"וַיְהִי יָדָיו (ועידודיו) אֱמוּנָה!" • הרב מני ששון

הרב מנחם מענדל ששון, בית משיח

סאגת עמלק בשיאה 

"מתנגדים" – מילה שתקומם מיידית את חסידי אדמו"ר הזקן. "קאפוסטערס" – תנועה שתקומם את חסידי הרבי המהר"ש. "משכילים" – הגדרה שתקומם את חסידי הרבי הרש"ב. "יבסקציה" – מילה שמקוממת בטבעיות את חסידי הרבי הריי"צ. 

בדורנו אנו דור השביעי – האחרון לגלות והראשון לגאולה – המילה המקוממת מאז ומקדם, והולך ומוסיף וקומם מאז הכרזת בשורת הגאולה על ידי נביאנו: עמלק. דומה שזו המילה העומדת בראש רשימת הסלידה של חסיד בדורנו ובזמננו – דור הלוחמה והתמרון הקרקעי בטרור העלמקי. 

בסיום פרשתנו אנו מוצאים מעבר לכוננות העמלקי להילחם בישראל, את הרוח הרוחנית שהביאה את ניצחון עם ישראל; לצד שליחת יהושוע לנהל את הקרב החזיתי "וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת־עֲמָלֵק וְאֶת־עַמּוֹ לְפִי־חָרֶב", ניצב משה רבינו על ראש הגבעה ומנהל את הקרב הרוחני בידיו – "וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק". 

המלחמה מתנהלת בעוצמה ובנחישות בזכותו של מנהיג ישראל, כאשר לאורך כל הזמן "עד בא השמש" יושב משה רבינו בתמיכתם של אהרון וחור ונושא את ידיו לשמיים – "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה". 

עמלק לא מצליח בקרב המורכב, ועם כל רצונו הרע לקרר את עם ישראל בדרכם למתן-תורה לא צלחה דרכו בזכות "ויהי ידיו אמונה" של משה, וכיפורש הריב"ש על מילים אלו: "ולא גבר מעולם עליהם עמלק, כי לא הוצרך – משה רבינו – להניח (את ידיו)". 

במילים פשוטות: תנועות ידיו של משה הביסו את עמלק ואת רוח הקרירות שהביא בחסותו. 

ראש הגבעה והמרפסת 

ולעניננו…

דווקא בתקופה זו לאחר שהכריז הרבי מלך המשיח שנמצאים על סף הגאולה, ומשיח החל להתגלות ולפעול בעולם, וכל רגע ממש הוא רגע הגאולה, עמלק מבין שכולנו בדעה אחת וברוח אחת לכיוון 'מתן תורה' המושלם בגאולה השלימה. 

וכאן הוא נכנס. כאן הוא מציב לעצמו את מטרתו הקבועה – לקרר את עם ישראל בדרכם ליעד הנכסף… קרירות באמונה בביאת המשיח, חוק התיישנות על בשורת הגאולה של דורנו, שכחה ושחיקה מהדרישה העכשווית "עשו כל אשר ביכולתכם" ומהכנת העולם כולו "לקבלת פני משיח צדקנו". 

ובהרגש חסידי גרידא, ללא קביעת מסמרות וגדרים – בטח שלא להוציא מקרא מידי פשוטו – ניתן להשתמש בטכניקה הרוחנית ההיסטורית בסיפור מלחמת עמלק הראשונית: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה": 

הרבי מלך המשיח ניצב על "ראש הגבעה", על גבי המרפסת במערב בית משיח-770 למעלה משנה, ומעודד בכל כוחותיו בידיו הקדושות "ויהי ידיו אמונה" את שירת והכרזת הקודש "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", ובכך נותן לנו את הכוח שיהיה "וגבר ישראל" – לנצח את הקרירות של עמלק בתקופה היסטורית זו, שלא נתבלבל, שלא נסטה ושלא נתקרר מעיקר תפקדינו כעת. 

מה שנדרש הוא – שתוך כדי המלחמה עם עמלק עלינו להסיט את המבט כלפי מעלה ל"ראש הגבעה" ולקבל חוזק וחוסן מכך ש"ירים משה ידו . . ויהי ידיו אמונה"! פשוט לשבת ולהביט בוידאו שוב ושוב בעידודי הקודש הנמרצים של הרבי מלך המשיח בשנת תשנ"ג, ולהפנים שמשה רבינו עושה הכל למען ניצחון מלחמת העמלק בתוכנו ובעולם כולו. 

נאך א מאל, און טאקע נאך א מאל

אז נכון, רואים שוב את הרבי מעודד "יחי", ושוב מכריזים ומנגנים "יחי", ויתכן שגלגל החיים השחוק (המשויך משפחתית לגזע עמלק) ירגיע ויקרר מעט את אמונתו במשיח ובבשורת הגאולה… אך כיון שאנו משתייכים משפחתית לאלו אשר "בְּחַר־לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק", לא נירתע, ונביט שוב ושוב ל"ראש הגבעה", לעידודי הקודש של הרבי מלך המשיח בעת שירת ה"יחי" ונתחזק בכל פעם מחדש בבשורתו ובנבואתו. 

וכפי שתיאר ברגש מיוחד כותב היומן משנת תשנ"ג, לאחר תקופה בה ראו שוב ושוב את הרבי מעודד "יחי" (מיומן שבת-קודש ר"ח שבט תשנ"ג):

"ומי שחושב כי הדבר הפך להיות בבחינת "מצות אנשים מלומדה", והקהל התרגל לנגן זאת מבלי חיות – טועה בגדול! בכל פעם ופעם מושר הניגון בקצב חדשני ובהתלהבות, וכל יום אינו דומה לקודמו". 

כך גם אצלנו, שוב ושוב נשיר עם הילדים בבית, ובתלמודי התורה, ובכל הזדמנות של חינוך עצמנו וסביבתנו, את שירת "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה", בחיות מחודשת ובאמונה מוחלטת, כי הנה זה הרבי מלך המשיח בא.