כך מגיעים מאות אלפי גויים לישראל במסגרת חוק השבות

הקול היהודי

בזמן שמתחולל מאבק על היחס לעשרות אלפי המסתננים מאפריקה, עתירה שנידונה בשבוע שעבר בבג"ץ, חושפת שוב טפח מהשלכותיו של חוק השבות על זהותה היהודית של מדינת ישראל, והגעתם של מאות אלפי גויים לישראל במסגרת חוק השבות ונספחיו.

העתירה עוסקת בשני אזרחי אוקראינה שנישאו זה לזו לפי העתירה בשנה הלועזית 2002. השניים התגרשו לפני כשנה, לטענתם, בשל כך שהבינו כי הדבר יסייע לאשה לקבל מעמד בישראל, ונישאו בשנית לאחר כשלושה חודשים, לאחר שהתבהר להם כי הגירושין לא יסייעו לה. העותרת הנוספת, בת כ-22, היא בתם המאומצת של השניים.

אז מדוע שישראל תעניק מעמד בארץ לשלושה גויים מאוקראינה? תקוותם נעוצה בחוק השבות.

בנה של העותרת, שאביו הביולוגי יהודי, עלה לישראל לפני עשור מכח חוק השבות למרות שאינו יהודי על פי ההלכה, והתגייס לצה"ל.

בעקבות גיוסו ובהתאם להוראות הנוהל של מתן מעמד להורים לחיילים, העותרת, אימו של החייל שאינה יהודיה כלל, קיבלה מעמד ארעי בישראל מסוג א/5 וזה מוארך מעת לעת כשנה וחצי.

בעלה השני, שכאמור גם הוא גוי ואין לו זיקה ישירה לחייל, יחד עם הבת המאומצת, הגישו סמוך לאותו פרק זמן, בקשה למתן מעמד בישראל מטעמים הומניטריים.

הבקשה סורבה לאחר כחודש, לאחר שנקבע כי העותרים התגרשו לאחר שלא ניהלו חיים משותפים במשך שנים, וכי קיים חשש כי נישואיהם נועדו רק כדי להקל על הבקשה להסדרת מעמד העותר והבת.

בנוסף "נקבע כי לא הוצגו טעמים הומניטריים חריגים המצדיקים קבלת הבקשה ונראה כי מדובר בניסיון לעקיפת הנוהל".

"ערר פנימי" שהוגש בלשכת האוכלוסין ומשרד הפנים, נדחה לפני כחודש, כאשר הודגש כי בהתאם לנוהל לא ניתן להקנות מעמד לקרובי משפחה נוספים מלבד ההורה הביולוגי לילד חייל.

ערר שהגישו העותרים לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 נמחק לבקשת העותרים כאשר נקבע כי העותר והבת יעזבו את ישראל בתוך 60 ימים.

אלא שהשלושה לא התייאשו ועתרו לבג"ץ.

העתירה שהוגשה נגד שר הפנים ולשכת מנהל האוכלוסין, דורשת לשנות את נוסח נוהל שעניינו "מתן מעמד להורים לחייל/ים", וכן כי יוענק לאב ולבת המאומצת מעמד בישראל או להורות למדינה לדון בכך, וכן צו ביניים שיאסור על הרחקתם

לטענתם של העותרים, הם עזבו את אוקראינה לאחר שהתפטרו מעבודתם, מכרו את רכושם ועלו לישראל, בהסתמך על מידע שנמסר לבנם החייל בלשכת האוכלוסין בחיפה, לפיו גם העותר והבת זכאים לקבל מעמד, וזאת גם בהסתמך על מידע שגוי שפורסם באתר האינטרנט של הלשכה אשר תמצת את הוראות הנוהל וממנו עלה כי לא רק הורה ביולוגי של חייל, אלא גם זוג הורים שרק אחד מהם הוא ההורה הביולוגי של החייל, זכאים לקבל מעמד בישראל מכוח הוראות הנוהל.

העותרים טענו כי על המשיבה לשאת באחריות על הפרסום המוטעה. כן נטען כי הנוהל פוגע בזכויותיה החוקתיות של העותרת למשפחה ולהורות, זאת שעה שהמדיניות האמורה כופה על העותרת לבחור בין ילדה החייל לבין שאר בני משפחתה.

לאחר עיון בעתירה ובנספחיה קבעו השופטים פוגלמן, סולברג ומינץ, כי דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של "סעד חלופי" של ערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מנהליים, ולכן אין מקום שבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ יידרש לעתירה.

בנוסף ציינו השופטים כי העותרים הגישו ערר לבית הדין לעררים, אלא שלאחר שויתרו על טענותיהם ובהסכמתם, הערר נמחק. "בנסיבות אלה", קבעו השופטים, "ההלכה בדבר אי-התערבותו של בית משפט זה אף מקבלת משנה תוקף, מקום שהעותר ויתר על דרך ההשגה שנקבעה בחוק".