דוד אקסלרוד
קודם כל לפני שאפתח את דבריי, אקדים אקדים ואומר שאין ספק שיש הרבה מה לשפר בתחום עבודת התפילה אצל כל חסיד, ואין ספק שזהו רצונו הקדוש של הרבי מלך המשיח שליט"א והשיחות בעניין זה מפורסמות וידועות. יחד עם זאת דומני שנעשה כאן "סטייה" קלה מן הדרך, ועל כן באתי לנסות לבאר ולהבהיר ואת והב בסופה.
*
הכותב המוכשר בתחילת דבריו פורט על נימי הרגש החסידי, ומתאר בשפה ציורית את מה שאירע בי"ד חשון, הפעם האחרונה לעת-עתה שהרבי מלך המשיח נגלה לכלל קהל החסידים בעידוד "יחי אדוננו". כבר כאן בתאור המעמד, משום מה הוא בוחר הכותב לתאר את שירת "יחי אדוננו" במילים אלו: "עומדים החסידים בתחינה ותפילה מעומק הלב לקדוש ברוך הוא: 'יחי' אדוננו'.. שנזכה כבר לגאולה עולמים…"
תפילה וזעקה זה טוב ויפה אפילו נשמע חסידי, אך שירת "יחי אדוננו" על ידי כלל חסידי חב"ד מול הרבי מלך המשיח מבטאת לכל לראש את קבלת מלכותו של הרבי כמשיח, ולא רק זעקה ותביעה לגאולה. אין זה רק דיוק גרידא, אלא זהו הפשט הפשוט בשיחת ב' ניסן תשמ"ח, שאין מספיקה הזעקה "עד מתי", אלא כעת זקוקים שהעם יכריז "יחי המלך", הכרזה שמשמעותה היא כי ישנו מלך מבית דוד בשר ודם, ואנו מכתירים אותו ומקבלים מלכותו.
כלומר, במילים פשוטות: אין כאן רק זעקה למען העתיד, אלא יש כאן התייחסות למציאות בהווה, שנשיא דורנו הינו המשיח שבדורנו והוא נתגלה בכל התוקף, וניתן לראות את פעולותיו בעולם, ולנו רק נותר לקבל את מלכותו עלינו על מנת שיוכל לקיים את שליחותו בפועל לגאול את עם ישראל.
לאחר התיאור מגיע הכותב למסקנה, כי כעת זקוקים אנו להתקדם בעבודת ה' האישית של כל אחד, וזהו המפתח להחשת הגאולה. כיצד עושים זאת? "באמצעות התבוננות בחסידות ואריכות התפילה" (ציטוט).
כאן מגיעה הכותרת לטור זה: לא לסטות מהמסר העכשווי!
הדרך להביא את הגאולה והתגלותו של הרבי מלך המשיח לעין כל, שהווילון ייפתח שוב אם תרצו לקרוא לזה כך, נתבארה על ידי הרבי באופן הברור ביותר בכל שיחות הדבר מלכות החל מכ"ח ניסן תנש"א עד לז"ך אד"ר תשנ"ב.
ולפלא שנשמטה הוראה קטנה ו'שולית' של הרבי, שהגיעה מיד לאחר כ"ח ניסן והרבי כתב מפורשות לכו"כ שהיא היא התביעה המתעוררת בהמשך לשיחה ידועה: לימוד עניני גאולה ומשיח. הוראה שהרבי מלך המשיח חוזר עליה שוב ושוב (תזו"מ, אחו"ק, בלק, שמח"ת, חיי"ש ועוד) ומבאר באריכות כיצד על ידי לימוד גאולה ומשיח, מתחיל לחיות גאולה, ההנהגה שלו מתחילה להיות הנהגה דימות המשיח ממש. אתמהה.
חוץ מהוראה זו, נשמטו עוד כמה הוראות כמו: "לפרסם לכל אנשי הדור" את בשורת ונבואת הגאולה (שופטים נ"א), פרסום בעיתונים על ביאת המשיח (נצו"י תנש"א-ב), הסברת ענינו של משיח באופן המתקבל (חיי שרה תשנ"ב), ועוד. הוראות שמדברות לכל חסיד (כן, לא רק לשלוחים) והן הדרך הבטוחה להבאת הגאולה.
כמובן שגם בשיחות הדבר מלכות ישנה הוראה ללמוד חסידות ובשופי, ואדרבה באופן נעלה יותר, ראה ד"מ ויצא סעיף ח"י ואילך, אך עד כדי להציג זאת כמסר יחידי, הדרך ארוכה.
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד