המסע ההיסטורי של התמימים מרחובות

מאת א' תמים

בשעה שאני כותב את השורות הללו, יום חמישי בבוקר, אנחנו בדרך לאהל הק'. מזג האוויר עדיין קריר, אבל נעים יחסית. בצדי הכביש השלגים נערמים והמחזה מרהיב עין.

אתמול ניצלנו כל רגע ורגע בחצרות קודשנו. למרות העייפות מהטיסה, כולנו השכמנו על הבוקר, בשעה מוקדמת יחסית והלכנו היישר לבית חיינו, בית רבינו שבבבל, הלוא הוא 770. למדנו חסידות, בחברותות, בקידמת 770. קול התורה המה, מצד לצד, משל אנו כעת בזאל הישיבה ברחובות.

מידי פעם אני מרים את העיניים מהספר, ומתרגש בכל רגע מחדש. אני מביט לעבר עמוד התפילה של הרבי, לעבר בימת ההתוועדויות, לעבר בימת קריאת התורה, לעבר המרפסת… לא זכינו לראות בעיניי בשר, אבל רצוננו לראות את מלכנו זועק מקירות לבנו.

כל החברים שלי כאן, ב-770, לומדים יחד. הישיבה שלנו עברה ל-770!!! אי אפשר לבטא במילים את התחושה האדירה הזו, הר"מים והמשפיעים גם נמצאים איתנו וכמובן גם ראש הישיבה שלנו הרב חיים אהרן. הלכידות של כולם במסע הזה, הוא חלק מהחוויה המרגשת שאופפת את כולנו.

אנחנו יושבים בבית המדרש של הרבי ולומדים את מאמריו, שיחותיו, אגרותיו, תורתו הקדושה. אין לתאר את החוויה הזו, כשמדובר בלימוד משותף עם החברים לספסל הלימודים בישיבה. כל הלימוד נראה כעת אחרת, בעומק יותר, בחיות וחשק עוצמתיים, במימד אחר לגמרי. בקיצור, תענוג רוחני בכל רגע ורגע.

לאחר תפילת שחרית, הלכנו לאכול ארוחת בוקר בחדר האוכל של תלמידי ה'קבוצה'. הרגשנו כאילו אנחנו ממש תלמידי 'קבוצה'… לאחר הארוחה הלכנו ל-770 לסדר נגלה. כן. סדר נגלה. באנו לרבי להמשיך ללמוד, ביתר חיות, זו המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לנשיא הדור!

למדנו מתוך קובץ מיוחד שהנהלת הישיבה הדפיסה לנו. גמרא, חסידות, הלכה. ושוב, המחזה המרהיב מהבוקר חזר על עצמו. כל הישיבה שלנו ב-770! אני כותב זאת ומתרגש שוב. כל הצד הקידמי מלא וגדוש, קול התורה נישא בחלל האוויר. איזו התלהבות, איזו חיות. כולם נהנים מריתחא דאוריתא.

כאן המקום לציין באופן מיוחד את המשגיח שלנו, הרב יוסף יצחק לוין, האחראי על כל המבצע במהלך כל השנה ומהרוח החיה של הנסיעה כולה.

לקראת השעה שתיים בצהריים, למדנו גאולה ומשיח מתורתו של הרבי, התפללנו תפילת מנחה ב'מניין של הרבי', ובהמשך סיירנו באתרים חסידיים בבית חיינו.

הת' שמואל גלוכובסקי הדריך אותנו, בתיאור חי ותוסס, מלא רגש, על ההיסטוריה של בית רבינו. הוא מתאר היכן הרבי חילק את הדולרים, לפרטי פרטי, היכן חולק הלעקח, את הרגעים שהרבי היה יוצא מהמעלית, את המחזה של הרבי נכנס ויוצא מהתפילה. הכל היה מוחשי וחי. כולם נסחפו בתיאורים הנלהבים שלו.

בהמשך ביקרנו בחדר השידורים הידוע WLCC. החדר קטן ואנחנו נכנסים בקבוצות-קבוצות. הת' מענדל אייזנבאך פירט לנו את כל ההיסטוריה של החדר הקטן הזה, מתי הוקם, איך הוקם, איך התנהלו מתוכו השידורים לכל העולם החל משנות הלמ"ד ועוד. הוא מראה לנו את המיקרופונים דרכם דיבר הרבי, תמונות מכל מיני מעמדי שידורים, ומראה לנו חלון קטן, למעלה, דרכו ניתן לראות את 770 במבט מיוחד.

התיאורים היו משובבי נפש ולא הועברו כמשהו היסטוריה. הרגשנו שהתיאור ממש מוחשי ועכשווי.

משם הלכנו לספריית אגודת חסידי חב"ד, שם קיבל אותנו בנו של הספרן הראשי הרב שלום דובער לוין. הוא הציג לנו את התערוכה החדשה שהוקדשה כולה לפריטים נדירים של שושלת הרביים. כאן רואים את הספודיק של הרבי הריי"צ, את מסמכי הויזה שלו, את מגילת הרבי המהר"ש, את התמונה המקורית של הרבי בילדותו, ועוד פריטים מרתקים רבים נוספים.

התחושה היא של לגעת בהיסטוריה.

נכנסנו בהמשך לדירת הרבי הריי"צ, היכן שהתוועד. ראינו את הכיסאות מאותם ימים ושמענו הסבר מרתק על הימים ההם. הרב אלימלך שחר קרא את המזמור של הרבי וניגנו את הניגונים של הרבי הרי"צ.

ובתום כל הסיורים המרגשים הללו, המשכנו ל-770, להמשך הלימוד. בדרך, אמר לנו ראש הישיבה הרב חיים אהרן, שהוא היה הרבה ב-770, נכנס אפילו ל'יחידות' וחווה רגעים רבים במחיצת הרבי, אבל "החוויה הפעם היא משהו אחר לגמרי, כשכל הישיבה נמצאת יחד".

הדברים שלו מעצימים את התחושה של המסע ההיסטורי. הייתי כמה פעמים אצל הרבי בתשרי, אבל אין את הפנאי והנחת ללמוד באופן החוויתי שאנו חווים כעת ולזכות לסיורים הפרטניים להם זכינו.

וכל זה, רק טיפה מן הים ממה שעובר עלינו כאן.

בארוחת הערב התלמידים השלוחים סיפרו סיפורי מופתים שאירעו באהל הק' ועל הדרכה גלויה של הרבי כתוצאה מכתיבה לרבי. ומשם, שוב פעם, ל-770, לסדר חסידות ותפילה ערבית.

למרות העייפות הרבה, כולנו ערניים…