אור חדש: כרך חדש בסדרת האגרות קודש

בימים אלו רואה אור הכרך השלושים בסדרת "אגרות קודש" של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ובו המכתבים משנת תשל"ח שהיתה שנה מיוחדת, בפרט לאחר המאורע הבריאותי בשמיני עצרת.

חב"ד אינפו מגיש את חלקו הראשון של המבוא לכרך החדש שנערך על ידי הרב שלום יעקב חזן, באדיבות מערכת "אוצר החסידים":

שנת העיבור – הזדמנות להשלים

יחודיותה של שנה זו, להיותה "שנת העיבור", וסיום מחזור קטן של י"ט שנה, באה לידי ביטוי בכמה וכמה מכתבים ושיחות הק' במשך כל השנה (ראה אגרת י'תרעט. וש"נ), הרבי עורר שעל כל אחד ואחת למלאות ולהשלים כל הענינים בעבודת ה'. וזלה"ק (י'תשסח):

ובפרט אשר השנה היא גם שנת העיבור .. שענינו להשלים חסרון שנת הלבנה לגבי שנת החמה – ובשנה זו שהיא סיום וחותם המחזור (קטן) של י"ט שנה שאז היא ההשלמה בתכלית השלימות.

באגרת י'תשעא*. וזלה"ק:

ולהוסיף שהשנה מעוברת לסיום מחזור התעוררות לשלימות בכל הנ"ל.

ובאגרת י'תשצח. וזלה"ק (בתרגום חופשי):

כמו שכל העניינים בתורה (מלשון הוראה), הם הוראה כפי שיהודי צריך להתנהג בחיים היום יומיים, כדי למלא את חובתו לאלוקים ואדם – גם בשנת עיבור זו ישנה הוראה, שאם החסירו משהו בעניינים שהיו צריכים לפעול, או בשלימות של עניינים הללו – והרי זה ברור, שאפילו השלימות הקודמת אינה מספקת לגבי המצב העכשווי – צריכים להשלים זאת במלוא המידה. ובזה הרי לא תלויים, לא בלבנה ולא בשמש – בטבע – אלא בו בעצמו.

במכתבים כלליים לחג הפסח (י'תתי. י'תתיז) מעורר הרבי על התוכן הפנימי של חודש ניסן, המבטא את הנהגתו הנסית של הקב"ה בעולם, בכמה סוגי נסים (נס ליחיד, לרבים, ולכלל ישראל. נסים המלובשים בלבושי הטבע ונסים גלויים). ועל ההוראה בעבודת ה', שכל אחד ואחת מישראל נדרש לקיים התורה ומצוותי' בחיי היום יום בהנהגה נסית ובלי הגבלות, ועד לתיקון כל העולם, בקיום ציווי ה' – ההשפעה על אומות העולם בקיום ז' מצוות בני נח. והנהגה נסית זו דבני-ישראל, מביאה את ההנהגה הנסית האלקית, הן לעצמו והן לכלל ישראל והן לעולם, וממשיך את הברכות האלקיות אף הן בלי הגבלות.

הרבי משתדל להשלים החיסרון

"מה שהוא אומר לישראל לעשות – הוא עושה" – כל-זה בא לידי ביטוי בעבודתו הק' של כ"ק אדמו"ר מה"מ במשך השנה.

בליל שמיני-עצרת בעיצומם של ההקפות חש הרבי בלבו הטהור, ובמשך כמה שבועות שהה בחדרו הק' תחת השגחת רופאים. למרות בקשת הרופאים שיקח פסק זמן בעבודתו הק', למען חיזוק בריאותו הק' – אזר חיל והמשיך בהתגברות יתירה בעבודתו הק'. לכמה וכמה ששיגרו את איחוליהם לרפואה שלימה – כתב הרבי על חזרתו לעבודת הקודש (תחלת מרחשון – אגרת י'תרצה). וזלה"ק:

בחסדי ה', רופא כל בשר ומפליא לעשות, ובזכות תפלת רבים שעמדה לי, הוטב מצב בריאותי, ותהלה לא-ל המאזרני חיל להמשיך בעבודתי.

ובאגרת נוספת (כ"ח תשרי – י'תרצא). וזלה"ק:

בעזרת השם, הרופא הנאמן שרפואתו אמת, הוטב מצב בריאותי ונכנסתי שוב למסלול עבודתי.

במוצאי שמחת-תורה הפתיע הרבי, ואמר מחדרו הק' מאמר ושיחה, ששודרו לכל רחבי תבל. בתחילת השיחה אמר. וזלה"ק (תרגום חפשי):

כיון שמסיבה מסויימת מתקיימת השיחה לאחרי הבדלה – ניתן לנצל לשם כך גם דרכים שבאמצעותן מועברים הדברים אף למקומות רחוקים .. שעל-ידי כך נעשה קשר והתאחדות בין כל השומעים, שכן כולם שומעים אותו ענין.

גם במוצאי שבת בראשית אמר הרבי מאמר ושיחות מחדרו הק'. בתחילת השיחה אמר. וזלה"ק (תרגום חפשי):

בהמשך למה שדובר במוצאי שמחת-תורה – ש(מוצאי) שבת בראשית באה בתור השלמה לשמחת תורה ושמיני-עצרת . . מתאים, לכן הדבר, שגם עכשיו (במוצאי שבת בראשית) ידברו באופן כזה, שהדברים הנאמרים יגיעו באותו זמן גם למקומות רחוקים (בגשמיות), דבר הפועל קשר והתאחדות בין כל המאזינים, כפי שהוסבר בארוכה במוצאי שמחת-תורה.

במשך השנה הוסיף הרבי זמני התוועדות (הן מחדרו הק' והן בבית הכנסת),  אלא שרוב ההתוועדויות שרגיל הרבי להתוועד בשבת מברכים וכיו"ב, התקיימו במוצאי-שבת (מלבד ההתוועדות דאחש"פ, ש"פ במדבר, וחג השבועות). התוועדויות אלו שודרו גם לרחבי תבל.

הרבי גם הרבה להגיה ולהדפיס כמה וכמה מהשיחות והמאמרים דשנה זו, בנוסף ללקוטי שיחות השבועיים (ונדפסו בהוספות ללקו"ש כרך יד, טז, כ, כא).

באסרו חג הסוכות בבוקר, פורסם מטעם המזכירות שמבקשים להמשיך לכתוב מכתבים לרבי כמקודם, וב"ה מצב הבריאות משתפר.

כמו-כן נודע שבערב תתקיים יחידות עבור האורחים. הרבי ישב בפתח חדרו, וכל אחד ואחת מהאורחים עבר ומסר את מכתבו לרבי. הרבי נתן לכל אחד ואחת דולר לצדקה, ואיחל (לכאו"א): "נסיעה טובה, שנת הצלחה בגשמיות וברוחניות וברוחניות ובגשמיות, ויעקב הלך לדרכו בכל הענינים".

סדר יחידות זה התקיים ביום א' וב', כ"ז וכ"ח תשרי, עבור שאר האורחים.

גם במשך השנה התקיימה יחידות לאורחים שהגיעו לחצרות קודש, לאחרי: יו"ד שבט, פורים, חג הפסח, חג השבועות וי"ב-י"ג תמוז – בסדר הנ"ל. מלבד יחידי סגולה (רבנים ועסקנים) שזכו להכנס ליחידות פרטית.

לאחד שביקש להכנס ליחידות פרטית, ענה הרבי (י'תתקלד). וזלה"ק:

לע"ע התירו הרופאים לענות על מכתבים,

אבל לא קבלת אנשים לשיחה וכיו"ב ואין קובעים תאריך מתי יתירו ג"ז.

ובאם אפשר – כדאי שיכתוב בפרטיות המתאימה (ואם דרוש יכתוב על המעטפה סודי) ואשתדל לענותו בהקדם.

ומעשר מהוצאות הנסיעה לכאן – יתרום לצדקה לעניי עירו.

כך גם בכתיבת מכתבים ומענות, הן בענייני הכלל והן בדרישת טובתם הפרטית הגשמית והרוחנית דכל אחד ואחת מישראל ברחבי תבל, שמיד לאחר שמחת-תורה המשיך הרבי בזה ללא כל הפסק.

שש חלוקות 'כוס של ברכה' בנוסף לחלוקות הרגילות

אפילו את מעמד חלוקת "כוס של ברכה" במוצאי שמחת תורה, שנבצר מהרבי לקיימו באופן אישי לאור מצבו הבריאותי (למרות שבשמחת-תורה נתן את היין שלו למזכיר הרה"ח ר' יהודה לייב גרונר, בכדי שימסור למזכיר הרה"ח ר' חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ולחלק "כוס של ברכה" לכל הנאספים בהתוועדות דשמחת -תורה, שהתקיימה בבית-הכנסת הגדול) – הרי כמה ימים לאחר שבת בראשית (יום ג', כ"ט תשרי) הביע הרבי לפני הרופא ד"ר ווייס, את רצונו הק', להשלים במשך השנה, שהרי חסידים ציפו להתוועדות בשמחת-תורה עם חלוקת "כוס של ברכה", והוא מוצא חוב לעצמו למצוא עצה שלא יחסר אצלם, ואדרבה שעוד תהי' בהוספה.

ואכן בשנה זו הוסיף הרבי (על הזמנים הקבועים  – ראש-השנה, שמח"ת, אחש"פ וחג השבועות), ובהתוועדויות דזאת חנוכה, מוצש"ק פ' בשלח, מוצש"ק פ' צו, מוצש"ק פ' שמיני, מוצש"ק פ' אחרי ומוצש"ק פ' נצבים – נטל ידיו לסעודה, ובסיום ההתוועדות חילק לכל אחד ואחד "כוס של ברכה".

בסיום השנה, בהתוועדות דמוצש"ק פ' נצבים, אמר הרבי שחלוקת ה"כוס של ברכה" בהתוועדות זו, היא בבחינת 'השלמה'. וזלה"ק (תרגום חפשי):

לכן צריך גם להיות השלמה בנוגע ל"כוס של ברכה", ובאופן של "כולנו כאחד", שזוהי סגולה מיוחדת לענין של "ברכנו אבינו" – ולכן הזמן המתאים לזה הוא בערב ראש-השנה (ואם לא עכשיו אימתי), היות וזהו הנעילה דשנת העיבור, דסיום מחזור קטן, שאז ממלאים ומשלימים כל הענינים דשנה העברה וגם של השנה שלפני זה, ובאופן שיהי' חשבון תמים ושלם.

להעיר, שבהתוועדות דאחש"פ ה'תשמ"ו, ביאר הרבי בארוכה, שאצל משיח, דוד מלכא משיחא, מצינו הדגשה מיוחדת בנוגע ליין שלאחר הסעודה – "כוס של ברכה":

איתא בגמרא (פסחים קיט, ב): "עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק, לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך ואומר להן איני מברך . . אומר לו ליצחק טול וברך, אומר להן איני מברך וכו', אומר לו לדוד טול וברך, אומר להן, אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר (תהלים קטז, יג) כוס ישועות אשר ובשם ה' אקרא".

ונקודת הביאור בזה – שחידושו של דוד מלכא משיחא הוא גילוי פנימיות התורה, ולכן יחודו של דוד מלכא משיחא בסעודה דלעתיד-לבוא נרמז ב"יין" דוקא, כידוע, ש"יין" רומז לפנימיות התורה, רזין דאורייתא, וביין גופא – "כוס של ברכה", יין שלאחר הסעודה, שמורה על דרגא נעלית יותר בפנימיות התורה – רזין דרזין שבתורה. וזהו חידושו של משיח צדקנו בדרגת פנימיות התורה שתתגלה על ידו, שהוא בעילוי שבאין ערוך ללימוד פנימיות התורה של האבות ומשה רבינו כו'.

לראשונה כותב על חודש כסלו – "חודש הגאולה"

עם הטבת בריאותו הק', באור לראש-חודש כסלו, הלך הרבי לראשונה לביתו. דבר זה בא לידי ביטוי באגרות הק' שנכתבו בימים אלו (ער"ח ור"ח כסלו – י'תשט-יא), ולראשונה הוסיף הרבי בתאריך המכתבים את המילים "חודש הגאולה" (- דבר שלא היה בשנים שלפנ"ז). מהוספה זו יש ללמוד על היחס של הרבי להליכתו לביתו.

[בשיחות ליל ה' וש"פ תולדות תשנ"ב (סה"ש תשנ"ב ח"א ע' 122 ואילך) גילה הרבי שראש-חודש כסלו קשור עם התגלות עצם מציאותו של משיח, ולאחרי התגלות מציאותו מתחילה ההתגלות לעיני כל על-ידי פעולותיו].

במענה מיוחד להרה"ח ר' ראובן דונין (י'תשע) מגלה לו הרבי מה מוסיף בבריאותו הק'. וזלה"ק:

כמענתי מאז – שליחותו הפצת היהדות באה"ק (ובפרט בחיפה וסביבותי') .. ולכן לאחרי שנתראינו בשמחה וטוב לבב, ולאחרי ש"ק מברכים אדר ראשון – יחזור למילוי שליחותו באה"ק, וה"ז לטובת בריאותי.

להרה"ח ר' חיים גוטניק, ממלבורן שבאוסטרליה, שזכה להכנס ליחידות פרטית בהיכל קדשו (יום ג', ט"ז שבט), אמר הרבי שבודאי דואגים לבריאותי, ולכן שיתעסקו ב"מבצעים" יותר במרץ שזה מוסיף בבריאותי.

הרמזין המוקדמים על האירוע הבריאותי

כבר בקייץ דשנת ה'תשל"ז, הכין הרבי את כלל ישראל לאירוע הבריאותי דליל שמיני עצרת:

בהתוועדות דש"פ עקב ה'תשל"ז, התייחס הרבי לקביעות דיום השבת ביום כ"ב מנ"א, שביום זה הסתיימו ימי השכיבה דיחזקאל הנביא (יחזקאל ד, ד-ה), שנועדו לכפר על ביטול השמיטין והיובלות דבני-ישראל (סנהדרין לט, א. ומהרש"א בחדא"ג שם). המשיך הרבי ואמר: שגדולי ישראל שבכל דור ודור לוקחים על עצמם ייסורים כדי לכפר על ישראל.

בהתוועדות די"ג תשרי ה'תשל"ח, שהתקיימה שבוע לפני שמע"צ, ביקש הרבי להרבות בשמחה ולשמח אחרים בימי חג הסוכות, שמע"צ ושמח"ת, מיוסד על מכתב מיוחד של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, ממחרת יוהכ"פ ה'תרפ"ט (שהרבי הורה להדפיסו מחדש).

הרבי סיפר, "שראו את מצב הבריאות של אדמו"ר מהוריי"צ – כידוע לאלו שדיברו עם הרופאים, שמצב בריאותו הי' שלא כדבעי, וידוע מה שהרופאים אמרו אז. וזה הי' 18 שנה לפני שהי' סיום עבודתו בחיים חיותו בעלמא דין. אף על פי כן הוא הוסיף בעבודתו הק' 18 שנים לאחרי זה, ובאופן דמוסיף והולך".

הרבי ביקש לקיים את כל הכתוב במכתב הנ"ל, והוסיף: במילא מתבטלים לגמרי כל עניני זהירות מה שהרופאים אומרים בקשר להנהגה זו, שלא להתעייף וכו', ואדרבה זה נעשה באופן של הולך ומוסיף ואור ועד שזה הולך ומתגבר.

גם לאחר האירוע הבריאותי בליל שמע"צ, הורה הרבי והפציר (באמצעות חברי המזכירות, הרופאים וזקני אנ"ש שזכו להכנס לחדרו הק') להגביר השמחה בימי שמע"צ ושמח"ת, ולערוך את ההקפות ללא שינוי, למרות שהוא אינו נוכח עם הקהל בבית הכנסת, והדגיש שהשמחה תוסיף בהטבת בריאותו ותזרז את הרפואה.

בליל שמח"ת אמר הרבי שיחה קצרה לפני המזכיר הרה"ח ר' יהודה לייב גרונר, והורה לו לחזור אותה בפני קהל החסידים, בהתוועדות דיום שמח"ת, בבית הכנסת. בשיחה זו הבהיר הרבי את המצב, והעילוי שיבוא בעקבות זה. תוכן הדברים:

כאשר יש חסרון בעניין, הרי זה יכול להתבטא בשני אופנים: א) שכל הדבר חסר, ב) שחסר בהעניין. ואז זה מכריח תוספת ותגבורת. בדוגמת מזרק, ששאיבת הדם בו באה על ידי הריקנות שבמזרק. וכמו שאמר לאחד ביחידות שטען שהוא כלי ריק, שאדרבה כך הוא שואב יותר כוחות מנשמתו וביכולתו לקבל כל ענייני טוב וקדושה. וכמו-כן בעניין הצמצום שלצורך התהוות העולמות, הרי הצמצום הכריח את עניין הקו.

והוסיף הרבי: כיון שישנו ענין ד"יפקד מושבך" (הכוונה שהרבי לא נכח עם הקהל בבית הכנסת), לא צריך להיגרם על ידי זה גרעון, כי אם אדרבה!

במענה להרה"ח ר' חיים זוסיא ווילימובסקי, בעש"ק פ' בראשית (י'תרפט), הורה הרבי לסדר התוועדויות בשבת בראשית, בכל מקום שבני ישראל נמצאים שם. וזלה"ק:

עש"ק – בראשית ובודאי מכינים התועדויות בש"ק זה כמתאים ל"השלמה ותוספת אור כי טוב" – כלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר [באגרת הנ"ל דמחרת יוהכ"פ ה'תרפ"ט] ופשוט שכוונתי לכ"מ שבנ"י נמצאים שם ותהיינה בהצלחה רבה.

במשך השנה אף החל שלב חדש בהפצת תורת החסידות – בהתוועדות דחג השבועות הורה לייסד מכון מיוחד להדפסת כתבי ומאמרי רבותינו נשיאנו שעדיין בכתב-יד, שחלק גדול מהם הגיע בתחילת השנה מהשבי בספרי' בוורשה. כמו"כ הורה להדפיס את ספר התניא בכל מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (אגרת י'תתקז. וש"נ).

בהמשך, הורה להרה"ח ר' יהושע מונדשיין (י'תתסב) להוציא-לאור ביבליוגרפיא ממצה על תורת אדמו"ר הזקן – השולחן-ערוך וספר התניא.

[הרבי אף הורה לעורר את ראשי הישיבות והכוללים דחב"ד, שישתתפו בכתיבת הערות בתורת הנגלה של רבינו הזקן (שולחן-ערוך) ואדמו"ר הצמח צדק (שו"ת הצ"צ), ולפרסמם בקובצי "יגדיל תורה", שיצאו לאור ע"י כולל אברכים שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א (י'תנשא*)].

הרחבת עבודתו הק' של הרבי דווקא אחרי האירוע הבריאותי, שחלקה באה לידי ביטוי באגרות דכרך זה – מתאימה להמבואר במאמר ד"ה וידבר גו' זאת חוקת התורה, י"ב תמוז ה'תשכ"ט סי"ב (סה"מ מלוקט ח"ה ע' שכד), ביחס למאסרם של רבותינו נשיאנו. וזלה"ק:

וכמו"כ הוא באתפשטותא דמשה שבכל דור, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר בעל הגאולה, שענינו העיקרי והפנימי הוא זה שהוא רוען של ישראל, והענינים דישראל הם ענינו דהנשיא. ועפ"ז יש לבאר העילוי שנתחדש בהגאולה די"ט כסלו ובהגאולה די"ב תמוז ע"י המאסר, שהוא כיתרון האור מן החושך, דלכאורה כיון שבנוגע להנשיאים לא שייך לומר שבהיותם במאסר הי' לגבם איזה ענין של חושך [וכמובן גם מהשיחה הידועה דבעל הגאולה (לקו"ד ח"א לז, סע"ב ואילך) בנוגע להמאסר של אדמו"ר הזקן שהמאסר הי' בהסכמתו, דמזה מובן, שלגבם ההעלמות וההסתרים דהמאסר הם רק בחיצוניות], איך נעשה עי"ז יתרון האור. וי"ל מהביאורים בזה, דכיון שעיקר ענינם של הנשיאים הוא זה שהם רועי ישראל ונשיאי ישראל, לכן, ההעלם וההסתר דהמאסר שהי' בנוגע לישראל הוא העלם והסתר גם לגבי הנשיאים. ולכן בהגאולה מהמאסר, כשהחושך נהפך לאור, נעשה יתרון האור.