-
ביום שישי כ"ט מנחם אב נציין שנתיים לפטירת הרה"ח יעקב לויוב ע"ה. הרב יעקב לויוב ז"ל נולד ביום י"א מרחשון ה'תרח"ץ להוריו ר' זבולון ויעל לויוב ז"ל בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטאן. אביו היה רב בעיר סמרקנד ואף לימד ילדים בסתר בהשפעתו של הרב שמחה גורודצקי. באותן שנים הקומוניסטים מיררו את חיי היהודים בכל ברית המועצות, הם לא פסחו על סמרקנד • לתולדות חייו
חב"ד אינפו|כ״ה באב ה׳תשע״וביום שישי כ"ט מנחם אב נציין שנתיים לפטירת הרה"ח יעקב לויוב ע"ה.
הרב יעקב לויוב ז"ל נולד ביום י"א מרחשון ה'תרח"ץ להוריו ר' זבולון ויעל לויוב ז"ל בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטאן. אביו היה רב בעיר סמרקנד ואף לימד ילדים בסתר בהשפעתו של הרב שמחה גורודצקי. באותן שנים הקומוניסטים מיררו את חיי היהודים בכל ברית המועצות, הם לא פסחו על סמרקנד.
בשנת ה'תש"י נעצר אביו ר' זבולון ונגזר דינו לעשרים וחמש שנים בסיביר, אך בשנת תשי"ד לאחר מות סטלין שוחרר לביתו.
באותן שנים היה אסור לצעירים וילדים לבוא לבית הכנסת לתפילה בכדי שלא יושפעו מהאוירה הדתית, ולכן העמידה הממשלה מלשינים בבתי הכנסת, אולם ר' יעקב עוד בהיות ילד רך היה מתגנב לבית הכנסת ומתחבא תחת השולחן וכך למד את טעמי המקרא ופיוטי התפילות עד שבגיל חמש שנים ידע לקרוא בתורה.
הרב יעקב למד תורה אצל אביו וכן אל ר' מנחם אלייב, ר' יוחאי יעקובוב ור' אברהם יצחקוב ועוד… וכל זה היה בסתר מפני אימת הממשלה.
לפני חתונתו החל ר' יעקב ללמוד רפואת שיניים. על פי החוק הסובייטי כל אחד חייב שיהיה לו מקצוע ולשם כך צריך להשתלם וללמוד, אחרת אי אפשר לקבל את הפנקס האדום.
תוך כדי לימודיו נשא לאשה את מרת זלפה תחי' לבית משפחת בורוכוב, והקים בית בישראל.
עם תום לימודיו בעיר דושנבה, חזר רבי יעקב לסמרקנד והמשיך ללמד ילדים תורה בסתר, תוך כדי עידוד מצד אביו רבי זבולון. בד בבד הוא עבד כרופא שיניים בקליניקה מקומית שהייתה בהנהלת גוי, קומוניסט מושבע.
יום אחד התקבל מכתב מהרבי: במכתב נאמר להגביר את הלימודים, הרבי עודד את החסידים בסמרקנד להמשיך להרביץ תורה בילדים ולא לפחד מהסכנות כלל.רבי יעקב כשראה מכתב זה החליט לעזוב את עבודתו במרפאה לאלתר ולהתמסר כל כולו ללמד ילדים טהורים תורה. אבל אי אפשר בברית המועצות לעזוב כך סתם את מקום העבודה. לכן, רבי יעקב פנה למנהל המרפאה בטענה שברצונו לקחת חופשה בלתי מוגבלת על מנת להשתלם עוד ברפואת שיניים, ומפני שהוא מגיע בהתראה קצרה, הוא ידאג לרופא מחליף. המנהל הסכים ואמר לרבי יעקב לבוא בעוד כמה ימים על מנת לקבל את המסמך הדרוש לכך. לבנתיים רבי יעקב לימד ילדים ביתר שאת ויתר עוז, במקביל המחליף שלו במרפאה התחיל לעבוד. למרבה הצער הרופא המחליף היה יהודי שלא שמר תורה ומצוות, חבריו לעבודה שאלו אותו מדוע הוא שונה מחברו רבי יעקב הרי גם הוא יהודי. רבי יעקב היה מתנזר מהאוכל שהוגש בקליניקה והשתדל לשמור שבת וחג, לעומתו העובד החדש התערב עם הגויים ואכל ממאכליהם. תשובתו הפתיעה את כולם: 'מה אינכם יודעים? יעקב זה הוא אנטי קומוניסט, הוא ציוני ובדעתו לעלות לארץ ישראל ולכן ביקש חופשה, הוא קונטר – רבוציולנר'!
כעבור כמה ימים הגיע ר' יעקב על מנת לקבל את האישור והתעודה המיוחלים, מנהל המרפאה קיבלו בצעקות רבות:- 'אתה אנטי קומוניסט, לא תקבל את הניירת הדרושה, אני מיד אלך ואלשין עליך לק.ג.ב.'! רבי יעקב חזר לביתו כשהוא עצוב ונפחד, אביו רבי זבולון בראותו, שאל אותו לפשר פניו הנפולים. ר' יעקב סיפר את כל אשר אירע. מיד ניחמו אביו ואמר לו: ' מה לך דואג, הרי יש ברכה והוראה מהרבי, בזכות הרבי לא יארע שום דבר רע בעזרת ה', רק תמשיך ותלמד ילדים כהוראת הרבי'!
רבי יעקב שמע בקול אביו והמשיך ללמד תורה. יום למחרת אבי הלך בשוק, ובלכתו ראה שאנשים צועקים נרגשים ומצביעים לעברו, באינסיטינקט ראשוני הוא החל לברוח שמא יתפסו אותו הק.ג.ב., אך מיד אנשים תפסו אותו ואמרו לו אתה איש קדוש! לשאלתו מה אירע? סיפרו לו: 'מנהל המרפאה רצה באמת ובתמים להלשין עליך לק.ג.ב, אך לפתע פתאום הוא חתף דום לב ומת!' "כך יאבדו כל אוייבך ה'".
רבי יעקב מיהר לביתו וסיפר לכולם על נס הצלתו בזכות ברכתו של הרבי. סיפור זה נתן כוח ועידוד להמשיך במלאכת קודש של לימוד תורה לילדי ישראל. ברבות הימים כשרבי יעקב נסע לרבי ועבר בכוס של ברכה, הרבי הזכיר לו את הסיפור הנ"ל, הרבי לא שוכח אף חסיד אפילו לאחר שנים.
מי שמצא ושכנע את הילדים לבוא וללמוד תורה במחתרת הוא רבי יוסף לדיוב ז"ל שכיתת רגליו מבית לבית והפנה את הילדים למקום שצריך.
במשך תקופה מסוימת היה הלימוד עם הילדים מתקיים בביתו של יהודי שהיה קומוניסט, היהודי היה יוצא לעבודתו בבוקר ולא היה חוזר במשך היום, וכך אשתו הייתה מארחת את התלמוד תורה ללא ידיעתו. ברחובות הצדדיים של סמרקנד היו שבילי עפר, ובחורף כשירד גשם העפר נהיה בוץ, ואז היו הולכים ברחוב עם ערדליים, אך הבוץ והרפש היו נדבקים לערדליים, לכן כשהיו הילדים באים ללמוד, לא היו נכנסים לבית עם הערדליים, אלא משאירים אותם על מפתן הבית. יום אחד הגיע בעל הבית לביתו באמצע הלימודים, כשראו ר' יעקב והילדים את בעל הבית בחצר, קפצו כולם מהחלון האחורי של הבית, בינתיים הגיע האיש לפתח הבית ונדהם לראות הרבה זוגות ערדליים על המפתן, כשנכנס לביתו שאל את אשתו: מה זה? החלה אשתו לספר לו בעדינות איך שזו זכות מאוד גדולה שהם נותנים לילדים ללמוד תורה בביתם, ובזכות זה הוא מצליח בעבודתו. ואז התעורר בו הרגש היהודי שלו ונתן אישור להמשיך את הלימודים בביתו, והבטיח לשמור זאת בסוד. מאוחר יותר התקרב קצת ליהדות, והחל להניח תפילין.
בשנת תשל"ב עלה ר' יעקב ארצה עם משפחתו. בהגיעו לארץ נישק את הרצפה ובירך שהחיינו. הוא היה בטוח שכל תושבי הארץ הם יהודים שומרי תורה ומצוות, ומאוד התאכזב כשראה את האמת המרה. הסוכנות שלחה אותו ואת משפחתו לחדרה, אך הסביבה לא התאימה לו, וכך עבר לנתניה ומשם לתל אביב.
כשהרב יעקב התגורר בתל אביב היה מול ביתו בית ספר ממלכתי דתי, אך הוא לא הסכים בשום אופן לשלוח לשם את בנותיו. כך נשארו הילדים בבית במשך שנה שלימה, עד שמצא את בית הספר 'בית יעקב', וכך נסעו הבנים והבנות כל יום בהסעה לבתי ספר חרדיים. אחרי זמן מה עבר לבני ברק ופתח שם מרפאת שיניים משלו.
בכל יום ויום היה משכים הרב יעקב קום עוד לפני עלות השחר כדי לטבול במקוה טהרה ולהתפלל תפילת ותיקין בבית הכנסת. כשהיה רואה יהודי ללא כיפה, היה נותן לו את הכיפה שלו.
פעם פגש חבר נעורים הולך בגילוי ראש, מיד שאל אותו אם הניח תפילין היום, ושלח את אשתו תבדלחט"א מרת זילפה הביתה כדי להביא את תפיליו. היה איש צנוע ועניו, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
את עבודתו כרופא שיניים ראה כשליחות על מנת לעזור למי שזקוק. תמיד הוא בא לקראת תלמידי חכמים ומשפחות ברוכות ילדים. היה קורה שבאמצע הלילה דפקו אנשים על הדלת והתלוננו על כאבי שיניים, והוא, בסבלנות רבה בדק להם את השיניים. ולאחר מכן, כשבקשו לשלם, אמר להם שישלמו לו אחרי שיתרפאו, ותמיד דחה אותם, ולא קיבל תשלום תמורת בדיקות חירום שעשה בביתו.
במשך חייו שימש כבעל תפילה, ובכל שנה היה תוקע 'תקיעות דמעומד' בבית הכנסת.
תמיד היה בשמחה, ואף בעבודתו בין תור לתור תמיד היה לומד או קורא פרקי תהילים.
היה חבר בהקמת 'ישיבת הבוכרים' יחד עם ר' יוסף לדיוב ז"ל, והעמיד תלמידים הרבה, ביניהם רבנים בקהילות חשובות כגון הרב בוריס יצחקוב ועוד…
גם לאחר בואו לארץ נידב הרבה מזמנו ללמד עולים חדשים מאוזבקיסטן.
לאחר כעשרים שנה מאז שפתח את מרפאת השיניים שלו, סגר את המרפאה והתעסק רק בעבודת הקודש, והחל למסור שיעורי תורה בכל יום בתל כביר ובאור יהודה, ואף לימד עולים מאוזבקיסטן לקרוא ולכתוב.
בשנים האחרונות לחייו סבל מבעיות רפואיות וב"ה לא הזדקק לעובד זר.
ביום כ"ט מנחם אב ה'תשע"ד השיב את נשמתו ליוצרה, מזוכך ביסורים. "אשרי הגבר אשר תיסרנו י-ה"
תגיות: זיכרון להולכים