מסע התמימים בעקבות הרבי הריי"צ והרבי מלך המשיח

אברהם רייניץ, מגזין בית משיח

השמש זרחה בפארק הלאומי במוריסטאון, ניו ג'רזי, כשדיוויד התיישב במשרדו. כמפקד המשטרה, האחראי על כל הפארקים בניו ג'רזי, הוא היה רגיל לימים עמוסים, אבל לא לביקורי פתע שישנו את חייו.

"אדוני, יש כאן קבוצה של ישיבת בחורים שרוצה לבקר במבנה ההיסטורי", הודיעה לו מזכירתו. דוד נהג לפי הפרוטוקולים, שקבעו כי מקום זה אינו פתוח לקבוצות ביקור, והשומרים בכניסה לבניין הבהירו זאת לקבוצת התמימים. מחלון משרדו ראה את הבחורים מתרחקים באכזבה מכניסת הבניין, מתאספים באחת מפינות החצר.

הסצנה יוצאת הדופן גרמה לו לסקרנות רבה. הוא זכר שבספר המתאר את ההיסטוריה של הבניין ההיסטורי הזה היה פרק על אנשים מפורסמים שבילו שם זמן מה. אחד מהם היה רב יהודי, שנראה היה קשור לאותה קבוצה של בחורי ישיבה. בהחלטה של ​​שבריר שנייה הוא לקח את ספר ההיסטוריה בידיו וירד לעבר קבוצת התלמידים.

הוא נעמד לידם, ולאחר שהאזין לשיחתם במשך מספר דקות, פנה לראש הקבוצה, רבי מנחם מנדל הכהן הענדל, ושאל על סיבת ביקורם. "אנחנו כאן בעקבות ביקורו של הרבי מליובאוויטש בבית הבראה שהיה בבניין הזה, לפני כשמונים שנה. אתה יכול לספר לנו קצת על ההיסטוריה של המבנה?"

"בוודאי", השיב דוד, והוא הראה לתלמידים את תמונתו של היהודי הנכבד למראה בספר ההיסטוריה של המקום. "זה האדמו"ר הקודם מליובאוויטש, ענה בהתלהבות הרב הענדל, וכך גם שאר התמימים שהתאספו במעגל סביב דוד, "בדיוק בשביל זה הגענו לכאן – מסע בעקבות הרבי".

דוד נגע בהתלהבות התלמידים והחליט לכופף את הכללים ולהזמין אותם להיכנס לבניין. עם כניסתם לבניין הוא סיפר להם שבשנות החמישים נרכש המקום על ידי חברת גז שהקימה בו חוות גז. אולם לאחר מספר שנים, כאשר החלה המלחמה הקרה בין ארצות הברית לרוסיה, חששו השלטונות שבמקרה של מלחמה המקום יופצץ ויגרום נזק עצום לכל האזור. הם קנו את האתר מחברת הגז והעבירו את מטה המשטרה האחראי על כל הפארקים הלאומיים של ניו ג'רזי לבניין.

התלמידים נכנסו לקומה הראשונה, ודוד הודיע ​​להם שהקומה הזו נשארה בדיוק כפי שהייתה לפני שמונים שנה. באחד החדרים בקומה היה אולם גדול בו אמר הרבי הריי"צ שיחה. התלמידים הנרגשים התיישבו באולם הזה ממש וסיימו ללמוד את השיחה שאמר הרבי הריי"צ במקום הזה. הרבי הריי"צ אמר את השיחה לחסידים שליוו אותו בטיול, ובהמשך, כשהגיע למקום, חזר על השיחה לחתנו, הרבי מליובאוויטש, שהגיע למקום לפני כן. אותו, (כמו הפסוק "ויהודה שלח קדימה", כדי להכין את המקום).

הרב הענדל הזכיר לתלמידים את דברי הרבי הריי"צ, שניתן לקבל התעוררות רוחנית, כאשר נמצאים במקום הגשמי בו שהה הרבי. בליקוטי דיבורים כותב האדמו"ר מהפרידיקר על המקום בו עצר אדמו"ר אלתר למנוחה בדרכו לבית הסוהר, ולמרות שהיה שם שבת אחת בלבד. כעבור שנים הלך החסיד ר' מיכל הזקן מנוואל לראות את בית הסוהר. עץ שלידו בילה הרבי את השבת, וכשסיפר עליו מאוחר יותר, "היה לו חיות והוא התעורר ביראת שמים ותחושות של מידות גבוהות מראיית העץ, יותר מאחרים הלומדים על עניין עבודה."!

ההתעוררות הזו של יראת שמיים לא פסחה גם על מפקד המשטרה. לאחר שסיפר לו הרב הענדל על הקשר החב"די למקום, פנה אליו ואמר: שמך דוד הוא שמו של דוד המלך. עכשיו העם היהודי במלחמה, ואתה יכול לעזור לחיילים על ידי הנחת תפילין…

התברר שדוד, שהגיע ממשפחה רפורמית, אמנם חגג 'בר מצווה' אך ללא הנחת תפילין… ברגעים הבאים מצא עצמו דוד מניח את רצועות התפילין לראשונה בחייו. הרב הענדל הדריך אותו בסבלנות, והסביר את המשמעות של כל פעולה. כשהתפילין הונחו, ביקש מדוד לחזור אחריו: "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד". כשדיוויד חזר על המילים, הוא הרגיש משהו שמעולם לא חווה קודם לכן. ליבו הלם בהתרגשות רבה, והוא כמעט בכה. התמימים אמרו לו שזוהי חגיגת ה'בר מצווה' האמיתית שלו, ולכן יצאו איתו בריקוד חסידי משמח.

כשקבוצת התלמידים יצאה מהבניין, דוד נשאר עומד שם, שקוע במחשבות. הוא הביט שוב ​​בתמונת הרבי, והבין לפתע את הקשר העמוק בין העבר להווה, בין ביקורו של הרבי לפני שנים כה רבות לבין גילויו האישי היום.

"זה לא רק ביקור", אמר לעצמו, "זה מסע בזמן. מסע אל העבר, אל ההווה, ואולי אפילו אל העתיד".

* * *

הכל התחיל לפני כמה חודשים. בישיבות תומכי תמימים סניף קווינס הוכרז על 'מבצע תורה' ללימוד מסכת בבא בתרא, וכדי לעודד את הבכורים להצטרף למצה, הכריז מנהל הישיבה הרב הענדל על מסע מיוחד למשתתפי המבצע תורה: מסע. בעקבות הרבי הריי"צ והרבי מלך המשיח, במספר מקומות בהם ביקרו במזרח ארה"ב – מניו יורק וניו ג'רזי, דרך פילדלפיה ומרילנד ועד וושינגטון הבירה.

"אנו מחנכים את התלמידים ברוח האמירה הידועה של הרבי הריי"צ: 'אמריקה לא שונה', וכעת כל העולם מוכן לגאולה, ולמעשה המהפכה הרוחנית של הרבי הריי"צ עברה בכל המקומות הללו. המקום היה כמובן 770 Eastern Parkway, שכולם מכירים, אבל היו עוד מקומות שבהם ביקרו הרבנים, וגם הם היו חלק מהמהפכה של 'חצי הכדור התחתון' מסע כזה הוא חיבור של גשמיות ורוחניות.

"ברוך השם, התלמידים הצטרפו למבצע בהתלהבות רבה, ומתוך כשבעים בחורי ישיבה – זכו ארבעים ושניים בחורים להצטרף למסע המיוחד", אומר הרב הענדל בסיפוק רב.

תחנה ראשונה: רחוב ברוקלין, בית מס' 184

יום שלישי, כ"ו בסיון. בוקר קיץ בהיר האיר את חזית 770, כאשר קבוצת תלמידי הישיבה התאספה בהתרגשות מול הבניין. "תלמידים יקרים", אמר הרב הענדל, "אמנם המסע שלנו עוסק בחלקו גם בביקורו הראשון של הרבי הריי"צ באמריקה בשנת תר"צ, אבל בסופו של דבר קבע הרבי הריי"צ את מקום מגוריו כאן, ב-770 Eastern Parkway, וזוהי נקודת התחלה מצוינת למסע המרתק שלנו".

התלמידים עלעלו בחוברות המסע שקיבלו, שנערכו על ידי הת' מנחם מנדל אדלר, שהחלה ב'רקע כללי' על מסעו המפורסם של הרבי הריי"צ לארה"ב ב-1930. "כדי להבין עד כמה המסע הזה היה משמעותי, מספיק להזכיר שזה נמשך כמעט שנה שלמה, שבמהלכה עבר הרבי בכל המרכזים היהודיים הגדולים בארץ ענקית זו".

התחנה הראשונה במסע היא למעשה לא רחוק מ-770, בשדרות ברוקלין 184, ליד מוזיאון ברוקלין, שם התגורר הרבי הריי"צ במהלך ביקורו. במקום זה שהה הרבי תקופות ארוכות, שבמהלכן קיבל אנשים לייחוד, ואמר שיחות ומאמרים.

לאחר קריאת יום-יום, דברי השראה קצרים וריקוד חסידי משמח, עלו כולם לאוטובוס לתחנה הבאה.

תחנה שניה: בתי מלון ברחוב ברוודויי

האוטובוס חצה את הגשר לכיוון מנהטן, ובאופק נראו גורדי השחקים של מנהטן. קשה לדמיין, אבל כשהרבי הגיע לכאן, אמריקה הייתה מדבר רוחני של היהדות. היום בכל פינה יש בית חב"ד, מקווה או ישיבה.

הם עצרו ליד בניין מרשים בברודווי במרכז העיר. זהו מלון גרייסטון, בו שהה הרבי הריי"צ בבואו לגור דרך קבע בארה"ב. הרבי התגורר בה מאז הגעתו בט' באדר ה'תשע"א ועד למעברו ל-770 בחודש אלול.

הבניין משמש כיום כבניין דירות רגיל, והבחורים נכנסו ללובי הבניין. שומר הבניין הלא יהודי התרשם מאוד לשמוע על הערך ההיסטורי המיוחד של הבניין שעליו היה ממונה, והתרשם מאוד מהתרגשות התלמידים.

מכאן המשיכו התלמידים ברגל, בשירה ובצעידה חסידית, למלון ניוטון, שם שהה הרבי בביקורו הראשון. כיום המקום משמש מקלט לחסרי בית, והכניסה אסורה על פי חוק. הבחורים עמדו אפוא מחוץ לבניין, והזמינו כמה יהודים להניח תפילין.

בחוברת שקיבלו קראו שהרבי שהה במלון זה מספר פעמים. אחת מהן הייתה בשבת פרשת בו, י' שבט תשס"ט. באותו יום היה יארצייט של סבתו, הרבנית רבקה, ולאחר מנחה בשבת אמר הרבי מעמר 'מאין גנים' בנוכחות שלוש מאות יהודים ברחבה הגדולה. אולם של המלון. הרבי חזר למלון זה גם בשבועות האחרונים לשהותו, שם גם חגג את יום הולדתו החמישים, ואמר את המאמר 'הלכות קול השונה'.

תחנה שלישית : בית ההבראה במוריסטאון

ממנהטן נסעו התמימים לפארק הסמוך לעיירה מוריסטאון, ניו ג'רזי, שם התפללו שחרית, לאחר שלמדו תחילה את המאמר 'מאין גנים' שאמר הרבי הריי"צ במלון, כהכנה לתפילה.

לאחר התפילה הם נסעו לבניין בית ההבראה בפארק, שם – כאמור – פגשו את הממונה על הבניין, שפתח בפניהם את שערי המבנה ההיסטורי, כמתואר בתחילת מאמר זה.

בחוברת המסע קראו ה"בחורים" כי אחד הרופאים שטיפלו באדמו"ר הריי"צ באוסטריה – ד"ר בנימין שרמן – היגר לארה"ב וניהל בית הבראה במוריסטאון בשם "סניטריום אורורה, מרכז רפואי פיזיותרפי". בקיץ ה'תש"א (1941) נסע הרבי הריי"צ למספר שבועות לבית ההבראה. לפני נסיעתו נסע לשם הרבי מלך המשיח לארגן את המקום.

במהלך אותם שבועות נסע לשם הרבי מה"מ לפחות פעם ביומיים, ושהה אצל חותנו שעות ארוכות. כעבור שנים סיפר הרבי בשבת בראשית תשע"ז, שבאותם ימים נדפס סידור 'תורה אור', ובביקוריו אצל הרבי הריי"צ בירר עמו מנהגים רבים. חלק מהמנהגים נכתבו על נייר המכתבים של בית ההבראה…

הרבי הריי"צ נסע שם גם בקיץ תשמ"ב ותשמ"ד. על הטיול בשנת תשמ"ד מסופר כי הנסיעה נעשתה ברכב עם גג פתוח, כדי לאפשר לרבי הריי"צ להיכנס בקלות לרכב, מכסא הגלגלים. שבו עבר ממקום למקום. צילום נדיר מטיול זה התפרסם בשנים האחרונות, והוא נכלל בחוברת המסע.

הרב ישראל נח פוגל המצטרף לצוות משפיעי הישיבה בשנה הבאה, שיבח את החוברת שהוכנה עם תמונות מלוות של ההרבי הריי"צ באותם ימים ומקומות, שעזרו לכולם לדמיין את ביקוריו של הרבי הריי"צ. במהלך המסע היטב הרב פוגל להכניס את התמימים לאווירה המיוחדת, על ידי סיפורים מעניינים בסגנונו הייחודי.

תחנה רביעית : פעמון החירות בפילדלפיה

האוטובוס יצא לכיוון פילדלפיה, בעקבות נסיעתו של הרבי הריי"צ י"ג כסלו תש"ט. הדרך הארוכה נוצלה לסיום לימוד המאמר 'מאיין גנים' על ידי הגאון רבי דוד כהנוב, משפיע ומשגיח הישיבה לשנת הלימודים הקרובה. הרב כהנוב שקוע כולו במאמר, ולא שם לב למאות הקילומטרים שהם עוברים בדרכם.

כשהגיעו לתחנת הרכבת המרכזית של פילדלפיה, עצר הרב הענדל את הקבוצה. "דמיינו את הסיטואציה כאן לפני 94 שנים", אמר. "אלפי אנשים ממלאים את הבמה, כולם מחכים לראות את הרבי. האווירה הייתה מחשמלת". התמימים מבחינים שמראה המקום לא השתנה מאז, והמראה העתיק מוסיף לאותנטיות של הביקור.

כמו הרבי הריי"צ, שיצא מתחנת הרכבת להיכל העצמאות, גם ה"תמים" עושים כעת את אותה נסיעה. היכל העצמאות הוא המבנה שבו הוקמה החוקה האמריקאית וממנו הוצאה הכרזת העצמאות של ארצות הברית. חשיבותה הגדולה בהיסטוריה המקומית מעידה על כך שציור של חזית הבניין עדיין מופיע על שטרות של 100 דולר עד היום.

בבואם להיכל העצמאות מספר להם הרב הנדל שבמקום זה התכבד הרבי לשבת על כיסאו של ג'ורג' וושינגטון, הנשיא הראשון של ארה"ב הרב פוגל מוסיף טעם לדברים כשהוא מספר שגם הרבי הרש"ב ביקש פעם לשבת על כיסא הקייסר הגרמני, וכתב שם מעמר חסידי, תוך שהוא מעיר 'א קלוג שטול' (כיסא חכם).

המסע המשיך לפעמון החירות הסמוך. "כאן כובד הרבי להניח זר פרחים ליד הפעמון, ואמר משפט שהדהד במשך שנים: 'חירות שבנויה על דת היא הנכונה וחזקה ביותר".

כל אחד מהתמימים לקח פרח והניח אותו ליד הפעמון, וחוזר על דבריו של הרבי הריי"צ על חירות אמיתית. לבסוף פרצו התמימים בריקוד 'יחי אדונינו' משמח, אשר ביטא את התחושה העזה שחירותו האמיתית של כל העולם תבוא רק עם התגלותו של הרבי מה"מ בגאולה השלמה.

מפעמון החירות המשיכו התמימים לבית בו שהה הרבי במהלך שהותו בפילדלפיה. בעבר שימש המקום כישיבה, אך במהלך השנים עזבו היהודים את האזור, וכיום המקום הוא מבנה מגורים ללא יהודים. עד היום נותרו על המבנה כתובות בעברית.

התמימים נעמדו לתפילת מנחה במקום, ולאחר מכן קיימו ריקוד 'יחי אדונינו' משמח במיוחד. לאחר התפילה יצאה קשישה ואמרה שהיא היהודייה היחידה באזור והיא מדליקה נרות שבת. כששמעה על ההיסטוריה המיוחדת של הבניין, התרגשה מאוד לשמוע שהרבי הריי"צ ביקר ברחוב זה בו היא מתגוררת.

תחנה חמישית: בית כנסת 'צמח-צדק' בבוליטמור

לקראת ערב נסעה הקבוצה לבולטימור והגיעה לבית הכנסת 'צמח צדק'. "בכ"ד טב תשס"ט", סיפר הרב הענדל, "נשא הרבי כאן שיח חסידי מול קהל עצום. תארו לעצמכם – עמדו כאן כ-800 גברים ו-400 נשים והאזינו בשתיקה".

הרב כהנוב למד עם חלק התמימים של המאמר 'יהי ה' אלוקינו אימנו' שאמר הרבי הריי"צ בבולטימור. לאחר תפילת מעריב, נסעו התמימים לישיבת חב"ד בבולטימור, שאירחה באדיבות את הקבוצה ללינת לילה. לפני פרישתם ללינת הלילה, נסעו התמימים לבית חב"ד, שם ערכו התוועדות מיוחדת.

אורח מיוחד הגיע להתכנסות, הגאון רבי בנימין רוטשטיין, מוותיקי חסידי חב"ד בבולטימור. הרב רוטשטיין, רופא במקצועו, שיתף את התלמידים באירוע מיוחד שהתקיים בשנת 770 ביום כיפור תש"ה, כאשר הרב שמערל  גורארי' איבד את הכרתו לפני קול נדרי, והוא נקרא לבצע החייאה. הוא סיפר איך הרבי התבונן בו כל הזמן, עד שהוציאו את הרב גורארי לבניין ה'כולל' שם נקבעה פטירתו, כדי שהכהנים לא יצטרכו לצאת מ-770.

תחנה שישית : הבית הלבן בוושינגטון

למרות ההתכנסות אמש שהסתיימה בשעה 2:00 לפנות בוקר, התעוררו התמימים בשש בבוקר כדי להמשיך בנסיעה. לאחר עצירה קצרה בפארק מעיינות בצד הדרך, שם התפללו שחרית ואכלו ארוחת בוקר בין הטבע, הגיעו ה"תמימים" לוושינגטון, בירת ארצות הברית.

בחוברת המסע מגלים התמימים כי הרבי הריי"צ ביקר בוושינגטון פעמיים – פעם אחת בכ"ז בטב תשנ"ט, כאשר נפגש עם השופט לואי ברנדייס, כדי לבקש ממנו להוביל את הפעילות להצלת היהודים ברוסיה.

הפעם השנייה הייתה בי"ג בתמוז, כשנפגש עם נשיא ארה"ב הרברט הובר. הביקור נועד להודות לנשיא על החופש שמעניקה ארה"ב לעם היהודי, ועל העניין שהממשלה מגלה במצבם של היהודים מעבר לים.

קבוצת התמימים ביקרה לראשונה בגבעת הקפיטול, שבה נמצא הקונגרס האמריקאי. מדריך טיולים מיוחד קיבל את פני 'קבוצת חב"ד', והסביר להם על תולדות ארה"ב על יסודות הדמוקרטיה.

המשפיעים המלווים את המסע מצטטים מס' שיחות הרבי בשבח השיטה הדמוקרטית, וכמובן לומדים מכאן לקח על כוחו של כל יחיד להשפיע על סביבתו. הם גם מדברים על כוחו של העם, ולכן חשוב שהעם יקבל את מלכותו של הרבי מלך המשיח.

מגבעת הקפיטול המשיכו התמימים לבית הלבן, ועיין בחוברת המסע בה מוצגת תמונתו של הרבי הריי"צ עומד עם חתנו רבי שמריהו גורארי על מדרגות הבית הלבן. התמימים עומדים לתמונה קבוצתית על מדרגות הבית הלבן, שרים בשמחה חסידית 'יחי אדוננו'.

תחנה שביעית : רציף המעבורת בסטטן איילנד

התחנה השביעית במסע, היית ב'פערי', מעגן האוניות בסטטן-איילנד שליד ניו יורק, שם עגנה אונייתם של הרבי מלך המשיח והרבנית הצדקנית כאשר הגיעו לארצות הברית בכ"ח סיון תש"א. מה סמלי הדבר, שקבוצת התמימים הגיעה למקום לאחר צאת הכוכבים, בדיוק בליל כ"ח סיון…

כאשר הגיעו למקום, הופתעו התמימים לראות את הרב ראובן מטוסוב מצרפת, שהגיע במיוחד להתוועד איתם, לאחר ההתוועדות קצרה במעגן האוניות, בה ניגנו התמימים בדביקות את ניגוני הרביים, הם הפליגו בספינה העושה את דרכה לברלין.

בברוקלין עשו התמימים את דרכם ברכבת אל 770, ולאחר תפילת ערבית ב-770 המשיכו להתוועדות חסידית באולם הישיבה. על הפעולה הטובה של המסע על הבחורים, תעיד העובדה שלמרות שההתוועדות הסתיימה בשעת לילה מאוחרת, כמעט כל הבחורים קמו לסדר חסידות.

כשהאוטובוס עשה את דרכו חזרה מוושינגטון לניו יורק, האווירה הייתה מלאת השראה. הרב כהנוב והרב פוגל רקחו את הטיול בסיפורים חסידיים מרתקים, עם מסרים של יראת שמיים.

הרב הענדל סיכם: "בואו נחשוב רגע על המסע שעברנו: הרבי הריי"צ לא רק ביקר במקומות האלה, בכוח האמונה הוא שינה אותם והפך את ארצות הברית כולה למרכז יהודי משגשג. גם לנו יש תפקיד, להכין את העולם כולו לקבלת פני המשיח. בכל מקום שאנו מגיעים, עלינו לדאוג שלא להסתפק בביקור במקום, אלא להשפיע באופן פנימי על תושבי המקום, ללמוד איתם ענייני גאולה ומשיח ולבשר להם את בשורת הגאולה, עד שהם יהיו מוכנים לקבלת פני הרבי מלך המשיח שליט"א".

default