מיהו יהודי?! • הרב מנחם כהן מגיב

הרב מנחם כהן רב קהילת חב"ד בית מנחם בבאר שבע ומרבני מכון הלכה חב"ד

בגיליון 'רביבים' האחרון הוזכרו חלק ממכתביו של האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש לרב פלדמן בעניין הגיור, ולהשלמת התמונה בדעתו ברצינות העניין (ושלא כהשמועה המפוקפקת מכלי רביעי שהובאה שם שעודד לגייר את כל המעוניין בדרישה מינימלית שהגוי דוחה את הנצרות), נחוץ להשלים ממכתב מאוחר יותר שכתב לו הריי"ץ (אגרת ג'תקמ"ט): "במענה על מכתבו… אל נא ימהר בהחלטותיו, כי דברים כאלה דורשים מתינות רבה, ויאמר להנערה שתדחה את החלטתה לאיזה זמן כדי שקודם כול לברר אם עצם בקשתה אינה נובעת מתוך התפעלות וחיפזון, ובינתיים יש לברר כל הפרטים הנוגעים לעניין כגון מהות אימה, ושתביא הנערה מכתב מאימה כי אינה מתנגדת שילמדו אותה ושתתגייר, מי הוא הבחור אשר הולך איתה ומהות הוריו והדומה, ואחר שכל הידיעות תהיינה יצטרכו להתיישב במתינות מה שיש להחליט".

בדומה לכך כתב גם חתנו, הרבי מליובאוויטש (אגרת ח'תתצג): "אודות הבחורה… אשר נפגשה עם אינו יהודי וכו' ולאחרי רוב הדיבורים… אומר האינו יהודי שרוצה להתגייר כדרוש ומוכן לקבל עליו עול מצוות וכו' וכו', ומסופק איך יהיה היחס להצעה האמורה… והנה בכלל אין ענייני לפסוק דינים… ובכל זאת כיוון שכבר כתב, ובתור הצעת סברא, ולא פסק דין, אבוא בשורות דלהלן. השייכות שבין הנ"ל חזקה ביותר ומי יודע וכו', ולאידך גיסא אפילו בנוגע לגירות שאין בה כל פקפוק, ידוע מאמר חז"ל אודות סורם… ולכאורה המוצא הכי ישר בהאמור הוא, להציע להאינו יהודי, כיוון שלדבריו – כוונתו גירות לשמה, ובוודאי גם הוא מודה שאי אפשר לשער מראש עול המצוות בחיי היום יום עד שמנסים זה בפועל, ובפרט שגם הוא מודה שתחלת הסיבה הייתה שלא לשמה, ובמילא משוחד הוא בההשערה אודות עצמו שיקיים כל האמור בפועל, לכן העצה הכי ישרה, שההתחלה תהיה הנהגתו בחיי היום יומים על פי השולחן ערוך משך זמן חשוב, ושבמשך זמן זה לא יבלבלו זה את זה… על ידי פגישות וכו'… ולאחרי ניסיון האמור יוכל להחליט בעצמו, באם באמת יחיה חיים כדת משה וישראל או וכו'… וההסברה כאמור בכדי שכל אחד מהם ישער בעצמו אמיתת כוונתו בהאמור".

במכתב נוסף כתב (תרגום מאנגלית): "ההלכה ברורה מאוד בנחישותה שהעומד להתגייר מקבל את כל המצוות ביושר ובלב שלם. קבלת כל המצוות מלבד מצווה אחת פוסלת אוטומטית את הגיור, והוא נשאר לא יהודי כמקודם. כמובן, אפשר להטעות רב או בית דין רבני בהצהרה על נכונות לקבל את כל המצוות, אבל אי אפשר לרמות את הבורא שהוא זה שמחדיר את הנשמה". כלשון הגר"מ אליהו (מאמר מרדכי סי' י"ג) שכל ההתלבטות אם לגייר או לא בשעת הדחק, היא רק "באופן שהיא נתגיירה כדין וכדת ושומרת על תרי"ג מצוות דאורייתא ומצוות דרבנן, כי הרי אם לא קיבלה עליה אפילו מצוות מוקצה או מצוות אחרות ואפילו מדרבנן, אינה גירות".

קבלת מצוות כפשוטה – תנאי יסוד בגיור

חשוב להבהיר זאת, בגלל העמדה המתפשטת בשנים האחרונות בארגונים שונים ש"קבלת מצוות" אינה כפשוטה לקבל לקיים מצוות, אלא הצהרה שהמצוות 'יחולו' עליו, ולטענתם ניתן לגייר גם גוי שאינו מוכן לשמור שבת וכשרות וטהרת המשפחה וכו', אלא מעוניין להתנהג כחילוני, ומסכים לעבור ברית וטקס נישואין וקבורה יהודית, ולהזדהות ב"זהות ישראלית לאומית" כדיבור בשפה העברית וגיוס לצה"ל וכדומה.

כבר בשנת תש"ע יצאו גדולי פוסקי הדור הקודם, הגר"ש וואזנר, הגרי"ש אלישיב, הגר"ח קנייבסקי, הגר"ע יוסף, הגרז"נ ועוד, בחריפות על אודות גילוי הפנים בתורה שלא כהלכה שבכך, ובשנת תשפ"ב יצאו עשרות רבנים חשובים בציונות הדתית ובהם הגר"א כלאב וייבדלו לחיים טובים וארוכים הגר"ד ליאור והגר"ד חי הכהן וכן הגר"א נבנצל ועוד רבים, בהבהרה שאין בזה מחלוקת, והדעה האמורה אין לה תוקף ומשקל כלל, וכדברי הגרי"ד סולובייצ'יק שעיקר הגרות מתבטאת בהתחייבות המוחלטת לקיום המצוות. כן פרסמו אז חברי בתי דין רבני חב"ד את סכנת ההתבוללות שבגיורים מזויפים כאלו.

ב"חיבור הגדול והמקיף" – כלשון הגר"ד ליאור בהסכמתו – 'המבדיל בין ישראל לעמים -גיור כהלכה' שבהוצאת מרכז רבני אירופה (זמין במאגרים התורניים) מתבררים שורשי הסוגיות בגמרא ובראשונים והכרעתם הברורה של כל גדולי הפוסקים, וכן בעקבות פרסומים שונים לאחרונה שבהם מוצג אופן חדיש לפסיקת הלכה, בהסקת מסקנות המנוגדות לדברי הגמרא והראשונים וגדולי הפוסקים על בסיס הבנות מסוימות משמועות וסיפורים וסברות שהועלו על ידי רבנים בודדים שנעלמו מהם דברי הראשונים וכדו', שכאמור אין משקל הלכתי לדבריהם.

על כן מוקדשים בספר פרקים יסודיים בדרכי הפסיקה ובפרט בעניינים החמורים, וכן בעניין היחס לשמועות כדברי המהר"ם מינץ ש"רובם כיזובים מעיקרא, וטוב שבהן השומע לא דק…", ובלשון החתם סופר שהתרעם על דבר שאמרו משמו "ומצווה לפרסם ברבים ולגעור באנשים הרוצים לעשות מעשה משמיעה ומאומד ומדומה", וראה שם עוד בכל זה.

בשיחות הרבי בתקופת העלייה מרוסיה בשנת תשל"א, שם האריך ללמוד את ההוראות האקטואליות ממגילת רות, אמר בתוך הדברים ש"חייב המתגייר לדעת כי כל המצוות – מדאורייתא ומדרבנן – ניתנו על ידי הקדוש ברוך הוא, ולכן גוי המקבל על עצמו כל תרי"ג המצוות 'חוץ מדקדוק א' מדברי סופרים' נשאר גוי… המעשה הוא העיקר, על המתגייר לקבל על עצמו עול מעשי של קיום תרי"ג מצוות (אפילו 'תחום שבת' עד ל'ושם איקבר'), ולדעת שהתורה והמצוות באות ממקור אלוקי שלמעלה מן השכל האנושי… שלא כהטועים שלכל לראש צריך לשאול אם הוא יודע על תרי"ג מצוות ואיסור עבודה זרה, אלא הסדר הוא שעוד לפני "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי", שאלו את רות אם מסכימה לא לצאת מחוץ לתחום בשבת שזהו עניין שנוגע מיד, ואם הוא מסכים להתגייר אבל הוא מחלל שבת ואוכל מאכל לא כשר – אין מה לדבר עימו על "עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" ואינו יכול להיות גר"!

לכן "נעמי הרחיקה ממנה את ערפה כלתה ולא ניסתה להפנותה לבית דין רבני בבית לחם, משום שידעה שזו מתכוונת להסתפק ב'גיור של נייר' וחששה שתמצא בית דין שיקל עליה, ובחושה הבריא הבינה שגיור כזה מביא צרות לכלל ישראל. ואכן בכך מנעה סכנה גדולה: אילו הייתה ערפה מצטרפת לעם ישראל בארץ הקודש כתוצאה מגישה 'ליברלית' המתחשבת 'בהקרבתה ורצונה הכֵּן' וכו', ודאי שגם הייתה מדליקה נרות שבת ואוכלת כשר וכו', הרי גָּלְיָת שבא מצאצאיה היה רשום כיהודי ומסתובב בתוך עם ישראל".

פצצה מתקתקת בלב העם

לסיום, אשתף שלאחרונה אמרה לי אישה שהיא בצער גדול על כלתה מרוסיה שהיא אתאיסטית, ולא מכבדת את היהדות, וחוגגת את הנובי־גוד וכדומה. שאלתי אותה איך הבן שלה התחתן איתה, וענתה שהיא התגיירה בצה"ל. שאלתי אותה איך היא התגיירה, הרי היא אתאיסטית ואנטי דתית, וענתה שאיננה יודעת. אמרתי לה שהיא כנראה הטעתה את המגיירים, וקרוב לוודאי שגם שני הילדים שלה הם גויים, וצריך להבהיר בעדינות לבן, שהוא אדם שאוהב תורה, את הבעיה שהוא נמצא בה, והוא חייב להיות מודע לכך. מספרת אותה אישה שהיא יודעת שרבבות בתים בישראל נמצאים באותו מצב, השם ירחם.

כמו כן בחודשים האחרונים פרסם ארגון 'יד לאחים' על אודות כמה משפחות שעברו טקס גיור, והתגלה לאחר מכן שהן רימו את המגיירים והן משפחות נוצריות המאמינות באותו האיש ונטמעו בקרב עולים ומתיישבים מתוך אמונה נוצרית וכוונות מיסיון. על הרבנים מסדרי הקידושין לפקוח עיניים כהוראת גדולי הפוסקים, ולבדוק במקרה של גיור שאכן הגיור נעשה כהלכה בקבלת מצוות אמיתית.