המסע המופלא של משפחת אוסוביצקי בניטרוי • ראיון מרתק

יוסי סולומון, בית משיח

ניטרוי, היא אחת הערים היפות בברזיל וממוקמת בקרבת מקום לעיר הגדולה ריו ד'ה זנירו; שלוש עשרה קילומטרים בלבד מפרידים בין ניטרוי לריו, אם תרצו באמצעות הגשר המיוחד, ואם תרצו – אפשר גם במעבורת החוצה כמה פעמים ביום את מי הים שבאמצע.

במהלך השואה יהודים רבים ברחו ממדינות אירופה לברזיל, וכך התפתחה לה קהילה יהודית חזקה מאוד בעיר, כאשר בימיה היפים ביותר מנתה הקהילה היהודית מאות משפחות אדוקות למסורת, אך עם השנים החלו יהודי המקום לעזוב את העיר לטובת הערים הגדולות בברזיל – ריו ד'ה זנירו, פאולו, ואף לארץ ישראל, אלה שנשארו רבים מהם התבוללו. זו הסיבה שמקהילה גדולה לתפארת, הצטמקה הקהילה היהודית  לכדי עשרות משפחות בלבד.

מי שעמל יום יום להחזיר עטרה ליושנה הוא שליח הרבי מלך המשיח הרב שלמה אוסוביצקי ורעייתו שטערנא שרה, איתם אני נפגש בעת ביקורי במדינה, כאשר באתי לבקר את משפחתי.
בפתיחת השיחה שלי עם הרב, אני מתעניין בראש ובראשונה בסיבת הגעתו של הרב שלמה ומשפחתו לבצע את משימת השליחות דווקא כאן בניטרוי.

למה לא מקום אחר בו תהיה לו קהילה גדולה יותר ו"ארגז כלים" גדול יותר להצליח בשליחות?
"למעשה, כבר במהלך פגישות השידוך שלנו לפני החתונה, היה ברור לי ולאשתי, שאחרי החתונה נצא לשליחות! ככה נולדנו, גדלנו והתחנכנו – שליחות! זה מה שחיפשנו כל הזמן וזה התכלית שלנו בעולם.

אחרי  החתונה התחלנו לחפש אחר מקום מתאים לצאת אליו. כמו שידוך משמיים – בדיוק באותו הזמן התפנה מקום השליחות בניטרוי. השליח שפעל קודם לכן, עזב בגלל אילוצים. חיפשו אחר משפחה חלופית כדי להמשיך את עבודת השלוחים הקודמים, שכן לאחר עזיבתם, היה קושי להקים מניין אפילו בתפילות בשבתות.

הגענו לכאן אפוא לפני כשש שנים, ומאז, אנחנו מסייעים ליהודי המקום במגוון רחב של תחומים: הבאת אוכל כשר, רכישת ובדיקת התפילין והמזוזות, ארגון תפילות בשבת ועוד עשרות פעולות יהודיות הנדרשות משלוחי הרבי.

מטבע הדברים, עם בואכם בתחילת השליחות, התמודדתם עם אתגרים לא פשוטים, ואולי אתם עדיין מתמודדים, תוכל לשתף אותנו באתגרים אלה?

"כמו לכל שליח בעולם, גם לנו במקום בו אנחנו מכהנים כשלוחי המלך, ישנם קשיים לא מעטים.
אחד הדברים הכי מטרידים, זו העובדה שאין בית כנסת עם מניין בשלוש התפילות, יש לי את הזכות להתפלל במניין רק בתפילת קבלת שבת ובשחרית של שבת קודש. כמי שהגיע לכאן היישר מבית חיינו, קל לתאר את עוצמת החסר שאני חווה.

הקושי מתעצם עוד יותר בגלל המרחק הרב שקיים בין מקום מגוריי לבית הכנסת של הקהילה היהודית בעיירה שלנו, מדובר במרחק של מספר קילומטרים שעליי ללכת בשבת על מנת לזכות לתפילת שחרית של שבת, "אך לפחות אני זוכה בכך גם בשכר הפסיעות לבית הכנסת", אומר לי בחיוך הרב שלמה.

"אני כבר לא מדבר על הקושי להרגיש כאן אווירה של שבת. ברחוב בו אני גר, כל החנויות פתוחות בשבת, ובליל שבת שומעים את שירי הגוים בקולי קולות.
אתה יכול לבד לשער, כי בכל האזור אין מרכז תורני כלשהו אליו אני יכול ללכת ולהטעין את עצמי בלימוד תורה וכדומה. הדבר קשה בהתחשב בעובדה שלפני שהתחתנתי למדתי מספר שנים רצופות.

כחלק מהשליחות שלי, אתה לא יכול לדעת אף פעם מתי אוו איזה יהודי יזדקק לך באיזו שעה, ואתה צריך להיות תמיד זמין לכל יהודי.
עם זאת, הצלחתי ליצור לעצמי לוח זמנים בו אני מצליח להתנתק מהכל, ולהתחבר ללימוד שיחה של הרבי שמחזקת אותי רבות בשליחות, זה לא מובן מאליו במקום כה רחוק ונידח".

מה בכל זאת מחזיק אותך בבדידות העמוקה שאתה נמצא בה?
עצם הידיעה שאנחנו נמצאים כאן כשלוחים של הרבי, וזהו תפקיד חיינו, גורם לנו להיות מאושרים ובזכות כך מצליחים להתגבר על כל קושי כזה או אחר.

כשליח של הרבי, אתה בוודאי כל היום עסוק בפעילות להכנת העולם לגאולה השלמה, לאן מרוכזים רוב מאמצי ופעילות השליחות שלכם כיום?

"שלוחים רבים ברחבי העולם מתמודדים עם בעיות "גדולות": בניית בניינים, הקמת קהילות, הקמת מוסדות חינוך, ועוד. בתי כנסת בקהילות שלהם מלאים מתפללים והיחס הוא בהתאם.

לא פחות קשה, זו השליחות של השלוחים בערים הקטנות, באין קהילה או מניין, בחוסר של מוסדות חינוך. שם המאבק הוא על כל נשמה וכל יהודי. להצליח סוף סוף 'לגעת'  בנשמתו, לעורר בו עניין אן אפילו להצית בו סקרנות. עבוקם, יהודי שמגיע לבית כנסת, זו אירוע של ממש בחיי השליחות שלהם. הצלחה לסדר משלוח קבוע ומסודר של מוצרי אוכל כשרים – מצדיק יציאה בריקוד חסידי…

כזו היא שליחותם של הרב שלמה ושטערנא שרה אוסוביצקי. עיר קטנה, קהילה חלקה מתבגרת וחלקה בהתבוללות חריפה, גם מה שיש לא תמיד מאיר להם פנים.

במה מרוכזים רוב המאמצים שלכם בפעילות שלכם כיום?

כפי שאמרתי, העיר שלנו נחשבת לרחוקה מכל מרכז יהודי. בנוסף, רוב היהודים כאן לא מגיעים כלל לבית הכנסת.

אנחנו משתדלים להגיע לבתיהם של האנשים על מנת לזכות אותם בהנחת תפילין ולתת לנשים נרות שבת קודש, שזה דבר חשוב מאוד, מכיון שאם אנחנו לא ניתן להן נרות שבת הן לא ידליקו נרות שבת, וזאת לא רק מכיון שהן רחוקות מתורה ומצוות אלא גם משום שאנחנו נמצאים במדינת עולם שלישית שנרות שבת כאן זה לא מוצר זול שניתן לרכוש ולהדליק מידי ערב שבת כמו בארץ, המחיר כאן של נרות שבת, הוא מחיר הרבה יותר יקר.

בנוסף, אנחנו מקיימים שיעורי תורה קבועים בבית חב"ד שלנו במהלך השבוע – לגברים ונשים, אפשר לראות במוחש איך לימוד התורה מחזק את משתתפי השיעור ומועיל להם גם ברוחניות וגם בגשמיות.

תוכל לתת דוגמא?
היה כאן בחור צעיר שלפני שהוא הגיע לשיעור התורה בבית חב"ד שלנו הוא היה אוכל מאכלים לא כשרים, אך לאחר תקופה בה הגיע לשיעורי התורה שלנו, הוא החליט לקחת על עצמו להפסיק לאכול בשר שאינו כשר ולאכול רק בשר כשר, מדובר באתגר לא פשוט עבור יהודי שאינו דתי בכלל, הן בגלל המחיר היקר שעולה בשר כשר לעומת בשר לא כשר בניטרוי, וגם בגלל הזמינות בה אפשר להשיג בשר טרף בכל חנות בעיר, לעומת בשר שכמעט אינו ניתן להשגה."

תוכל לשתף את הקוראים במקרה מיוחד בפעילות שלכם?

"הייתה כאן בחורה שהיה לה קשר מסוים עם היהדות ועם הקהילה שלנו. עם זאת, היא לא הייתה בטוחה שהיא יהודיה כשרה ולפיכך רצתה לעבור את הליך הגיור כדי לוודא שהיא יהודיה כשרה.

לאחר ההליך שעברה , גילינו פתאום שגם אביה יהודי, אך הוא מעולם לא ערך ברית מילה ומעולם לא הגיע לבית הכנסת, לאחר תקופה הצלחנו לשכנע אותו באמצעות ביתו שיגיע לבית הכנסת לתפילת שחרית של שבת, ובאותה שבת העלנו אותו לתורה לראשונה בחייו! חגגנו לו בר מצווה מאולתרתף ומיד בסיום התפילה ישבנו לסעודת שבת והתוועדנו במהלך היום, ובמהלכה הוא קיבל החלטה לערוך ברית מילה.

אני יכול לשער כי ברית מילה אצלכם בעיר, אינה דבר קל לביצוע…

לגמרי לא! אצלנו בעיר אין שום אפשרות כזאת, קבענו לערוך את ברית המילה שלו אצל הרב גרנצשטיין מהעיר פאולו, לשם כך תיכננו לנסוע להעיר פאולו באמצעות אוטובוס ישיר, אך בדיוק בלילה שבו היינו אמורים לנסוע לפאולו כדי לקיים את ברית המילה, היו הפגנות גדולות בעקבות ההפסד של מפלגת הימין בבחירות בטענה לגניבת הבחירות על ידי מפלגת השמאל במדינה, וכתוצאה מכך נסגרו הכבישים, ובכך בעצם הייתה אמורה להימנע הנסיעה לברית המילה באותו הלילה, אבל אני דבקתי בכך שאנחנו חייבים לנסוע באותה הלילה על מנת לזכות במצווה החשובה של כריתת ברית בין היהודי להקב"ה, והמצווה הזו שמעוכבת כבר שישים שנה לא יכולה להתעכב עוד יום אחד.

וברגע האחרון בסייעתא דשמיא גדולה מאוד, הצלחתי למצוא לו כרטיס טיסה לעיר פאולו על מנת שיזכה לקיים סוף סוף את מצוות ברית המילה, ואכן כך היה – אותו יהודי הגיע בזמן לחדר הניתוח וברוך ה' בגיל שישים הוא נכנס בבריתו של אברהם אבינו, למזל טוב."

אספר לך סיפור מעניין נוסף.

"אחד מהמבוגרים שמתפללים בבית הכנסת שלנו בשבת סיפר לי על אחיין שלו, שלדאבוננו הרב איבד את אימו בגיל מאוד צעיר (עוד בהיותו בן שבע – שמונה) וכתוצאה מכך התרגז על הקב"ה והחליט לנתק קשר מכל זהות יהודית כלשהי, עוד באותו השבוע שהוא סיפר לי על אחיינו, הלכתי לאחיין והבאתי לו יין וחלות לשבת, האחיין לא רצה לשוחח איתי על יהדותו אך הסכים לקבל את החלות והיין שהבאתי לו והודה לי עליהם, כך נמשך הדבר במשך מספר שבועות, עד ששבת אחת הוא הופיע אצלנו בבית הכנסת, וסיפר לי בעצמו על יהדותו ועל אימו, שהייתה אומנם מעט רחוקה מיהדות אך השאירה לו מכתב לפני פטירתה שבו היא מבקשת ממנו לשמור על הגחלת היהודית של משפחתו.

ואכן כעבור תקופה קצרה חגגנו לו בר מצווה אמנם מעט באיחור אך בכל זאת בר מצווה…

היום הוא הבחור היהודי הצעיר ביותר שמגיע לקבלת שבת ולשיעורי התורה שלנו, והוא לא מגיע לבד, איתו הוא מביא עוד שני חברים יהודים לקבלת שבת אצלנו. דבר שמחזק ומרומם מאוד את כל פעילות השליחות שלנו בכלל ואת הקהילה בפרט.

הילדים חלק מסיפור השליחות

מתוך כל משפט, עולה ומבצבץ הקושי של הבדידות והריחוק מהקהילות היהודיות הגדולות, מוסדות חינוך יהודים, חנויות למוצרי מזון כשר, ועוד.

עם זאת, הרב שלמה אוסוביצקי חוזר ומדגיש כי הוא ורעייתו מרגישים כיצד הרבי מלווה אותם בכל צעד ושעל.

"אנחנו חשים זאת בגשמיות וברוחניות, אנחנו רואים כיצד הפעולות שלנו מצליחות וההשפעה על היהודים הולכת וגדלה. גם בגשמיות לא ידענו ממה נחיה מבחינה כלכלית, וברוך ה' עם הזמן הצלחנו להתבסס כאן מבחינה פיננסית, בית חב"ד של ריו דואג לנו לשכר בסיסי של חמש אלף ריאל (המטבע הברזילאי) בחודש, ובנוסף אשתי משמשת כמורה בתלמוד תורה בעיר הגדולה.
זו גם ההזדמנות לומר, כי אשתי נמצאת בחזית המערכה לא פחות ממני, הן במסירת שיעורי תורה, הן בפעילות לפני ומאחורי הקלעים, כשהיא עוזרת ותומכת בכל ענייני הפעילות.

איך מסתדרים עם חינוך הילדים? איך מוודאים שהם יגדלו כחסידים, ולא יתקלקלו במדינה, שרבים הם היהודים שהתבוללו בה?!
"אנחנו אמנם גרים בעיירה קטנה שאין בה שום בית ספר, גן או מוסד לילד יהודי, אך במרחק של כשעה נסיעה מאיתנו שוכנת העיר ריו ד'ה זניירו ושם קיים תלמוד תורה שבו לומדים הילדים שלנו, זה אומנם לא פשוט כל ענייני הנסיעה של ילדים קטנים בעיר הזו (זו מדינה שידועה בגניבות – לא רק של רכוש אלא גם בגניבת ילדים…), אבל אנחנו משלמים לנהג קבוע שאנחנו מכירים ויודעים שלא צריך לחשוש ממנו והוא לוקח אותם בכל בוקר לבית הספר ושם יש להם חברים בגילם, שזה דבר יפה ולא טבעי, בהתחשב במקום שבו אנחנו גרים."

הילדים עצמם משתלבים במשימת השליחות שלכם?
"בוודאי! אנחחנו עושים כל מה שביכולות שלנו על מנת שהילדים שלנו ירגישו שהם חלק מהשליחות, לדוגמא, בכל שיעור שאנחנו מוסרים בבית שלנו אז קודם כל הילדים מגישים לבאי השיעור עוגיות ושתייה ומראים להם את מה שהם עשו בתלמוד תורה, וגם בתפילת השבת הם עוזרים בחלוקת הסידורים לאנשים, ולפני שאני ניגש  לומר דבר תורה הם אומרים פסוקים, ובימי שישי הם יוצאים איתי לבתים של האנשים והבן שלי קורא שמע ישראל עם היהודים שאני מניח להם תפילין וזה מוסיף להם בהתרגשות הנחת התפילין כשהם רואים שילד יהודי קטן קורא איתם את קריאת שמע ישראל והבת שלי מחלקת נרות שבת לנשים שמתפלאות לראות את היוזמה של ילדה לחלוקת נרות כדי שנשים אחרות ידליקו נרות שבת קודש.

בחג הסוכות – בגלל שכאן קשה מאוד להשיג לולב, אז אנחנו עוברים עם הלולב הפרטי שלנו בבתים של היהודים המקומיים, ובחנוכה אנחנו עושים פעילות מרכזית, גם בפעילות זו הילדים שלנו מעורבים לחלוטין: הם מחלקים את הסופגניות, הם עסוקים בחלוקת מצות לפני פסח, ומנצחים תמיד על השמחה. זה בהחלט משפיע על הילדים.

הזכרת קודם את העובדה שאין חנות מזון כשרה אצלכם. ברזיל רחוקה מאוד מלהיות ארץ ישראל או קראון הייטס בנושא הכשרות, איך מסתדרים בניטרוי עם אוכל כשר?

"כאן מלבד רשימה של מוצרים כשרים שיוצאים תחת איגוד רבני ריו שבאמצעותה אנחנו יודעים אילו מוצרים כשרים שאנחנו יכולים לקנות אותם ומה לא.

יש גם מפעל בריו שמייצר לחמים, מאפים, עוגות ועוגיות כשרות לכל העיר הגדולה והסביבה, כך שזה מגיע גם לנו בתנאי שאנחנו עושים הזמנה של המאכלים שאנחנו רוצים מראש, וכן גם לשבת – אנחנו רק צריכים לעשות את ההזמנה של החלות והעוגות שאנחנו צריכים לשבת עבורנו ועבור משפחות בקהילה שלנו והדברים מגיעים עד לפתח הבית.

ככה שבעניין הזה מלבד המחיר היקר שעולים המאכלים הכשרים כאן, העניין של מאכלים כשרים כאן די פשוט, ויש גם את הפירות והירקות שגם את זה מותר לאכול ואין כל בעיה איתם."

תזוזה קטנה היא תזוזה גדולה

בעוד שבעבר היו בניטרוי צעירים יהודים רבים, הרי בשנים האחרונות ממוצע הגיל של יהודי ניטרוי זינק לגיל שמונים!… מדובר באתגר לא פשוט, והרב שלמה אוסוביצקי עושה כדי להתמודד עם זה.

איך אתה אתה רואה את חשיבות הפעילות שלך בקרב צעירי המקום כאשר רוב המכריע של הקהילה בגילאים מתקדמים?

"אנחנו מנסים להגיע לכל צעיר וצעירה יהודים שיש כאן בעיר, לא מזמן עשינו ערב אחד לצעירים יהודים פה, וראינו עד כמה חשוב שיהיה פה קשר בין היהודים הצעירים שהם מדברים אחד עם השני, בעקבות השיעורים והפעילויות שאנחנו עושים לצעירים באמצע השבוע הם התחילו גם להופיע לתפילות בבית הכנסת, להכיר אחד את השני, ואפילו קם מכך בית נאמן וכשר בישראל, כאשר בחור הכיר את אשתו באחד השיעורים שאירגנו בבית שלנו." מספר הרב שלמה.

"בדרך זו אנו משתדלים להקטין את ממדי מהמגיפה הכי גדולה כאן, שהרבי אף התבטא לגביה "שזו השואה השקטה של דורנו – המשך והרג דורות של יהודים נוספים."
הרבה פעמים ערבי הגיבוש שאנחנו עושים, יוצרים חברויות של אנשים מה שמביא לתוצאות טובות."

שתף אותנו ביעד נוסף שכבשתם בשליחות שלכם השנה?

"כמו בכל מקום לצערנו יש את היהודים שחיצונית פחות מראים התעניינות והתקשרות לנושאי הדת, כאן אצלנו קבוצת היהודים שפחות מחוברת חיצונית לנושאי היהדות היא קבוצה הקשורה לפדרצייה היהודית של העיר, והיא שולטת בכל הנעשית בפדרצייה היהודית של העיר, ותמיד כשמגיעה תקופת החגים ואני מציע להם שאתקע להם שופר בראש השנה, אדליק להם נרות בחנוכה או אתן להם מצה שמורה בפסח, הם עונים בשלילה.

אך בשנה שעברה, ההתנהלות האנטי דתית של מנהלי המקום התרככה והם איפשרו לי באורח פלא להיכנס בחג הפורים למרכז הפדרצייה ולקרוא מגילה למאות יהודי העיירה והסביבה אשר הגיעו במיוחד למקום כדי לשמוע את המגילה, המעמד היה כה מרשים שגם ימים אחדים לפני חג הפסח הנהלת הפדרצייה אישרה לנו להתכנס בבניינה ולחלק מצות שמורות למאות יהודים הנוטלים חלק בפדרצייה המקומית, כשהגעתי לקומת המנהל על מנת להעניק לו מצות שמורות לליל הסדר, הוא דמע מעט והודה לי על פעולתי תוך שהוא מאחל לי "חג פסח כשר ושמח". זה אולי שינוי קטן, אבל עבורי מדובר בשינוי ענק מהותי של ממש.

נשמע שמסגרת הפעילות היא מוגבלת יחסית, ובכל זאת, מה התכניות שלכם לעתיד?
"אנחנו רוצים לעשות פה ספרייה יהודית, שתכלול גם ספרים בעברית, כך יוכלו היהודים הנמצאים בעיירה להעשיר את הידע התורני שלהם, ללמוד מעט מהשפה העברית וכל זאת תוך הנאה קריאת ספרי תוכן חשובים ביסודות היהדות, היהודים שיגיעו לספרייה לא רק ייהנו מספרי תוכן ומאווירה נעימה, אלא אנחנו גם נשהה ברוב שעות היממה בספרייה ונלמד ונקרב את היהודים שיגיעו לספרייה ויהיו מעוניינים בכך."

השליחות היחידה והאחרונה שהרבי העניק לשלוחיו, היא הפצת בשורת הגאולה, איך מפיצים ענייני גאולה ומשיח בניטרוי?
"בכל אירוע ופעילות שאנחנו עושים אנחנו דואגים להזכיר את הרבי מלך המשיח, את העניין והחשיבות של משיח, וכמובן שכולם אצלנו מבינים כמה חשוב שהמשיח יתגלה כבר, ובמיוחד בעת הזו, שבה אנחנו עדים לצרות רבות המתרחשות בארץ הקודש.

אני יכול לספר שבאירועים שלנו אפילו הגוים מגיעים לאירועים שלנו, וממש מכבדים ומעריצים אותנו, וכמובן כשהם באים, אז אני מדבר איתם על עניין שבע מצוות בני נח כהכנה וזירוז לגאולה.
אין ספק שהלימוד של ענייני משיח עם בני הקהילה, באותיות המתאימות להם, יש בכוחו לחזק את התודעה של תקופתנו, כאשר בקרוב נהיה כבר בתוך הגאולה, כפי שהרבי אמר שהגאולה נמצאת כבר כאן בפתח.

לקראת סיום הפגישה שלנו, אני מבקש מהרב שלמה שישתף אותי בתוכניות שלו לעתיד המקום.

"אנחנו רוצים לעשות פה ספרייה יהודית, שתכלול גם ספרים בעברית, כך יוכלו היהודים הנמצאים בעיירה להעשיר את הידע התורני שלהם, ללמוד מעט מהשפה העברית וכל זאת תוך הנאה קריאת ספרי תוכן חשובים ביסודות היהדות, היהודים שיגיעו לספרייה לא רק ייהנו מספרי תוכן ומאווירה נעימה, אלא אנחנו גם נשהה ברוב שעות היממה בספרייה ונלמד ונקרב את היהודים שיגיעו לספרייה ויהיו מעוניינים בכך."

מה שחשוב לזכור, כי כל אחד והיכן שהוא נמצא – הוא שליח! אנחנו שלוחים בבית, בעבודה ובכל מקום בו אנו נמצאים.

הלוואי ונצליח לעשות את השליחות שהטיל עלינו הרבי כדי להכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו.