הטנקיסט יוסי שאער
כבר למעלה מחצי שנה שאני מגוייס לטנקים של חב"ד בפעילות בדרום הארץ וביקור של פצועים בבתי רפואה.
השבוע ראיתי פצוע חדש בשם דביר, דרשתי בשלומו והצעתי לו תפילין.
דביר סיפר שנפצע בראשו לפני שלושה שבועות, ונפגע לו הזיכרון, לכן הוא מופתע לחשוב שכבר נפגשנו בעבר, וביקש לדעת אם הנחתי תפילין לפני חצי שנה במעבר ארז? כמובן שהתשובה היא כן.
הזיכרון של דביר המשיך להפתיע גם אנשי מקצוע שבדיוק עמדו שם. והוא גם טען שעשינו תמונת סלפי יחד..
לשאלתי מהי הסיבה שלמרות פגיעת הראש הוא בכל זאת מזהה אותי מלפני חצי שנה?
הוא ענה: כשהתעניינת בי עם חיוך, נזכרתי שכבר פגשתי בעבר את החיוך הזה…
לפעמים הקב"ה מזכה אותנו לראות כמה פעולה קטנה כמו 'חיוך' ו'ביקור חולים' מסוגלת לפעול.
אצל דביר לדוגמא זה עורר את כח הזיכרון ובעזרת ה' עוד צעד בדרך לרפואה שלימה!
הקדישו פרק תהילים דביר בן רות לרפואה שלימה.