הרב שטיינמן על הרבי: "גאון הגאונים" 

מספר הדיין הרב יעקב חביב חבר בד"ץ איחוד הרבנים צרפת וחבר מכון הלכה חב"ד:

בי"ח באדר תש"ע בימי השבעה על פטירת מו"ר אבי ועט"ר הרה"ח ר' מסעוד חי חביב ע"ה קבלתי ניחומים מהרבה רבנים, אמנם מה שנגע לליבי ביותר הם דברי ניחומים שקיבלתי מהראשון לציון הרב מרדכי אליהו ע"ה אשר בניחומיו הדגיש על קורת רוח שהבנים יכולים לגרום לנשמת אביהם ע"י הפצת התורה והדפסת ספרים שיהיו נקראים על שם אביהם.

מיד אחרי השבעה קיבלתי עליי את המשימה החשובה להוציא עד סוף השנה ספר בהלכה, ולהשתדל כך לקראת כל שנה עד ביאת גואל צדק. לשם כך בקשתי מכל גדולי ישראל מכל המחנות, להקדיש מאמר בהלכה לזכר ולע"נ אבי ע"ה. נושא הספר היה על הלכות אבלות, הספר נקרא שו"ת "חם השמש", כדי לרמז את שם אבי "הרב מסעוד חי חביב" אשר המילה "חם" הם ראשי תיבות לשמו "אשר אור שמשו וחמימותו, מאיר עלינו כשמש ומגן בזריחתו ובשקיעתו".

ב"ה קבלתי מאמרי הלכה מכל גדולי הרבנים ואף זכיתי להרבה מאמרים שראו אור בספר בפעם הראשונה, הרב אליהו שלח אלינו שלושה מאמרים בהלכה, וכמובן זכיתי אשר גדולי רבני חב"ד פרסמו מאמרי הלכה ונכנסו בספר.

חלוקת הספר נעשתה בשבעה מדורים שהם: "אור עולם – "אור המאיר" – "אור מציון" – "אור תורה" – "אור הגנוז" – "אור האבות" – "כצאת השמש בגבורתו". המדור הראשון "אור עולם" הכנסנו מאמר ומחקר בהלכה של הרבי, בדין המצבה לאור ההלכה. אחרי שעשינו הקדמה קצרה לקטנו ממכתבי הרבי ומשיחותיו הק' על נושא חשוב זה.

הספר זכה להתפרסם בכל מקום בעולם כאשר הדפסנו כמה אלפים שחולקו ועלו על שולחנם של גדולי ישראל בישיבות ובבתי מדרשות. והתקיים הפסוק "פדה בשלום נפשי מקרב לי, כי ברבים היו עמדי" אשר פדיון הנפש בא בזכותו של רבים אשר היו עמדי, "רבים" – הרבנים וגדולי ישראל אשר נתנו ופרסמו מתורתם לע"נ ולזכותו של אבי ע"ה, "רבים" – אשר למדו בספר לזכותו. וכפי שכותב הרבי באג"ק (חלק י"ח ע' תקיא) על הדפסת ספרים אשר ילמדו בהרבה מקומות, ובספר יוזכר שם הנפטר ע"ה ושם אביו, אשר כל מי שילמוד בספר ירגיש הכרת הטוב לאלו שאיפשרו הדפסת הספר, אשר זה פועל עליה לנשמה.

בביקור שערכתי אצל גדולי הרבנים באה"ק וחוצה לה, זכיתי גם להגיע למעונו של הרב שטיינמן ע"ה. הביקור היה בערש"ק פרשת זכור, י"ב אדר שני תשע"א, ישבתי לשמוע שיעורו בגמרא של הרב שטיינמן ואחרי תפילת מנחה ניגשתי אליו עם הספר שיצא "שו"ת חם השמש על הל' אבלות", ובדף הראשון כתבתי כמה מילים להקדשה.

התקרבתי לרב שטיינמן, אמרתי כמה מילים על הספר ועל מטרתו אשר ב"ה זכה לקבל מאמרים חשובים בהלכה מגדולי ומאורי ישראל מכל המחנות ודבר זה מראה על אחדות ישראל. הרב שטיינמן עיין בתחילת הספר במאמר הראשון מדור "אור עולם" והוא מאמרו של הרבי מסביב עניני מצבה לאור הלכה. אחרי העיון שאל אותי "האם הרבי כתב ספר שו"ת בהלכה?". עניתי מיד שהרבי לא כתב ספרי שו"ת אבל יש הרבה ליקוטים ממכתבים ומשיחות מסביב לד' חלקי השו"ע אשר הוציאו, והם פסקי הלכות והנהגות שנהג הרבי, כמו ספר "שערי הלכה ומנהג".

ואז הרב שטיינמן אמר בהתפעלות "גאון הגאונים". שוב עיין בספר ואחרי כמה דקות העמיד אותו על הסטנדר שלו ואמר לי "שתזכו להוציא ספרים משמחים", ואכן ב"ה לשנים הבאות הוצאתי עוד ספרים בנויים באותה מתכונת "שו"ת חם השמש" על הלכות חופה וקידושין על הלכות כשרות ועל הלכות ספר תורה, שהם ספרים המשמחים ומקרבים את הגאולה.

וזהו "עשות ספרים אין קץ" עד ביאת המשיח אנחנו עושים ספרים הרבה, אבל בביאת המשיח "לאחר הקץ" כל הספרים יבטלו חוץ מחמשה חומשי תורה ומגילת אסתר כמובא ברמב"ם (פ"ב מהל' מגילה) ולדעת הראב"ד עכ"פ אותם שכבר חיברו ונדפסו לא יתבטלו אבל ספרים חדשים לא ידפיסו עוד.