זו ההזדמנות לקפוץ על עגלת הזכויות

מאת  ח. הלוי

לקראת שנת הארבעים לשפרה ופועה פרסמנו מופתים גלויים שחוו נשים שתרמו לארגון הקדוש של שפרה ופועה. בעקבות זאת נשים נוספות שיתפו אותנו בניסים גלויים שזכו להם בשנה זו. (שמות המספרות שמורים במערכת)

התעסקות עם עזרה לדינר  שפרה ופועה – סגולה לילדים!

רותי אישה צעירה שמצפה כבר כמה שנים ביקשה לקחת חלק בהכנות המעשיות והטכניות של הדינר. היא שמעה שבהתעסקות עם הדינר הזה יש סגולה מיוחדת… כל מי שארגנה אי פעם שמחה או אירוע יודעת עד כמה כל יד רצינית ואחראית מועילה ואפילו מצילה.

רותי  עבדה קשה מאחורי הקלעים התרוצצה, נסעה, הביאה, חזרה, ושוב נסעה הביאה החליפה…בימי הגשם ובבוץ וביום השישי של ערב הכנס נכנסה הביתה רק כחצי שעה פני הדלקת נרות. וברוך השם בכ"ה תשרי תשע"ח בדיוק תשעה חודשים אחרי הכנס, חבקה את ילדה הראשון!

*

במהלך השנים התפשטה הסגולה כי תרומה ל"שפרה ופועה" מסוגלת ללידה קלה. מאיפה יש לכן כל שנה "אוצרות מבית הרבי" עבור ההגרלות במסלולים? רבות שואלות שאלה זו, והשנה בהגרלה של המסלול השלישי יש דולר מהרבי והנה סיפורו!

תמר אינה תושבת כפר חב"ד ולמרות זאת  משתדלת להשתתף בדינר. כל שנה נהנית מהאירוע המעצים ומתחזקת  מאווירת "הביחד". במיוחד מרגש אותה לקחת חלק בארגון שייסד הרבי  בעצמו ונתן לו את השם שפרה ופועה.

כך מספרת תמר: "במהלך ההיריון האחרון שלי הייתי במעקב במחלקת הריון בסיכון גבוה. לקראת החודש התשיעי בבדיקה התגלתה בעיה של המערכות בגופי  ובמקביל נצפתה מצוקה אצל העובר. מצד הרופאים היה לחץ מאוד גדול אבל גם הרופאים התלבטו ביניהם בין כמה אפשרויות לפעולה מידית. לייצב את המצב ולהמתין, לנתח, "שלום-האם", "שלום-התינוק"… מילים עפו באוויר בשפה מקצועית שלא את כולם הבנתי.

כדי לא לאבד זמן הריצו אותי ממחלקת הנשים לחדר לידה הזמינו מרדים ועלי ציוו להתחיל בצום. בקושי נתנו לי להתקשר לבעלי שהיה בבית עם הילדים ולא התכונן ללידה הפתאומית.

בתוך כל המהומה נזכרתי בסיפורי הישועה שפרסמתן שנה שעברה, ותוך כדי הלחץ והחרדה בקשתי מבעלי: תתקשר לגב ' רוטנברג מכפר חב"ד ,תתחייב  לסכום הכי גבוה שאפשר ואפילו שאי אפשר הקב"ה יראה וגם הוא יעשה מעבר לאי אפשר…נאמתי את משנתי  בבכיות כאלו, שרק יולדת יודעת לבכות… כעבור ארבע  דקות  בעלי שלח לי הודעה תרמתי  אני בדהירה אלייך. באותו הרגע ממש כמו  בסיפורי הבעש"ט הופיע בחדרי רופא בכיר הציץ במוניטור וקבע:  "יש התייצבות תמתינו עם הניתוח.  "נכנסתי ללידה רגילה ..וברוך השם התינוק בריא שלם  וגם אני ב"ה בסדר.. "

כבר הייתי חודש אחרי הלידה הסתובבתי  הרבה זמן בתחושה של  "מה אשלם לה" ?  בהשגחה פרטית פגשתי את חברתי מהנהלת ארגון שפרה ופועה. וסיפרתי לה על הנס שהיה לי בלידה ושבזכות הצדקה לארגון ניצלתי אני והתינוק הנפלא שבזרועותיי… ההתרגשות אפפה את שתינו…שאלתי אותה מה התכניות לדינר השנה, והיא סיפרה כמשיחה לפי תומה שהן מחפשות דולר של הרבי בשביל הדינר… וכל שנה איך שהוא נשלח משמים דולר או מטבע מהרבי.  בו במקום התקשרתי לבעלי וביחד החלטנו – זכינו ולנו יש כמה דולרים….ויש לנו הזכות לתרום דולר. וזה הדולר שעליו תערך בדינר השנה הגרלה של במסלול 3

השתתפות בדינר  זכות גדולה

לפני תשע שנים, בגלל סיבה אישית  ומוצדקת התלבטתי מאוד האם להגיע לדינר.. היה לי קשה להחליט, אני מוכרחה לציין אני משתדלת מאד להשתתף בדינר של שפרה ופועה. לא בגלל  שתמיד התכנית מושכת אלא בגלל הזכות והוקרה לעשייה. כתושבת כפר חב"ד אני יודעת שכל שמשתתפת בעצם מצדיעה ומחזקת את  הארגון .

בסוף החלטתי להגיע, במיוחד לאור העובדה שהקטן שלי כבר היה בן חמש , מאד רצינו  לקבל את המתנה המיוחדת של עוד נשמה למשפחתנו. נכון שמסביב אמרו לנו…תירגעו יש לכם ב"ה.. אולם אנחנו רצינו עוד ומאד. בקישנו ברכות מהרבי התפללנו  בכל הזדמנות וכמובן  לא הזנחנו את ההיבט הרפואי.

הגעתי  לכנס, האולם היה מלא מפה לפה. לא היה לי מקום לשבת…חיפשתי את  אחיותיי וגיסותיי או  כל מכירה או חברה לרפואה .אך כל המקומות היו תפוסים, בסוף מצאתי את עצמי יושבת בשולחן עם נשים לא מוכרות.
צלחת עדיין לא קיבלתי אך התוכנית הייתה בעיצומה.

פתאום מבעד לבדידות שחשתי, אני מוצאת את עצמי מאזינה קשב לתוכנית מולטימדיה מעצימה. אני שומעת בלדה על נשמה שמחפשת גוף, אבל זו עסוקה בקריירה וזו עסוקה בשליחות  וזו עסוקה ולגדל ילדים מורכבים וזו לא יכולה כי הבית צפוף וחשבון הבנק מצומק וזו לא יכולה כי בדיוק עשתה דיאטה וסוף סוף ירדה במשקל ולזו כבר אין סבלנות לילדים וכד', והקב"ה מחפש אמא שתרצה…

ככל שהקשבתי הרגשתי את הדמעות מטפסות לעיני. לא יכולתי לשבת עוד רגע נוסף באולם. קמתי, לקחתי את התיק. מלאתי מעטפה להתחייבות לתרומה ויצאתי החוצה… מאוהל האירועים הגדול והחמים…לתוך החורף והגשם  של ליל טבת קפוא. ואז פרצתי בבכי  קשה, יבש מכאב ורטוב מדמעות. פניתי בתפילה ריבונו של עולם  "אני פה, ואני האמא שרוצה נשמה, ואני כלי לשליחותך, ריבונו של עולם …..אני כ"כ רוצה..הנני פה!

הדמעות שטפו את פניי המאופרות למישעי. הייתי מאושרת  שבחרתי להשתתף בדינר.

בכ"ו תשרי תשעה חודשים בדיוק מהכנס חבקתי את בני. ואלמלא  הכנס, ואלמלא תכנית המולטימדיה ואלמלא הדמעות שנפתחו בזכות… ובזכות התפילה בוקעת רקיעים מלב שבור.ובזכות שפרה ופועה קיבלתי גם אני את שמוליק שלי כי גם אני "שאלתיו מעם ה' " בדמעות ותחנונים.

סגולה להצלחה בכל העניינים

לדינר  של שנת הארבעים הגעתי שפופה…התלבשתי התאפרתי וליבי כבד. בננו הגדול נשוי אבא לילדים  אמור להיכנס  מחר לבדיקה משמעותית. לפי כל הסימנים עליו לעבור טיפול מציל חיים שאחריו טיב ואיכות החיים משתנה.

המתח כרסם בי (אפילו חלפה לי בראש מחשבה… מה לך לשירים וריקודים עכשיו, שבי בבית, תתפללי) אבל  החלפתי את מחשבתי  כי אירוע השנתי של "שפרה ופועה", בערב יום ההילולא של האדמוה"ז   אני לא מוותרת…! למרות שכבר אינני יולדת, אני חושבת הלאה על הדורות הבאים, על השכנות היקרות, על כל אשה צעירה שצריכה ארגון כזה.

למרות שידעתי שהשנה אנחנו לא יכולים לתרום את המסלול הרגיל שהיינו רגילים להתחייב לו כבכל שנה. וכשהייתי כבר בדלת   גם בעלי הזכיר לי   ש"אנחנו בתקופה לא פשוטה ואנחנו לא מתחייבים השנה" הנהנתי ובשפתיים עצובות ויצאתי לאולם הדינר…

במהלך הערב השתפר מצב הרוח שלי הווידאו של הרבי דבר הישר אל ליבי הדואג. ניגון הארבע בבות ששרו כולן , אווירת הביחד של אחדות החסידים השרתה עלי ביטחון אלוקי. סימסתי לבעלי…"חייבים לתרום!  זה יהיה לזכותו של מענדי  היקר…מי יודע…יום זכאי". בעלי סמך עלי וענה: "מה שאת מבינה…"

בידיים לא יציבות מילאתי את הפרטים ועם כל ספרה שכתבתי ביקשתי שהרבי והאדמו"ר הזקן יפעלו  את העניינים שם למעלה.

למחרת יום ראשון כ"ד טבת התקשר בננו מ"מ היקר "אמא אבא תוצאות הבדיקה הראו כי ברוך השם לא צריך ניתוח !! רק טיפול  מקומי … דיאגנוזה ממש חדשה. אמא אבא נסי ניסים". דמעות של שמחה והקלה שטפו את פני….ובלי לחכות לכנס של שנה הבאה התחייבתי לחזור ולתת  ל"שפרה ופועה"!

לבעלי ולי ברור שזכות הצדקה וזכות בעל ההילולא של  האדמו"ר הזקן זכינו….