מה הייתה צוואתו של הצמח-צדק? • הצצה לספר "הרב אשכנזי"

חשיפה מתוך הספר "הרב אשכנזי" חלק ב: איזו כתיבה קטע הרבי באמצע עקב הסתלקותה של הרבנית? ומדוע כינה הרבי את אביו בהתוועדות "הרב שניאורסאהן"? האם כותבים אודות אביו של הרבי "כ"ק" ו"אדמו"ר"? ומה הייתה צוואתו המעניינת של הצמח-צדק?

בספר החדש: "הרב אשכנזי" חלק ב, נחשפים עניינים דרמטיים, שנוגעים להקמת האוהלים והמצבות החדשות על ציוניהם של רבותינו נשיאינו בחבר העמים. חב"ד אינפו מתכבד לחשוף את הדברים בפרסום ראשון מתוך הספר.

מענה חלקי

בין השנים תשמ"ז-תנש"א, פעלו הרה"ח ר' דוד שיחי' נחשון, ולהבחל"ח, הרה"ח ר' אברהם טאוב ע"ה, להקמת אוהלים ומצבות חדשות על ציוניהם של רבותינו נשיאינו ומשפחותיהם, וכן על ציוניהם של הבעל שם טוב, המגיד ממעזריטש וכמה מגדולי החסידים הטמונים בחבר העמים. פעילותם של השניים זכתה להתייחסויות מיוחדות מהרבי.

הרבי ציווה על הרב נחשון לשאול בעניין את ועד רבני חב"ד וזקני החסידים, והוא אכן ריכז קבוצת חסידים, שקיבלה את ההחלטות אודות פעילותו. עם חבריה נמנו: המשפיע הרב מנחם מענדל פוטרפס, הרב אשכנזי, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב נחום גורלניק, הרב מרדכי קוזלינר והרב בערל ריקמן. אסיפותיהם התקיימו בביתו של הרב אשכנזי, ושם אף התקבלו ההחלטות, שדווחו לרבי.

באסיפות אלו הוחלט גם לבנות מחדש את מקום הציון ברוסטוב, וכן להקים בו מצבה, לאחר שבעת העברת גופו הקדוש של הרבי הרש"ב ממקום קבורתו הראשון למקום זה, לא הוקמה מצבה.

לפחות אחד מזקני החסידים האמורים העיד אז, כי אי הקמת המצבה בעת ההעברה, נבעה מהסכנה שנשקפה מהקומוניסטים – שכן מדובר היה ב"שניאורסאהן" – ולכן ההעברה כולה התבצעה בלילה ובחשאיות.

כמו כן, ר' מענדל פוטרפס העיד אז, כי במקום קבורתו הראשון של הרבי הרש"ב, שכנה מצבה עם נוסח כתוב עליה. זאת, בניגוד לגרסה אחרת, שנדפסה בשנים המאוחרות יותר, לפיה, אף במקום הראשון לא הוקמה מצבה.

על כל פנים, בכ"א שבט תשמ"ח בבוקר, פחות מיממה לפני הסתלקותה של הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא נ"ע באותו לילה, העביר הרב נחשון מכתב אל הרבי, באמצעות הרב יהודה לייב גרונר, בו דיווח אודות הנסיעה לרוסטוב שמתהווה, תוך ששאל שאלה מסוימת לגבי נוסח המצבה.

למחרת, בכ"ב שבט, או בימי השבעה הסמוכים, העביר הרב גרונר לרב נחשון את תשובתו של הרבי, אשר נכתבה טרם ההסתלקות, והמזכיר אספה משולחנו הקדוש של הרבי לאחר ההסתלקות.

אולם, למרבה הפלא, ניכר היה כי המענה נקטע באמצע! שכן, הרבי כתב: "1" – משמע מכך שיש אף סעיף שני – והעניק ברכה לנסיעה, אך לא כתב את הפִּסקה השנייה, שנועדה לכאורה להתייחס לשאלה אודות נוסח המצבה. כמו כן, התשובה לא הסתיימה כרגיל, בתיבות "אזכיר על הציון" וכדומה. הרב נחשון הבין מכך, כי ההתפתחויות שנוצרו בקשר לרבנית, קטעו את המענה באמצעו!

אם כן, הרבנים וזקני אנ"ש המשיכו לדון בעניין, באסיפות שהתקיימו בביתו של הרב אשכנזי, תוך שהרב נחשון דיווח לרבי אודות מסקנותיהם, ונסיעתו אכן זכתה לליווי מופלא ולעידודים מיוחדים מהרבי.

"שניאורסאהן"

הסכנה האמורה מצדם של הקומוניסטים בנוגע למשפחת "שניאורסאהן", השליכה אף על מצבתו של אביו של הרבי, רבי לוי יצחק נ"ע, אשר לאור הסיבה המדוברת, לא צוין בה שם משפחתו, הן בעת הסתלקותו והן כשהוקמה מצבה חדשה בשנת תשל"ב.

אולם, באסיפות שהתקיימו בביתו של הרב אשכנזי בשנים המאוחרות יותר, בקשר להקמת אוהל ומצבה חדשה על ציונו של רבי לוי יצחק – על-ידי הרב נחשון והרב טאוב, הוחלט לכתוב את השם "שניאורסאהן" על המצבה ובכניסה לאוהל.

והנה, בתום הקמת האוהל והמצבה, הורה הרבי לרב נחשון והרב טאוב להיכנס יחדיו ליחידות פרטית, שהתקיימה בו' תשרי תש"נ, בה מסרו לרבי את המפתח של האוהל, לצד האישורים הרשמיים מרשות בתי הקברות המקומית, להקמת האוהל והמצבה עם השם "שניאורסאהן". לאחר-מכן, בערב, דיבר הרבי בשיחתו הקדושה באריכות אודות אביו, ובעת ששח על רבנותו בעיר יקטרינוסלב, כינהו ארבע פעמים: "הרב שניאורסאהן"!

"כ"ק" ו"אדמו"ר"

באסיפותיהם המדוברות של הרבנים וזקני אנ"ש, הוחלט לכנות את רבי לוי יצחק במצבתו ובכניסה לאוהלו בתואר "כ"ק", וזאת על-פי שיחתו המוגהת של הרבי משבת נחמו תשמ"ח:

אאמו"ר.. מסר נפשו על הפצת התורה והמעיינות במדינה ההיא, ולאחרי יציאת כ"ק מורי וחמי אדמו"ר ממדינה ההיא נשאר הוא נכדם היחידי של אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי והצמח צדק המנהיג במדינה ההיא, ולכן פנו אליו גם בעניני הדרכה וכו' וכו'.

(ואכן, בעת שהורה הרבי הריי"ץ, בשנים שלאחר צאתו מרוסיה, להעביר את גופו הקדוש של כ"ק אדמו"ר הרש"ב ממקום קבורתו הראשון לבית העלמין הנוכחי ברוסטוב, ציווה לשאול את רבי לוי יצחק אודות פרטי הדינים בעניין, ולבצע הכול לפי הוראותיו. כך אכן התבצע).

הרב נחשון חפץ אף לכתוב את המילה "אדמו"ר", אולם הרב אשכנזי והרב ירוסלבסקי סירבו לקחת אחריות על כך, והורוהו לשאול את הרבי. הוא קיים את הוראתם, ומכיוון שהרבי לא השיב בעניין, לא נכתב התואר האמור.

ואכן, מאוחר יותר, נכתב אודות רבי לוי יצחק, ב"פתח דבר" ל"קונטרס כ"ף מנחם-אב תנש"א" (מוגה), התואר "כ"ק", אך ללא המילה "אדמו"ר".

צוואה מעניינת

הצמח-צדק הסתלק בי"ג ניסן תרכ"ו, והוא כתב בצוואתו, כי לא ייבנה בניין על ציונו, לא מלבנים ולא מעצים.

ואכן, למרות שהוכרחו לבנות אוהל של קירות מסביב לציון, עקב החשש כי גויים יחפרו בציון כדי לחפש שם זהב שאולי הוטמן בו, הרי שבנו את האוהל ללא גג, כך שבנייתו לא סתרה את הצוואה. כמו כן, כדי למנוע מהגויים לחדור לאוהל מלמעלה, הגביהו מאוד את הקירות, וכן עשו פתח באוהל שניתן יהיה לראות דרכו, ואף שמרו על המקום.

כעבור שבע עשרה שנה, בי"ג תשרי תרמ"ג, הסתלק הרבי המהר"ש, וציונו נקבע באוהל המדובר.

חלפו שלושים ושמונה שנים נוספות, ובחודש ניסן תרפ"א, אירעה שריפה בליובאוויטש, אשר כילתה רחובות רבים, וכן החריבה את האוהל.

לאחר כעשרים שנה, נחרבה העיירה לחלוטין, לאור מלחמתם של הנאצים והקומוניסטים שהתרחשה באזור. חלק מהמצבות שהיו בבית החיים נשדדו על-ידי הגויים, לצורך בניית יסודות בתיהם.

הרבי הריי"ץ חפץ כי יתקנו את האוהל בליובאוויטש, אולם העניין התאפשר רק בשנת תשכ"ח, עת נסע הרה"ח ר' אבא דוד שיחי' גורביץ' מטשקנט הרחוקה לליובאוויטש, ושיקם מעט את מצבותיהם של הצמח-צדק והרבי המהר"ש, תוך שהקים גדר סביבן. אחר-כך, בראשית שנות המ"ם ובשנת תשמ"ח, התווסף קצת שיפוץ במקום, על-ידי אנ"ש שנותרו ברוסיה.

בד בבד, התקיימו אסיפות בביתו של הרב אשכנזי, בהן קיבל הרב דוד נחשון מרבני וזקני אנ"ש את ההנחיות בקשר להקמתם מחדש של האוהלים והמצבות של הרביים ומשפחת בית הרב בליובאוויטש. קבוצת החסידים אף שיגרה את הרב נחשון אל הרה"ח ר' יהודה חיטריק ע"ה בניו-יורק, כדי שישרטט לו את הציונים בליובאוויטש לפי זיכרונו.

הרב נחשון דיווח הכול לרבי בפרוטרוט, ובליל י"א ניסן תש"נ, מסר עם ר' אבי טאוב לרבי את המפתחות של האוהל החדש של רבותינו נשיאינו בליובאוויטש. הרבי הגיב: "יישר כוח", ואחז את המפתחות בידיו הקדושות עד תום חלוקת הקונטרסים, בה עסק באותה שעה. כמו כן, כעבור חצי שנה, דיווח הרב נחשון לרבי על סיום הקמת המצבות בליובאוויטש, ונענה: "ת"ח ת"ח על הבשו"ט וכו' וכו', אזכיר על הציון".

ובכן, מעניין לציין, כי הרב נחשון הקים בליובאוויטש אוהל עם גג, בדומה ליתר האוהלים שבנה (חוץ מהציון ברוסטוב, כדלהלן), ובהתאם להנחיות שקיבל בביתו של הרב אשכנזי ודווחו על-ידו לרבי.

שכן, אומנם הרב נחשון והרבנים וזקני אנ"ש שהשתתפו בדיונים המדוברים, חפצו שהאוהלים בחבר העמים יהיו בלי גג, כפי שבאוהלו של כ"ק אדמו"ר הריי"ץ, אולם לבד מהציון ברוסטוב, ששוכן בתוך בית העלמין השמור, הרי שבנייתם של הגגות ביתר האוהלים הייתה מחויבת המציאות, כדי להגן עליהם מפני פורצים למיניהם, שכן לא הייתה שום נוכחות ושמירה במקום.

ואכן, תהליך הקמת האוהלים ארך כמה שנים, אך הרבי לא העיר אודות בניית הגגות, ואף לא הזכיר את צוואתו האמורה של הצמח-צדק.