ד. רַבַּת֮ שָֽׂבְעָה־לָּ֢הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ הַלַּ֥עַג הַשַּֽׁאֲנַנִּ֑ים הַ֝בּ֗וּז (לגאיונים) [לִגְאֵ֥י יוֹנִֽים]׃
רש"י: הלעג השאננים . לעג הגוים השאננים שבענו: הבוז . שבזו את גיא היונים היא ירושלים:
אבן עזרא: רבת – מדת זמן. הלעג השאננים – כמו הספר המקנה. הלעג – לעג השאננים. והבוז – בוז לגאיונים והיא מלה אחת, כמו עליונים מגזרת גאה.
מצודת דוד: רבת . הרבה שבעה נפשנו מן הלעג הבבלי׳ היושבי׳ שאנן והשקט: הבוז . מן הבזיון אשר היא לגאי יוני׳ ר״ל אשר הגאים והמאנים בזו אותנו וכפל הדבר במ״ש למרבית הבזיון:
מצודת ציון: השאננים . ענין ההשקט והמנוחה כמו שאנן מואב (ירמיה מח):
רד"ק: הלעג השאננים . חסר הנסמך כמו הארון הבדים: אמר שבעה נפשינו הלעג. לעגת השאננים שלועגים עלינו. או יהיה ה"א השאננים במקום למ"ד שבענו הלעג שאנחנו לשאננים ושבענו הבוז, והשאננים הגוים שהם שקטים ושאננים ואנחנו עניים וכואבים ביניהם ילעגו לנו: ולגאיונים. מלה אחת בכתוב והוא כמו גאים אלא שנראית בו למ"ד הפעל ביו"ד והנו"ן נוספת. והוא כמו עליונים במשקל אלא שנשתנו תנועתיו מפני אות הגרון והוא בקרי שתי אותיות מלת לגאי יונים והוסיף בו ענין בקרי, כי גאי כמו גיאי ויונים מענין העיר היונה שהוא ענין אונאה:
ביאורי רבותינו נשיאנו – להורדה