הטייס החסיד "ננעל" על הרבי • פרופיל

מאת מנחם רהט. הביא לדפוס: שניאור זלמן ברגר

מידי בוקר מגיעה לשדה התעופה למטוסי ריסוס שליד מגידו בעמק יזרעאל מכונית פרטית ישנה ומתוכה מגיחה דמות שבמבט ראשון נדמה, כי בטעות נקלעה למקום זה.

גדעון שרון, עבדקן, לראשו מגבעת חסידית שחורה. לגופו "מעיל חסידים" שחור אפילו בלהט יום קיץ מחולצתו משתלשלים גדילי ציצית, ממהר בצעדים זריזים אל תא הגאים של מטוס הריסוס הצהוב שלו.

גדעון שרון, הטייס החסיד מעורר מידי בוקר מחדש  מבטי תמיהה בעיני חקלאים הממתינים לו על המסלול להדריכו בריסוסי שדותיהם. אך הוא כבר הורגל בכך. טייס הקרב לשעבר אומר: "ריסוס אוויר הוא פרנסה ככל הפרנסות. יתרונו הגדול בכך שיש לבצעו בשעות הבוקר המוקדמות וכך מתפנה היום לתורה ולתפילה".

גדעון שרון נולד להורים חילוניים בחדרה לפני 30 שנה. בילדותו עקרה המשפחה לטבעון, שם למד בבית הספר הממלכתי "רימונים" "תוך ניתוק גמור כמעט מן היהדות האמיתית. אמי היתה מדליקה נרות שבת, וגם היום היא ממשיכה בכך, אבל הדלקה נעשית שלא בזמן, לאחר כניסת שבת קודש", הוא אומר.

בבית הספר היסודי, ומאוחר יותר בתיכון "בסמ"ת" [בית ספר מקצועי תיכוני] בחיפה, שם סיים מגמת חשמל, לא היה לו כל קשר עם חברים דתיים. "כשראיתי אדם דתי, או נער דתי, בזתי להם בליבי. חשבתי: הנה אדם מסכן שבבית לימדו אותו להיות דתי ולהעסיק את עצמו בשטויות. עכשיו אני חש שבמשך 25 שנה פשוט 'עבדו עלי', ולא הסבירו לי שאי אפשר להיות יהודית בלי לקיים תורה ומצוות ולמלא אחר רצונו של הקדוש ברוך הוא".

מדריך הטייס נפגע מעל סוריה

גדעון התגייס לחיל האוויר, סיים קורס טייס ונעשה בסוף 1970 [חורף תשל"א] טייס "סקייהוק". אחר כך הצטיין ונתמנה למדריך בבית הספר לטיס. בפרוץ מלחמת יום הכיפורים נשלח להפציץ את הסורים בגולן. קליע נ"מ [נגד מטוסים] של האויב פגע במטוסו. המטוס הסתחרר ואיבד גובה, בעוד תא הטייס מתמלא עשן, ואף על פי כן הצליח גדעון לכוון את המטוס לשטח ישראל ושם נטש את המטוס הבוער, צנח ונאסף. פרשת מאמציו להחזיר את המטוס הפגוע לשטחנו מובאת באלבום שהוציאה הטייסת שלו בתום הקרבות.

גדעון חזר לחזית ב"סקייהוק" חדש. ב-18 באוקטובר [שמחת תורה] יצא גדעון לתקוף בסיסי טילים באיזור תעלת סואץ ומטוסו נפגע בפעם השניה, והפעם מטיל קרקע אוויר. גדעון הצליח לנטוש את המטוס ולצנוח. הפעם נשבה, זמן מה היה בחזקת נעדר, אך משהוגשה רשימת השבויים לישראל נשמו בני משפחתו וחבריו לרווחה.

"בהיותי בשבי" נזכר גדעון "היה לי פנאי לחשוב על עצמי ולשאול את עצמי כמה שאלות. עוד לפני כן החלה אצלי סימפטיה מסוימת לדת – רק סימפטיה, לא יותר – בעיקר משום שחבר שלי מטבעון החל לחזור בתשובה, ודרכו שמעתי משהו על היהדות. חוויות הקרב והשבי השפיעו עלי במידה מסוימת. בשבי הרהרתי בשביל מה אני חי, מה משמעותו האמיתית של כל הסיפור הזה, סביב מה מסתובב כל העסק? וכדומה. כשאתה חי חיי שיגרה אתה נסחף בעיסוקים היומיומיים ואינך מתפנה למחשבה. בשבי אתה שואל את עצמך שאלות. כשחזרתי מהשבי המשכתי בחיים הרגילים. אני זוכר, שביום השחרור שלי מחיל האוויר אמר מישהו שאני עוד איהפך לאדם דתי – וכולם צחוק ואמרו ש'גידי הוא ההיפך הגמור מאיש דתי'.

באביב 1974 [תשל"ד] הוצע לגדעון שרון לצאת לדרום אמריקה מטעם התעשיה האווירית. "כחובב הרפתקאות שכל ימיו שנא מסגרות מרובעות ואפילו בבסיסו בחיל האוויר התפרסם כמי שאינו מסוגל ללכת במדים, נעניתי להצעה. החלטתי, שבתום ההתחייבות שלי לתעשיה האווירית, לא אחזור מיד ארצה, אלא אטייל להנאתי ברחבי היבשת הדרום אמריקנית".

חפש את האשה בפרו

סרן (מילואים) גדעון שרון שוטט לבדו במרבית מדינות היבשת, הוא הגיע לג'ונגלים נידחים, חי בקרב אינדיאנים, התעניין בעולם הצומח והחי ונדד ממדינה למדינה. בפרו פגש את ליבי, אשתו לעתיד.

בחזרו ארצה בסוף 1974 [חורף תשל"ה] לא הספיק גדעון לנוח ולהתארגן: "ביום שובי פגשתי ידידה שעבדה ב'כימאוויר' והיא בישרה לי שהחליטה על דעת עצמה לרשום אותי לקורס להכשרת טייסי ריסוס, שעמד להיפתח למחרת. כל זה לא היה אז בראש שלי, הודעתי שלא אשתתף בקורס, אבל לאחר שהסבירו לי שקורס דומה כזה ייערך רק בעוד זמן רב, אמרתי, למה לא, בעצם? מה זה יכול להזיק? נראה מה העניינים שם ואחר כך נחליט".

חלומו הגדול היה לצבור כסף על מנת שיוכל לפתח משק חקלאי, מבוסס על גידול כבשים, בהרי הגליל. הוא וכמה מחבריו פנו לאנשי חבל הגליל במחלקת ההתיישבות בסוכנות, וביקשו עזרה בהקמת ישוב חקלאי קטן שיושביו יעסקו בגידול כבשים. חשבתי שהעבודה ב'כימאוויר' לא תהיה לעיסוק קבוע שלי. היום אני רואה, שהצטרפותי לקורס טייס הריסוס היתה פרי ההשגחה העליונה, משום שעיסוק זה הביא אותי, בסופו של דבר, אל היהדות, וגם סיפק לי עיסוק נוח שאינו תובע שעות עבודה רבות ומותיר פנאי ללימוד תורה וקיום מצוות. ככלות הכל, תכליתו של היהודי בעולם הזה, היא לעשות את רצונו של הקב"ה, כפי שמשתוקקת לכך נשמת היהודי באשר הוא יהודי, אך כיוון שמצד שני עליך גם לזון את הגוף ולכלכל את המשפחה, אתה חייב לעבוד" אומר גדעון.

גדעון המשיך בקשריו עם ליבי, ובהגיעה ארצה החליטו להינשא ולגור בעפולה. קודם לנישואין הציבה ליבי, שקיבלה בלימה חינוך יהודי מסורתי, שני תנאים לבעלה לעתיד: להקפיד על כשרות המטבח, ולהימנע מנסיעות בשבת. "לגבי כשרות אמרתי מיד: למה לא? אבל להימנע מנסיעות בשבת זו היתה בעיה רצינית. הסכמתי בלית בררה".

לאחר נישואיו התברר לגדעון שנותר לו פנאי רב מידי והוא החליט 'לשרוף את הזמן' בביקורים ב'בית חב"ד' בעפולה. "אמרתי אז לעצמי: נלך לראות מה הם מספרים, מה יש להם לומר להגנתם. התייחסתי לכל העניין בזלזול מוחלט, אבל מתוך סקרנות. בפעם הראשונה שהגעתי לשם, שאלתי בלעג: "פה לומדים תורה?" אבל הם קירבו אותי ואני התקרבתי אליהם, בעיקר לאחר שתפסתי שיהודי דתי יכול לספק לך הרבה סיבות מדוע יהודי חייב לקיים מצוות, בעוד שיהודי חילוני, כביכול, לא יכול להביא לך אפילו סיבה משכנעת אחת מדוע שלא לקיים מצוות".

במקביל לביקורי גדעון בבית חב"ד בעפולה, ביקרה אשתו ליבי בחוגי הנשים שם, ואט אט נעשתה שומרת מצוות לכל דבר. ביום הולדתו ה-27 קנתה לבעלה זוג תפילין: "עשיתי חושבים ושאלתי את עצמי: מה יותר הגיוני, שאניח תפילין או שאותיר אותם בארון? מכל כיוון שחשבתי בענין, הגעתי למסקנה שיותר הגיוני להניח תפילין. עדיין לא התפללתי אז, רק הנחתי תפילין. קראתי קריאת שמע והסרתי את התפילין".

גדעון שרון החל להניח תפילין בקביעות וגם לגדל זקן, אך עדיין התהלך גלוי ראש. רק בראש השנה תשל"ט, לפני פחות משנתיים – הפך ליהודי דתי המקפיד במצוות שאינו נפרד מכובעו או כיפתו, מתפלל שלוש פעמים ביום, קובע עיתים לתורה וכל כיוצא בזה. על אף המהפך הרוחני בחייו הוא ממשיך בעבודתו הרגילה ב"כימאוויר" – ומודה לבורא עולם כל פעם מחדש, שעיסוק זה מאפשר לו להתפרנס בכבוד ומותיר בידו זמן ללימוד תורה.

שחרית בשדה התעופה

הוא משכים קום ב-3.10 לפנות בוקר, ועובד עד 8-10 בבוקר. אחר כך הוא מתעטף בטלית ומתעטר בתפילין לתפילת שחרתי. הוא מעדיף לעשות זאת בין כותלי הישיבה שבמגדל העמק, אותה הוא פוקד בכל יום בדרכו ממגידו לטבעון. כאשר עליו להמשיך בעבודה עוד כמה שעות, הוא יורד ממטוסו בשדה התעופה ומתפלל ליד המטוס. בישיבה במגדל העמק הוא עוסק בתורה ולאחר תפילת מנחה הוא יוצא הביתה, ומקץ מנוחה קלה ממשיך ללמוד תורה או לעסוק ב"מבצעים" שיוזם מורו הרוחני הרבי מלובביץ'. הוא גם מתכנן נסיעה לברוקלין, להסתופף במשכן הרבי בתקופת החגים.

על אף המהפך בחייו ממשיך גדעון בקשרים עם חבירו הוותיקים, ואינו נמנע מלהטיף מוסר באוזניהם על התרחקותם מתורה ומצוות.

בשעות הפנאי, כשהוא אינו מתגייס ל"מבצעים" המיוחדים שיזם הרבי מלובביץ', כנהג "טנק המצוות" או כאחד המשכנעים הפונים לעוברים ושבים ברחוב בהצעה להניח תפילין, עוסק גדעון שרון בחינוך שלושת ילדיו, נעמי בת ה-3, בועז בן השנתיים, ורבקה בת השנה, הוא משנן להם את 12 הפסוקים שציוה הרבה לשנן לילדי ישראל, משוחח עמם על בנין בית המקדש, "בקרוב בימינו ממש" ומספר להם על מורו ורבו הרבי מלובביץ', שתצלומיו מתנוססים על כתלי הבית. טלוויזיה לא תמצא כמובן בבית, מטעמים של "ביטול זמן", ולעומת זאת יש בו ספריה תורנית שקובצי שיחות ורעיונות של הרבי מלובביץ' מהווים את רוב מניינה.

על השולחנות בבית של גדעון וליבי פזורים ספרי קודש. על הקירות – כרזות חב"ד נוסח 'כל אשה ובת מדליקה נרות שבת'. מידי פעם הוא נקרא לטלפון בענין 'מבצעים' בפקודת הרבי, הרצאה שנקבעה עבורו בקיבוץ פלוני, החלטה לארגן 'ערב חסידי' במושב פלמוני, והסעת 'טנק המבצעים' לעיר פלונית. גדעון נרתם לכל המשימות הללו בשמחה, ומוסיף ביוזמתו הרצאות בבתי הספר של טבעון והאיזור בענייני יהדות, ארגון תהלוכת ילדים בטבעון בל"ג בעומר, חלוקת חומר הסברה לילדים במסגרת מבצע 'והשיב לב אבות על בנים' [בו עסק הרבי במהלך שנת תש"מ, בה פורסמה הכתבה] וכדומה. על כל המבצעים הללו הוא מדווח בכתב לרבי מלובביץ'. וכעבור זמן מה הוא נענה במכתב לבבי בחתימת הרבי, המופנה אל "סניף צעירי חב"ד בקרית טבעון" שאינו אלא ביתו הפרטי.

ליבי הפעילה במסגרת נשות חב"ד, עסוקה בדרך כלל בארגון הרצאות לנשים בענייני כשרות וטהרת המשפחה. לא אחת היא יוצאת בערבים למתן הרצאות בחוגי נשים, בעוד גדעון משכיב את הילדים "הכל התחיל בגללה ויש לה חלק מכריע במהפך שלי", מצטחק ר' גדעון ומצביע לעבר אשתו ליבי, צעירה חייכנית החבושה שביס ולבושה בחולצה ארוכת שרוולים.

"היום אני בן אדם אחר לגמרי" הוא אומר בסיפוק, גאה שהצליח להגיע אל "האמת האמיתית" כדבריו "יותר מ-25 שנה 'עבדו עלי'. הסתירו ממני קיומן של תורה ומצוות. לא סיפרו לי, שכל יהודי חייב מעצם טבעו ורצון הבורא בלימוד תורה וקיום מצוות, על מנת שנעשה לו דירה בתחתונים, בעולם הזה. תפקידי בעולם הוא על כן לא רק ללמוד תורה ולקיים מצוות, אלא גם להפיץ בקרב היהודים, כמידת יכולתי, את העובדה שיש תורה ומצוות, שכל יהודי צריך לקיימן. האמן לי, כל העניין הזה מסב לי אושר רב, אושר אמיתי ואני נחלץ למשימה זו בשמחה רבה".

* 

המהפכה שמחולל הטייס בימים אלה

הכתבה האמורה פורסמה בשלהי שנת תש"מ. זמן קצר לאחר פרסומה, בשנת תשמ"א, שנת הקהל, גידי ורעייתו הגיעו אל הרבי כשהם כבר חסידים לכל דבר, ואף הספיקו להקים במקום מגוריהם "טבעון" גן ילדים, בית חב"ד והחלו בהכנות להקמת בית ספר.

בעצתו של העסקן החסידי הנמרץ ר' משה סלונים, כתב ר' גידי לרבי שהוא מבקש לדעת אם עליו לקחת פסק-זמן מהעבודה כטייס ריסוס, ולשוב ללמוד בישיבה כדי למלא את אשר החסיר במשך השנים. על שאלתו זו השיב הרבי במכתב כללי פרטי, כשבסופו הוסיף בכתב יד קודשו: "בהצלחה רבה בהפצת היהדות והמעיינות בפרט". מאז ר' גידי התמסר לחלוטין להפצת היהדות והמעיינות במגוון דרכים רגילות ויצירתיות.

אחד הדברים עליהם אחראי ר' גידי במסגרת הפצת היהדות והמעיינות, הוא המאגר התורני "אוצר 770" שהקים בשנת תשנ"ח שהכיל את כל תורתו של הרבי כולל מנוע חיפוש. כך הונגשה תורת הרבי חינם אין כסף לכלל הציבור בכל רחבי תבל. באותם ימים היה זה פרויקט חלוצי, בטרם הגיע לעולם "אוצר החכמה" "היברו בוקס" ואפילו מנוע החיפוש "גוגל" היה רק בהקמה.

כל זה שייך להיסטוריה, שכן כאשר יצרתי קשר עם ר' גידי בקשר לכתבה זו, הוא הפתיע אותי במהפכה אמיתית העומדת להתחולל בקרוב. הוא מספר כי במסגרת עמותת "מכון הרבי" סיים לפתח פלטפורמה שבאמצעותה יועלו לרשת המקוונת אלפי ספרי קודש, עם דגש על ספרי חסידות חב"ד, והם יהיו נגישים באינטרנט חינם לכולם. המאגר הזה יהיה עם מימשק ידידותי מפותח והרבה אפשרויות חדשניות במערכת החיפוש.

"מדובר במאגר ייחודי שיעניק גישה נוחה וידידותית לכל התכנים היהודיים מכל הדורות, תורה שבכתב ושבעל-פה, הלכות, ביאורי מנהגים, מפרשים ראשונים ואחרונים, שאלות ותשובות, חסידות וקבלה, שיעורים מוקלטים, וידאו, ועוד. כולל שפות שונות. המאגר זמין לכל אדם באשר הוא מקטן ועד גדול, בארץ ובעולם, ובכל שפה. ערכי היהדות כולם מסודרים וממוינים באופן מובנה ומסודר. בטקסט, וידאו ואודיו. המאגר בנוי כעץ מידע, באופן מהימן ומסודר לוגית. בנוסף קישורים לנושאים על פי תולדות שרשרת ההלכה, קישורים להיסטוריה, קישורים לפי עץ ערכים וכן לפי נושאים. קישורים למפתחות, שמות, מקומות, ספרים", מסכם ר' גידי.

עד עתה הושקע הון-עתק, בפלטפורמה במסגרתה הועלו מאות ספרים, אך כדי להשלים את המלאכה, מציין ר' גידי, דרושים אמצעים פיננסיים גדולים. לשם כך מתעתד לצאת לאוויר העולם קמפיין ייחודי שיגייס מימון למאגר התורני האינטראקטיבי שיחולל מהפך אמיתי בעולם התורה והחסידות.