אלגזי 1290
  • סיפורו של ניגון ראש חודש כסלו

    הרב לב לייבמן, מכון נגינה לאור החסידות. באדיבות מגזין בית משיח

    שמו של המלחין והחזן הרה״ח ר' פייטל לוין מוכר היטב בשדרות חסידי חב״ד. הוא הלחין כמה וכמה ניגונים שהפכו מזה זמן רב לנכסי צאן ברזל בעולם הנגינה החב"די בדור השביעי.

    הלחן הראשון שלו היה "הרנינו לאלוקים עוזנו" מתוך פרק פ״א בתהילים, שהולחן לרגל יום הולדתו הפ״א של הרבי מלך המשיח בשנת תשמ״ב. היה בכך תקדים, שכן עד אז נהגו לבחור לקראת יום הולדתו של הרבי לחן ותיק ומוכר מאוצר הניגונים החב״די העשיר ולהתאים לו פסוק מתוך פרק התהילים שסימל את מספר שנותיו של הרבי. ר' פייטל החליט שהגיעה השעה לחבר לחן מיוחד לרגל יום הולדתו של הרבי. מה שהיום הפך להיות בגדר שגרה שאי אפשר בלעדיה — ניגון חדש ליום ההולדת — היה אז בגדר 'חידוש' של ממש.

    אולם אחד הניגונים הידועים והמקפיצים ביותר שהלחין ר' פייטל, הוא ניגון הנקרא היום בשם "ניגון ראש חודש כסלו".

    במהלך ה׳הקפות׳ לפנות בוקר בשמיני עצרת תשל"ח. לקה הרבי בליבו וחווה התקפת לב חריפה שהתדרדרה למצב קריטי. הרבי התנגד לאשפוזו והורה כי כל הטיפול הרפואי הנדרש יבוצע בחדרו שב־'770׳. מספר מקורבים שנחרדו מהסיטואציה הקשה וחששו שהישארותו של הרבי במקום עלולה לדרדר את המצב, שאלו את הרבנית לחוות דעתה ונועצו בה אודות הצעד המתבקש. אולם היא הבהירה כי אין להגיש טיפול בשום מקום שהוא היפך רצונו הקדוש. לפיכך אין לאשפזו.

    אל המקום הובאו מיטב הרופאים והמכשור הרפואי, שהצליחו לייצב את פעימות הלב ואט אט החל הרבי לשוב לאיתנו. במהלך התקופה לא שב הרבי למעונו עד להתאוששותו המלאה בראש חודש כסלו באותה שנה. במהלכו יצא לראשונה מ–770 אל ביתו.

    ב'זאת חנוכה׳ תשל"ח ציין הרבי את החלמתו בסעודת הודיה מיוחדת.

    בקרב החסידים הוחלט כי ראש חודש כסלו יצוין מכאן ואילך בהתוועדויות חסידיות בכל ריכוזי אנ"ש, שבהן יודו לה' על החסד הגדול שהשפיע על הרבי ושעשה עם עדת החסידים ועם כלל ישראל.

    לחנו של ר' פייטל בשנת תשמ״ב היה הסנונית שהביאה בכנפיה את לחנו הבא. בשנת תשמ"ג, לרגל ראש חודש כסלו. "בכ"ף בחשוון תשמ״ג, יום הולדתו של אדמו״ר הרש״ב", סיפר ר' פייטל בראיון שהעניק בעבר, ״הגעתי ל־׳770׳ כדרכי, כשעתיים לפני תחילת ההתוועדות של הרבי, על מנת לתפוס את מקומי. מי שביקש להתמקם במקום טוב כדי לצפות ברבי מקרוב, ידע שעליו להקדים את בואו שעות מראש.

    "ישבתי עם רעיי על הספסל ושוחחנו על ההתוועדות הבאה שחלה בראש חודש כסלו. במהלך השיחה הרהרתי בקול: 'מדוע לא הולחן עד כה שיר הודיה על הנס של הרבי?'

    "מעודד מכושר הלחנתי שבאה לידי ביטוי אשתקד. החלטתי שלקראת היום הגדול ראש חודש כסלו, יולחן ניגון שמח לרגל המאורע. בו במקום התחלתי לפזם לחן והוא אשר היווה בסיס ללחן מורחב יותר.

    ״בראש חודש כסלו הקלטתי יחד עם מספר חברים באחד מחדרי הישיבה, את הניגון שהלחנתי. במהלך התוועדות החסידים שהתקיימה באותו יום לרגל המאורע, הושמע הלחן בפני הציבור, וזה קנה שביתה בלבו".

    מספר שנים לאחר מכן, יזם הרבי את "כינוס השלוחים העולמי". בראש חודש כסלו, במהלך הכינוס הראשון, עודד הרבי והלהיב את השלוחים בשגב מעלת השליחות. התזמון של הכינוס היה עם היום שבו ציינו החסידים את נס הצלתו של הרבי, וזה הביא את הציבור לנגן את הלחן במעמד הרבי שעודדו בעוז בשתי ידיו הקדושות.

    ניגון ראש חודש כסלו, נוסף לעובדה הכללית שהוא "ניגון שמחה" ו"ניגון ריקוד" כנראה במוחש, יש בו מאפיינים ייחודיים:

    הניגון הזה מקובל לקרוא לו "מארש", שיר לכת, מפני שהוא מלא וגדוש בחגיגיות, בהפגנתיות (דקדושה כמובן), מארש אשר לימים הפך להיות הניגון של צבא השלוחים.

    לא בכדי הוא שוייך ליום הגדול של ראש חודש כסלו, שכן יש בו טעם של תחושת הודייה, שמחה עצומה על מה שגמלנו. מההסברים המוזיקליים הבסיסיים לכך הוא, שבניגוד לניגוני שמחה רבים מאוצר ניגוני חב"ד, (כולל ניגוני הקפות לשמחת תורה, הבנויים על סולם מינור (סולם של 'רצוא')), ניגון ראש חודש כסלו בנוי על סולם מג'ור, סולם של 'שוב'. גם הפתיחה של הניגון, מתחילה לא בפעימה רגילה, כי אם "באויר", מגדילה את מדורת השמחה המובעת בניגון.

    נראה שהניגון התקבל גם בבית דין של מעלה, והפך להיות לחלק בלתי נפרד מראש חודש כסלו ומכינוס השלוחים העולמי המתקיים מדי שנה בשנה ב–770 בסמיכות לראש חודש כסלו. מאז מלווה הניגון רבים מהמעמדים בחב״ד. מנגנים אותו בעת 'התוועדויות', ׳הקפות', במעמד ׳כוס של ברכה׳ ועוד, כאשר פעמים רבות דרבן הרבי במרץ את שירת הניגון.

i
סמיכה עד 30 לשני
וידאו
  • Array
  • Array
  • Array
  • Array
  • Array
סירטוקים קובייה
מכון איתן