בצער רב התקבלה הידיעה הכואבת על פטירתו של הרב יוחנן יהודה ספרנאי ע"ה, מזקני חסידי חב"ד ומוותיקי תושבי כפר חב"ד.
בן 95 בפטירתו, עסק בחינוך במשך רוב חייו והעמיד תלמידים הרבה.
הותיר אחריו את תבדלח"ט רעייתו עליזה, וילדיו: בתו, מרת רחל ליפסקר, רעיית הרב מרדכי ליפסקר – מנהל בית הספר למלאכה – קריית מלאכי, בתו, מרת שרה רבקה, רעיית ר' יהודה לייב בליניצקי – כפר חב"ד, בתו, מרת עדינה, רעיית ר' צבי הנאו – כפר חב"ד, בנו, ר' אלקנה שלום ספרנאי – כפר חב"ד, בתו מרת חנה, רעיית ר' בנימין קרניאל – שליח הרבי מה"מ בגדרה, בתו מרת נועה, רעיית ר' אלחנן ריבקין – כפר חב"ד.
גיסו הוא הרב זושא פויזנר ע"ה.
הלוויתו תצא הלילה, מוצאי שבת קודש, מביתו ברח' הרש"ב 15 בכפר חב"ד, בשעה 22:00, לעבר בית הכנסת 'בית מנחם', משם תמשיך לבית החיים באחיעזר, שם ייטמן.
ויה"ר שתיכף ומיד יקויים היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם.
תולדות חייו מתוך חב"דפדיה:
נולד ברוטרדם שבהולנד להוריו קארל ויוהנה.
כאשר פרצה מלחמת העולם השניה, היה נער צעיר, ומתוך כל 19 הילדים היהודים שהיו בשכונה, היה אחד היחיד שהצליח לשרוד את השואה.
בהמלצתו של ר' אורי כהן עבר ללמוד בתומכי תמימים ברינואה.
ביחידות יוצאת דופן לה זכה, שאל את הרבי מה תפקידו ועבור מה ירדה נשמתו לעולם, והרבי קם ממקומו, הקיף את השולחן והתקרב אליו והביט בו במבט חודר כשאומר לו: "תפקידך ללמד ולחנך את ילדי ישראל, במיוחד יתומים, חסרי כול, ועולים חדשים".
בשנת תשי"ד עלה לארץ הקודש, ובהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת עליזה, בתו של ר' שלום, משפחה יהודית עשירה, שעלתה לארץ הקודש כאשר הילדות היו בגיל צעיר תוך שהם מוותרים על חיי הנוחות שהיו להם.
לאחר הנישואין, קבעו בני הזוג את מגוריהם בלוד, ור' יוחנן החל לעבוד במזכירות ישיבת תומכי תמימים במקום, וכעבור תקופה קיבלו הוראה מהרבי לעבור לכפר חב"ד ולהשתקע שם.
בהתאם להנחיה שקיבל מהרבי, עסק כל חייו בשדה החינוך: תחילה שימש מורה לחשבון, בהמשך היה למורה מקצועי שלימד מקצועות רבים, לאחר מכן הוסמך להוראה על ידי משרד החינוך, ולימים, הפך למורה בכיר לחינוך מיוחד.
במשך עשרות השנים בהם שימש כמחנך, שמר על קשר קרוב עם התלמידים ובני משפחותיהם, והמשיך ללוות אותם בתחנות חייהם השונות אף שנים רבות לאחר שסיימו ללמוד אצלו.
לאורך השנים זכה להצלחות חינוכיות רבות ולהערצה גורפת מהתלמידים שהתחנכו אצלו, דבר שבא לידי ביטוי במספר פרוייקטים של העצמת מורים, כאשר שמו עלה שוב ושוב כסמל ומופת למורה אכפתי ומסור. כך לדוגמא בשנת תשע"ח הפגישה מערכת העיתון "ידיעות אחרונות" בינו ובין תלמידי כיתתו במסגרת הפרויקט "מורה לחיים.
על אף שלימד בבית ספר עליו הגיעו תלמידים ותלמידות ממשפחות קשי יום, משפחות במצוקה, ואף משפחות עם רקע פלילי, הצליח להתחבר עם התלמידים ולהצמיח בהם שאיפות להצליח לסלול לעצמם דרך עצמאית, ורבים מהם הגיעו לעמדות בכירות בענפי המשק והתעסקוה השונים, טייסים, הנדסאים, אנשי חינוך, פרופסורים, מנהלי בנקים, מנהלי בתי ספר, אנשי עסקים, עורכי דין ורופאים, ועוד.
גם לאחר שהגיע לגמלאות, ועל אף גילו המתקדם, ממשיך לעבוד בחינוך בהתנדבות ועוסק עם ילדים שנפלטו ממסגרות החינוך הרגילות, וכן מלמד במוסד פנימייתי במרכז הארץ.