"נעמי חיה, היא לא נפטרה. חטפו אותה"

 מאת: שמואל צור

פרשת היעלמותם של פעוטות בני עולים חדשים, בעיקר מתימן, בין השנים תש"ח – תשי"ד עולה שוב לכותרות. ילדים שנעלמו מבתי היולדות או בתי הילדים ונאמר להוריהם כי הם נפטרו לא קיבלו את הטענות התמוהות. מקרה ועוד מקרה הצטברו לטענתם של הורים רבים כי למעשה הילדים נלקחו מהם ויש להם ספק אם הילדים מתו או הועברו לאימוץ.

רבים מהעולים הגיעו לארץ הקודש והתחברו למוסדות חב"ד שהיו אז בחיתוליהם ונהפכו לחסידים, שלוחים ומקושרים לרבי. (את התייחסות הרבי מלך המשיח לפרשייה עגומה זו הבאנו במהלך הימים האחרונים באתרנו).

מגזין שישי פנה לשיחה מרתקת ובלעדית לשלוחי הרבי מלך המשיח בחבל התענכים, מעולי תימן, הרה"ח סעדיה ורעייתו שולמית ג'רופי, הראיון המלא לפניכם:

הרב סעדיה מדהים אותנו בסיפורו האישי כבר בתחילת הראיון:

בגיל חמש וחצי אירע לי באופן אישי נסיון חטיפה. זה קרה בזמן שהתגוררנו במושב תרום, בפרוזדור ירושלים, מה שנקרא אז 'צריפון' אך למעשה הוא פחון לכל דבר, התנאים היו לא אנושיים, אבל זה היה מחיר העלייה לארץ.

יום אחד אחר-הצהריים באה מישהו עם בגדי אחות, ועמדה ליד פתח הצריפון ושאלה היכן אני. אמא שלי ראתה אותה מרחוק לפני שהגיעה ומיהרה להחביא אותי מתחת למיטה, כשהיא באה והתקרבה ליד הדלת, שמעתי את אמא אומרת לה "הוא לא פה"..

בנס ה'אחות' לא התעקשה, והמשכיה לדרכה.

הם היו חוטפים גם ילדים גדולים, לא רק פעוטות?

הם היו באים על מנת לומר שיש בעיה רפואית כלשהי, ותוך כדי כך היו לוקחים את הילדים.

הכרתם שכנים או משפחה שהיו אצלם סיפורים נוספים כאלה?

השליחה הגב' שולמית ג'רופי תחי'  נכנסת לשיחה ומספרת על המקרה המשפחתי המצמרר:

אנחנו עלינו מהעיר דמאר שבתימן היישר למחנה העולים בראש העין. אחותי נעמי היתה בבית ילדים כמו רבים מילדי העולים, ואנחנו – האחים שהייו בבית באותו זמן שיגענו את אמא שלנו שאנחנו רוצים לנסוע לדודה שלי שהיתה אז בשכונת התקוה, היא היתה מהעולים הוותיקים שהיתה בארץ ישראל. יום אחד החליטה אמא שלי לקחת אותנו ונסענו אליה. למחרת כשחזרנו, הודיעה לנו אחות בית הילדים כי אחותי נפטרה!

אימי הזדעקה ואמרה להם:"איך זה יכול להיות, מה פתאום? היא לא היתה חולה בכלל!"

בת כמה היא היתה?

בת שנתיים שלוש בערך.

מה את חושבת על ריבוי סיפורי החטיפות, כולם אמיתיים?

אתה חושב שהתימנים ימציאו סיפור כזה? אתה יודע שהרב עוזי משולם ז"ל התעללו בו כי ידעו שזה נכון, והם לא רצו שהוא יפרסם את זה ולכן הם חיסלו אותו.

על משפחה אחת הם יכולים לומר כך, על משפחה נוספת אפשר לומר שהם מספרים סיפורי בדים, אבל כשאתה שומע עוד משפחה ועוד משפחה, זה לא יכול להיות. אין מציאות של שקר כל כך רחבה, הם פשוט גזלו את ילדי תימן!

מה ההורים היו עושים בכדי למנוע את זה?

מה הם כבר יכלו לעשות? הם היו תמימים עד הסוף. אספר לך משהו, סבא שלי הכניס ארבעה ספרי תורה וארגזים של ספרים, והם לא נתנו לו את הארגזים, שם היו כתובים כל תאריכי לידה של כל הילדים של כל הנכדים, והם לא החזירו לנו את זה. סבא שלי בקושי הצליח להוציא שני ספרי תורה מתוך הארבעה שהוא הביא.

את כל הכסף לקחו לנו, הם הפשיטו אותנו, היו אנשים חכמים ששמו בארגזים פלפל חריף ומתחתם שמו את התכשיטים, כי הם ממש גנבו וגזלו את כל מה שהיה להם והשאירו אותם ערומים מכל. 

למה  לדעתך עשו את זה בעיקר ליהודי תימן?

כי הם היו הראשונים שבאו לארץ, והם היו תמימים, ויש להם הרבה ילדים, והם היו בחוסר כל, ולכן הם ניצלו את זה, והיה להם יצר הרע גדול ובלי תורה ומצוות, ממילא יש גזל ויש גנבה יש שוד, יש הכל!

את מקווה שבאמת יפתחו את התיקים האלו?

אני מתפללת שלכל הפחות שנדע את האמת. אם זה היה שקר, לא היה מה להחביא..

הם אמרו שזו פצצה גרעינית, וזה אכן פצצה גרעינית, הם פשוט גנבו ילדים, אם זה תאומים וכו'.. הם פשוט עשו שוד. אני זוכרת איך סבא שלי נלחם עבור ספרי התורה, ובקושי הצליח באופן חלקי. וארגזים של ספרים עתיקים, היה לו שם גם ספר תניא שדווקא אותו הוא לקח איתו בכיס.. כשסיפרתי לבעלי שלסבא שלי יש ספר תניא הוא צחק, אבל כשנסענו אליו וסבא שלי הראה לו – הוא האמין.

כתבתם על כך לרבי?

לא עלה בדעתנו אז. עכשיו כשאתה אומר לי את זה, אני מצטערת למה לא עשינו את זה.

אבא שלי ז"ל היה אומר, נעמי שלי חיה! אומרים שכשאדם נפטר הוא משתכח מהלב, היא לא משתכחת מהלב, היא חיה! וכך גם אמא שלי, שניהם עד יומם האחרון אמרו שהם לא יודעים איפה אבל הם יודעים שהיא חיה!

אני מקוה שבעז"ה תתגלה האמת ותתגלה הבושה והחרפה שהם עשו ליהודי תימן, אם זה בגזיזת השער והורדת הלבושים שלהם, אמרו להם שזה לא תרבותי וכו'..

שהרבי יתגלה תיכף ומיד! למה הוא מתמהמה?! עד מתי?! הרבי שאל כך וגם אנחנו שואלים בקול בוכה "עד מתי?!"

תודה רבה.