-
האמונה והציפייה לביאת המשיח היא איננה פרט שניתן לטשטוש או הידור שניתן לערפול, הרמב"ם הגדיר אותה כעיקר ביסודות היהדות. ולכן כשם שעל ילד יהודי לדעת ש"אנוכי ה' אלוקיך" או שתורה מן השמיים, עליו לדעת מהעיקר הי"ב אודות מציאותו של מלך המשיח ולצפות לביאתו! • טור מיוחד לרגל סיום הרמב"ם מאת הרב מני ששון, באדיבות מגזין 'בית משיח' • לקריאה
עורך תוכן|ב׳ באדר ה׳תשפ״ההרב מנחם מענדל ששון, מגזין 'בית משיח'
אַל תִּגְּעוּ ב(עיקרי האמונה של) מְשִׁיחָי
השבת הקרובה תעמוד באלפי בתי ישראל בסימן 'חגיגת סיום הרמב"ם' לכבוד גמרה של משנה תורה ביום שישי זה.
מלבד ההלכות המדויקות והמדוקדקות אותם כתב הרמב"ם בסיום ספרו בענייני משיח, הגדיר הרמב"ם את יסודות היהדות בי"ג עיקרי האמונה הידועים – שהתקבלו בתפוצות ישראל במהלך הדורות, כאשר בעיקר הי"ב מניח הרמב"ם את האמונה בביאת המשיח כחלק מעיקרי היהדות.
וכך נקבע הנוסח בסידורי התפילה של העיקר הי"ב ביסודות היהדות, המבוסס על דברי הרמב"ם: "אני מאמין בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".
מעבר לפן ההלכתי החשוב בהעמדת האמונה בביאת המשיח כחלק מעיקרי היהדות וההשלכות הרבות הנובעות מכך להלכה, אנו למדים מכך גם 'פרק' חשוב כיצד להתייחס לנושא הגאולה; לא רק כפרט טפל או רעיון צדדי, לא רק כענין משני או נקודה שולית, אלא 'עיקר'! עיקר באמונה, עיקר בחיינו, עיקר בחינוך ילדינו, עיקר בחינוך סביבתנו!
חינוך ללא משיח? מעילה בחינוך!
בהשגחה פרטית, בדיוק בשבת זו, פרשת תרומה בשנת תשמ"א, הרחיב הרבי מלך המשיח את דיבורו במהלך ההתוועדות אודות החשיבות הרבה בעיסוק, תפילה וזעקה על הגאולה, ופרך את טענת המפקפקים בכך על פי הקו המנחה של העיקר הי"ב בעיקרי האמונה.
בפרטיות, דיבר הרבי בשיחה אודות הטענה שהושמעה באותה תקופה מכמה חוגים, שלא צריך להחדיר את נושא המשיח בצורה עמוקה כל כך לילדים קטנים, על כך הגיב הרבי:
"הלא התורה כולה ניתנה לכל בני ישראל, גם לילדים, שהרי "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב", זאת אומרת, שיש לחנך את הילד בכל ענייני התורה ומצוותיה, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לעיקרי האמונה, והרי עיקרי האמונה הם י"ג עיקרים, שאחד מהם הוא העיקר ד"אחכה לו בכל יום שיבוא", שזהו הענין דביאת המשיח! ומזה מובן, שצריכים לחנך ילד גם לעיקר זה, העניין דמשיח, כיוון שאם לא כן – יהיו אצלו רק י"ב עיקרים, והרי ישנם י"ג!".
הדברים ברורים כשמש: האמונה בביאת המשיח והציפייה לביאתו היא איננה פרט שניתן לטשטוש או הידור שניתן לערפול, היא עיקר ביסודות היהדות. וממילא, כשם שעל ילד יהודי לדעת ש"אנוכי ה' אלוקיך" (העיקר הראשון) או שתורה מן השמיים (העיקר השמיני), עליו לדעת מהעיקר השנים-עשר אודות מציאותו של מלך המשיח, ולחכות ולצפות לביאתו!
אבל מסתבר שגם על בהירות קרני השמש הללו מנסים להסתיר כמה ענני "כבוד" מדומים, בטענה שמספיק לומר לילד שיש משיח בתמציתיות ובקיצור, אבל לא צריך להרחיב ולדבר אודות הנושא יתר על המידה:
"לכאורה אפשר לטעון: הילד הרי נמצא בארצות הברית, אזי יסתפק בדיבור איתו אודות תורה ומצוות . . לשם מה צריך הוא להסעיר את הילד אודות משיח?! הוא רק יאמר לילד שמשיח הוא דבר נעלה ביותר, וכשיתגבר – יסביר לו זאת ביתר אריכות, אבל לגשת ולומר לו: צעק שאתה רוצה משיח, תשיר ניגון באנגלית, ותקבל סוכריה – על זאת טוען הוא: כיצד אפשר לקחת ענין כה נעלה ולהורידו לילד?!
על כך הגיב הרבי שוב באותיות זועקות וחריפות, על פי העיקר הי"ב בעיקרי האמונה:
"על כך אומרים לו: זהו אחד מהי"ג עיקרים! ובמילא צריכים להסבירו לילד ולחנכו לכך. ובאם אין מלמדים זאת לילד, הרי זה היפך מעיקר באמונה, היפך התורה! ובאם הוא לא עושה כן – הוא מועל בשליחותו לענין החינוך! היות שמסרו לו את הילדים כדי לחנכם בכל ענייני התורה, שהיא "תורה אחת", ועל אחת כמה וכמה שאי אפשר להפריד את הי"ג עיקרים!".
כל מילה נוספת מיותרת, אך לחידוד קטן ניתן לסכם זאת כך: כשאתה לוקח אחריות רוחנית על ילד, במטרה לספק לו בסיס נכון ויסוד איתן של תורה ומצוות – אתה לא יכול לוותר על נושא הגאולה ומלך המשיח! אם ויתרת על זה, או עירפלת את זה כפרט וענין צדדי – זה לחתוך בבשר החי!
כולנו ילדים
אכן, הדברים הללו נוגעים בראש ובראשונה למנהלי מוסדות החינוך הן של הציבור הרחב והן הפנים-חב"די, מורים ומורות, מחנכים ומחנכות, וצוותי הסמינרים והישיבות; אך בכללות המסר היסודי הזה נוגע בכולנו ושייך לכל אחת ואחד מאיתנו:
לא ניתן לחבר אנשים לתורה ומצוות בלי משיח! לא ניתן לחיות בעצמנו אורח חיים יהודי בלי משיח!
זה לא פרט או נושא שולי שניתן לדחוק אותו הצידה, זה עיקר ביהדות! בכל כנס צריך לדבר אודות האמונה במשיח, בכל התוועדות צריך לעורר אודות התגלות הרבי מלך המשיח, ובכל הזדמנות צריך להלהיב אודות ימות המשיח!
כך, ורק כך, אנחנו מחוברים לי"ג עיקרי האמונה, לרצון האלוקי האמיתי, לתכלית בריאת העולם, ולתאוות הקב"ה כבר מראשית הבריאה.
*
תחת מעטה חגיגות סיום הרמב"ם בכל אתר ואתר בשבוע הקרוב, נעורר את ילדינו, משפחתנו, מקורבנו, קהילתנו ושכונתנו, אודות העיקר הי"ב אותו כתב הרמב"ם – לצפות ולהאמין לביאת המשיח, כעיקר ולא כטפל, כעיקר ולא כפרט, כעיקר ולא כענין צדדי, יחד עם זהותו הברורה של מלך המשיח – הרבי שליט"א, ובשורתו הנבואית הברורה ש"הנה זה משיח בא"!
תגיות: הרב מני ששון, הרמב"ם, חינוך הילדים, מגזין בית משיח, משיח בשיח, סיום הרמב"ם
כתבות נוספות שיעניינו אותך: