יד לאחים מנהל מאבק איתנים על גורלה היהודי של פעוטה

בימים אלו מנהל הצוות המשפטי של יד לאחים קרב משפטי עיקש על עתידה היהודי של פעוטה כבת שנתיים.

הכול החל לפני כשמונה שנים כאשר אישה יהודייה ושלשת ילדיה עלו לארץ לאחר שראש המשפחה נפטר בניכר. המשפחה עברה להתגורר בעיר מעורבת ונקלעה למצוקה כלכלית קשה. בשל כך תמר (שם בדוי) ואחיה התקשו בלימודים ונפלטו ממערכת החינוך לשוטטות ברחובות בלא מעש. לא פלא שביום מן הימים נוצר קשר בין הבת, תמר, לבן מיעוטים מאותה העיר והשניים התחתנו לאחר תקופה.

שנתיים לאחר החתונה ילדה תמר את בתם המשותפת, שנקראה בשם יסמין. תקופה קצרה לאחר מכן חלתה אמה של תמר ונפטרה. לאור העובדה שהוטל עליה העול ללוות את אחיה הצעירים ממנה, היתומים כעת גם מאב וגם מאם, נקלעה תמר למשבר נפשי. עקב מצבה הסבוך שכנע הבעל הערבי את תמר למסור את בתם התינוקת לאמו הערבייה, על מנת שתשהה בביתה עד שתתאושש.

בתקופה הזו הושלך הבעל הערבי לכלא בשל עבירות רכוש, ואמו החליטה לבקש מבית הדין השרעי משמורת רשמית וקבועה על נכדתה היהודיה יסמין. בית הדין השרעי התייחס בחיוב לבקשתה והשיג אף את הסכמת בנה – האב הערבי, תוך שהוא מתעלם ממציאותה של תמר וללא שתזמן אותה כנדרש. כל זאת בניגוד לחוק הקובע כי שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם.

בית הדין השרעי העביר את הנתונים למחלקה לשירותים חברתיים של משרד הרווחה, וביקש תזכיר והמלצות כיצד לנהוג במשמורת של התינוקת יסמין.

וועדת החלטה של משרד הרווחה התעלמה גם היא מתמר, וללא שתזמן אותה כנהוג ותוציא תזכיר רשמי בנושא כנדרש בחוק, קבעה כי יסמין תועבר לסבתה לחצי שנה.

אחרי חצי שנה חזר הסיפור על עצמו, ואז חטאו אנשי הרווחה בכפליים: תחילה הם שוב דילגו על עריכת התזכיר שדורש החוק ובהמשך אף סיפרו לאם בעל-פה כי הם משאירים את הילדה אצל סבתה למשך חצי שנה נוספת, אך בפועל – ובלא ידיעתה של תמר – המליצו בכתב להעביר את המשמורת הבלעדית על הנכדה היהודייה לסבתא הערבייה, ללא קביעת זמן. בית הדין השרעי אימץ כצפוי את ההחלטה ויסמין עברה למשמורת סבתה באופן קבוע.

בתום חצי השנה הנוספת, שבמהלכה עזבה סופית את בעלה הערבי והתאוששה מהמצב הנפשי שאליו נקלעה, הרגישה תמר כי היא בשלה להחזיר לידיה את ילדתה הפעוטה כדי לגדלה כיהודייה. היא פנתה לחמותה בבקשה לקבל לידיה את הילדה, אלא שאז שלפה זו מסמך רשמי חתום מבית הדין השרעי בו נקבע כי הילדה תישאר אצל סבתה הערבייה עד שתבגר.

בשלב זה פנתה תמר ליד לאחים בבקשת עזרה בהולה. עובדת סוציאלית הבקיאה בנבכי החוק יצאה עמה למשרד הרווחה כדי לברר את פשר הדבר, ולמגינת לבן התברר כי אכן בוצע מחטף והפעוטה היהודייה הועברה למשמורת קבועה בבית סבתה הערבייה, תוך דילוג על ההליכים הנדרשים בחוק. או אז רתמו ביד לאחים את הצוות המשפטי שלהם כדי שיאבק על עתידה של הילדה, ויחזירה לידי אמה היהודייה.

עו"ד מהצוות המשפטי מיהר להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בדרישה לבטל את החלטת בית הדין השרעי בנושא. בפנייתו לבית המשפט ציין עורך הדין כי יסמין נעקרה לחלוטין ממשפחתה ומעמה. כך למשל, היא דוברת את השפה הערבית בלבד ומכיוון שכך מתקשה מאוד לתקשר עם אמה ועם משפחתה היהודייה.

ביד לאחים אומרים כי הנושא נמצא בהליכים סבוכים וניצב בפני מאבקים משפטיים. "לא ננוח ולא נשקוט עד אשר תוחזר התינוקת לידי האם היהודייה. מכמיר לב לראות את הפעוטה בוכה בכי תמרורים בכל פעם שאמה נאלצת להחזירה לסבתה, לאחר שהן מתראות פעם בתקופה". בהתייחסם לפן המשפטי אומרים בארגון כי "אם נדרש נגיע גם לבית המשפט העליון ואף נוציא המונים לרחובות, כדי שיביעו את מחאתם על גזלת פעוטה יהודיה מידי אמה".