אלף וחמש מאות ילדים יהודים מאוקראינה החלו להגיע בתחילת השבוע למחנות קיץ מיוחדים הנערכים במחנה הפליטים 'חב"ד' שעל גדת אגם בלטון בהונגריה, כדי להבריא ולנפוש מהתופת שמלווה אותם מאז תחילת המלחמה שכפתה רוסיה על אוקראינה לפני כשנתיים וחצי.
אגם בלטון שבמרכז הונגריה, מדינה מרכז אירופאית בלי מוצא לים הוא האגם הגדול ביותר במרכז היבשת. שטחו 592 קילומטרים מרובעים והוא מקווה המים היחיד בהונגריה, שאין לה חוף ים. מאז פרוץ המלחמה פועל ברציפות באחד מחופי הדרומיים של האגם מחנה הפליטים 'חב"ד' שהוקם בשיתוף פעולה בין 'פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה' (FJCU), לבין 'איגוד קהילות שומרי תורה בהונגריה' (EMIH).
עד היום עברו במקום למעלה מ-12,000 פליטים יהודים מאוקראינה, והמקום פעיל כאמור כל העת ויכול לאכלס עד 650 בני אדם בו זמנית, במתחם רחב ידיים מגודר ושמור בן יותר מ-50 דונמים שכולל כאמור חוף פרטי, כרי דשא נרחבים וחורשות גדולות.
יש לציין כי המתחם שהיה בעבר מתחם אירוח ממשלתי שאירח במשך שנים את ראשי הממשלה ההונגרים ושרי ממשלותיהם בימי חופשת הקיץ, ניתן לקהילה היהודית לצורך זה על ידי ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, באמצעות השתדלותו של הרב שלמה כובש, רבה הראשי של EMIH.
הסיפור העומד מאחורי העברת המחנה לשימוש הקהילה היהודית מעניין בפני עצמו: פרנץ גיורנצי', ראש ממשלת הונגריה מטעם המפלגה הסוציאלית ההונגרית הוקלט במחנה כשהוא נושא דברים בנופש השנתי בפני חברי מפלגתו ובהם אמר בין היתר "ברור ששיקרנו (לעם ההונגרי) בשנה וחצי או השנתיים האחרונות". הדבר גרר זעם הציבורי והפגנות ובסופו של דבר ממשלתו של גיורנצ'י שנתפסה מאז כמושחתת ושקרנית, נפלה.
עם נפילתו תם עידן השליטה של מפלגות השמאל בהונגריה וראש הממשלה המכהן ויקטור אורבן נבחר לתפקיד ומכהן בו עד היום. בשל ההקלטה הזו של ראש הממשלה, נחשב המקום מאז כמקום "מקולל" בעיני הונגרים רבים, ובשל כך הוא נותר בשממונו ובעזבונו שנים ארוכות. עם תחילת המלחמה השקיעו בו הקהילה היהודית באוקראינה והקהילה היהודית בהונגריה סכומים אדירים והפכו אותו לשמיש בחזרה ולכזה שיכול לארח מאות פליטים בו זמנית.
"מתארחים פה שלשה סוגים של יהודים" אומר שליח הרבי ויו"ר הפדרציה הרב מאיר סטמבלר. "או יהודים אוקראינים שנחלצים מהמדינה וזאת אחרי ש'נשבר' להם בשל התקרבות הרוסים לעיירות בהם הם מתגוררים (הרוסים מתקדמים בקצב איטי אך עיקש או בשל הפצצות בקרבת מקומות מגוריהם שגרמו להם להבין שהם לא יכולים לחיות עוד במדינה. הזן השני הם פליטים יהודים מאוקראינה שעברו להתגורר באירופה ורוצים להגיע ולנפוש כאן עם יהודים שמגיעים מאותו מקום, שמדברים את שפתם ומבינים את מצוקתם חסר להם את תחושת הקהילה המחבקת והמיוחדת שהיתה מנת חלקן של כל הקהילות היהודיות באוקראינה בניהול שלוחי הרבי המקומיים, והמחנה מאפשר להם לחוות זאת שוב מחדש.
הזן השלישי הוא יהודים מאוקראינה – כיום רק נשים, גברים מבוגרים, ילדים, נערכים וצעירים מתחת לגיל גיוס שחיים במדינה מבחירה או מאילוצים כאלו ואחרים ורוצים להניח את ראשם לכמה ימים במקום רגוע, ללא צל המלחמה המרחפת ברקע".
בשנה האחרונה למשל התארחו במקום כ-60 ראשי הקהילות היהודיות הקטנות באוקראינה לשבוע של גיבוש וימי עיון על שפת אגם בלטון בהונגריה.
גם השנה אמור להתקיים שבוע אירוח לראשי הקהילות הללו, לשלוחים ורבני הערים ולעשרות מתנדבי הפדרציה. בנוסף, עם פרוץ המלחמה בארץ כ-200 פליטים מישראל מצאו מחסה במחנה. חלק מהם היו תושבים מעוטף עזה שביקשו לברוח מהארץ אחרי הימים הטראומתיים שחוו, ואחרים היו ישראלים שנתקעו באירופה אחרי שטיסותיהם בוטלו ולא נותר להם כסף להוצאות בבתי מלון עד לחידוש הטיסות.
במסגרת המחנה שמהווה כאמור מקום מנוחה ליהודי אוקראינה המותשים מגיעים למקום הילדים ובני הנוער כדי לקבל זריקת חיים. הם מחולקים לארבע מחנות קיץ שונים שמתמשכים סך הכל על פני ששה שבועות. רובם מגיעים עם אמותיהם או עם מדריכים הישר מאוקראינה, וחוזרים אליה לאחר מכן, ומיעוטם הם בנים למשפחות פליטות שמתגוררות באירופה שרוצות לשלוח את ילדיהן לסביבה של ילדים יהודים-אוקראינים, שתזכיר להם את ילדותם שנגזלה מהם בגלל המלחמה.
במחנות הקיץ שמופעלים על ידי שלוחי הרבי באוקראינה נהנים הילדים משלל פעילויות אתגריות וחווייתיות, לצד לימודי יהדות ומסורת ישראל.
לדברי בכיר בקהילה היהודית באוקראינה "המחנה מספק מקלט בטוח וחוויות מעשירות לילדים ולמשפחות תוך התמקדות בשמחה ובעזרה לזולת. אנו בטוחים כי השבועות שבהם ישהו הילדים במקום יתנו להם להשתחרר מהחוויות הקשות העוברות עליהם ויאפשרו להם להתחיל את שנת הלימודים הבאה בהצלחה וברגל ימין".