ש"פ משפטים: העולם כולו צועד לקראת גאולה

ראיין: מנדי ערד, בית משיח

פרשת משפטים. כשאתה שומע את שם הפרשה, היא מיד מתחברת לך עם "משפטים נ"ב" – השיחה המפורסמת בה הרבי העניק לנו החסידים, משקפיים גאולתיות ולימד אותנו להביט נכון על העולם.

בערב שבת, של אותה שנה, נפגשו מנהיג רוסיה ומנהיג ארצות הברית בבניין האו"ם בניו יורק, כדי להכריז על תקופה חדשה ביחסיהם, ושינוי גישה מהותי: ממלחמה קרה בין שתי המעצמות והתחמשות הדדית בכלי נשק – להפניית המשאבים לצרכים אזרחיים.

בהתוועדות שנערכה למחרת, בשבת בצהריים, ניתח הרבי את פגישתם של מנהיגי המעצמות, והראה כיצד כל פרט בסיפור הזה – ממחיש שהגאולה כאן ושמלך המשיח פועל את פעולתו בעולם. בין השאר הדגיש הרבי שהאירוע ההיסטורי הזה התרחש בעירו של מלך המשיח, זמן קצר לאחר פרסום פסק הדין של הרבנים שהגיע זמן הגאולה ושהרבי בחזקת משיח.

היה זה אך מתבקש, לפנות אל איש החינוך והמרצה, הרב רפאל חרותי, מחבר הספרים 'יש נביא בישראל' ונבואת הגאולה, שבימים אלו, בתום מחקר מיוחד בתורת הרבי מלך המשיח ולהבדיל בעיתונות העולמית – משיק את ספרו החדש 'מנהיג העולם החדש'.

גילוי נאות: המרואיין הרב חרותי, הינו מורי – להביט על העולם במבט של הרבי, מבט גאולתי – וחמי שי'.

להסכים עם הרבי

ראשית, ברכותי על הספר החדש.

תודה רבה.

מה בעצם אתה מבקש להעביר בספרך?

הרבי אמר ש"הקב"ה זקוק כביכול שיהודי יסכים ירצה ויכריז שלא רק שהגיע זמן הגאולה אלא שהיא נמצאת כבר בפשטות!" (שיחת כ"ח סיון תנש"א).

הרגשתי צורך לשבור את המחסום הזה, שזה יבא מהעם, ברמה מוחשית ולא רק אמונית. שהשכל הגשמי של היהודי – יסכים שהגאולה כבר כאן. לצורך כך נברתי במשך חודשים ארוכים בספרים ולהבדיל בעיתונות, כדי להראות ולעורר בצורה סיפורית וקולחת – גם למי שחסר רקע תורני – את התובנה, הרצון והתביעה שישנה כבר הגאולה בפשטות. אם זה מה שצריך לעשות כדי שתבוא הגאולה – אז לשם אנחנו צריכים לחתור.

"חשבתי שהנביאים שמאלנים כמוני" 

לפני שאבקש לשמוע ממך על הספר ולשאול שאלות על הקביעה האבסולוטית ש'הגאולה כבר פה', הייתי רוצה לשמוע ממך בנימה אישית, מה גרם לך להיות 'קרייזי' על הנבואות של הרבי?

כאשר הייתי נער לפני בר מצווה – אבי ע"ה אברהם שמואל חרותי, נסע לארצות הברית וזכה להיכנס ליחידות אצל הרבי. יחידות מיוחדת של שלושת רבעי שעה!

במהלך היחידות הרבי דיבר איתו על הצורך לקרב לתורה ומצוות את בני המשפחה בכלל, ואת בנו הצעיר – אותי – בפרט.

אבי, שמוצאו מבית חסידי בפולין, היה בהתעוררות גדולה בצאתו מהיחידות. האמת היא, שכשהוא שב ארצה הוא ניסה לתרגם זאת למעשה. אך הוא נתקל בהתנגדות גדולה מכל בני המשפחה.

עליי הוא כפה להניח תפילין במשך כשנה לאחר הבר מצווה, עד ש… מרדתי.

כשהייתי בן 16, אימצתי השקפת עולם מאוד שמאלנית, שהרחיקה אותי כמעט לגמרי מדרך היהדות. אך בקשתו של הרבי לקרבני ליהדות – לא חזרה ריקם.

התקרבותי ליהדות החלה כאשר בכיתה י"ב למדנו את ספר ישעיהו והגענו לנבואת אחרית הימים ש"לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".

אני ממש זוכר את ההתרגשות שאחזה בי, אז כנער מרדן ושמאלן. הייתי בטוח שהתנ"ך מסכים עם דעתי השמאלנית והיונית שוחרת השלום.

אבל באופן פרדוקסלי, דווקא ה'טעות' הזו גרמה לי להתעניינות בנבואות הגאולה, שהביאה אותי בסופו של דבר להתקרב ליהדות, להיכנס לישיבה ולהגיע לרבי.

יחידות נבואית

אם כבר אנחנו מדברים על נבואות אישיות ועל מסר הספר שהרבי מושך בחוטים – אני נזכר בסיפור נבואי מיוחד שסיפרת בעבר – בו הרבי לא רק ניבא עבורך גאולה פרטית, אלא גם 'ניהל אותה'. תוכל לשתף את הקוראים?

בתור חייל בשירות סדיר, הגעתי בכל שעת פנאי לביתו של ר' מאיר בליז'ינסקי ז"ל, שהיה מורי ורבי ולימד אותי צעד אחרי צעד, תניא, שיחות של הרבי וקישר אותי לרבי.

לקראת חודש תשרי, ר' מאיר הציע לי לטוס לרבי – וב"ה למרות הקשיים לטוס בזמן שירות, בניסים גלויים ובדרך הטבע בהשתדלותו של ר' שלמה מיידנצ'יק ע"ה, קיבלתי אישור מיוחד לדחיית שירות בחודש.

אחד הרגעים הגדולים ב'תשרי' הזה, היתה ה'יחידות' שהיתה לי עם הרבי. בין היתר ביקשתי מהרבי ברכה להשתחרר מהצבא כדי שאוכל ללמוד בישיבה את מה שהחסרתי בעשרים שנותיי.

הרבי הורה לי תשובה מופלאה – שלקח לי זמן להבין: "ישמור על סדרי הישיבה בשעות הפנאי".

באותה תקופה הייתי מניח תפילין בכל יום למפקד שלי – רב סרן. היה לנו קשר טוב והוא היה משחרר אותי מיוזמתו בכל ערב מהבסיס. כך יכולתי לנסוע לכפר חב"ד ולשבת כ'תמים' מן המניין ולמחרת בבוקר הייתי חוזר לבסיס. כך היה גם בשבתות.

פעם אחת נאלצתי להיות מרותק לבסיס במשך שבוע שלם. אבל לא ויתרתי על 'סדרי הלימוד', והייתי מתגנב בכל יום בשעה 10 בלילה לכפר, לומד עם החברותא במשך שעתיים, הולך לישון בחדר בישיבה – ובבוקר הייתי חוזר לבסיס.

באותו שבוע של ריתוק, התמדתי בבריחה מיום ראשון עד יום חמישי. ביום חמישי יצאתי שוב לתפוס טרמפים. 'התייבשתי' שעה בטרמפיאדה וכשראיתי שאף אחד לא עוצר לי – הבנתי שאין כבר טעם לנסוע לישיבה – וחזרתי לבסיס. נגשתי לקצין הדת בבסיס ולמדתי איתו שיחה של הרבי. לאחריה, נרדמתי בחדר של קצין הדת.

למחרת – שוב – למרות הריתוק לא הסכמתי לוותר על שבת מברכים בישיבה, על התוועדויות עם ר' מענדל פוטרפס, שבת אחרונה לפני היציאה ל'בין הזמנים' פסח – ונסעתי לישיבה. סומך על ה' שהכל יהיה בסדר.

כשהגעתי ביום ראשון בבוקר לבסיס, חיכתה לי הפתעה לא נעימה.

הרב סרן 'בישר' לי שאני מועלה למשפט צבאי. "אתה יודע למה?!" הוא שאל אותי – כשהסרתי ממנו את התפילין.

כשהוא שמע שלא הייתי בשבת בבסיס – למרות הריתוק – הוא כמעט התעלף. "השתגעת?! אתה יכול לקבל שבעים יום 'מחבוש'! על כזו עבירה".

נלחצתי. להיות שבעים יום בכלא, זה אומר להיות בפסח – עם כל בעיות הכשרות – בצבא. בעצת אחד מחברי, כתבתי מכתב לרבי – אותו הכנסתי לספר ליקוטי שיחות. במקביל לכך, ביקשתי מהחבר לבקש ברכה עבורי מהרבי – בטלפון.

במקביל להבטחתו לשלוח את בקשת הברכה לרבי, צייד אותי החבר ב'טיפ': כשאתה נכנס למשפט – תדמיין שאתה נכנס ליחידות אצל הרבי.

כך עשיתי. דמיינתי את עצמי מול הרבי – ביחידות שלפני חצי שנה. כשהוקרא פסק הדין – לא האמנתי למשמע אוזני: "ביום חמישי בשעה עשר בלילה נראה הנ"ל יוצא מהבסיס".

טענתי לחפותי שיש לי אליבי – כי הייתי בבסיס, בחדרו של קצין הדת, הוא יוכל להעיד! אך הניסיונות לאתר את הקצין – עלו בתוהו. והשופט קבע שלדידו, העובדה שלא הייתי בחדר שלי בלילה – זה כאילו לא הייתי בבסיס בכלל. ולכן, העונש הוא… ארבעה עשר ימי מחבוש על תנאי.

בהחלט נס! אבל איפה ראית כאן שהרבי מושך בחוטים?

ודאי שזה נס. שלא הואשמתי על השבת ועל ארבעת הימים בהם הייתי בישיבה. אבל פתאום תפסתי שהרבי אמר לי 'לשמור על סדרי הישיבה בזמנו הפנוי'. ודווקא על זה נענשתי! על הפעם הזו שלא שמרתי על סדרי הישיבה. על הפעם הזו שכן הייתי בבסיס. נכון, לא התבטלתי, אבל לא שמרתי על סדרי הישיבה.

בראיון עם הרב רפאל דוגר מאלעד, שפרסמת לאחרונה ב'בית משיח', הוא תיאר את ההשגחה פרטית – כהתגלות אלוקית. מאד התחברתי לכך. ראיתי כאן שהרבי ממש מתגלה אלי, חושף זרוע קודשו ומראה לי, מראה לנו, שהוא זה שמושך בחוטים.

לא חושש ממסרים חדים

הספר 'יש נביא בישראל' הצליח להעביר את המסר בצורה נפלאה, בתוך חב"ד ומחוצה לה. גדלנו על כך שהרבי הוא נביא, אין יהודי שלא חווה או נחשף לנבואות של הרבי ואפילו שם הספר – לקוח מפסוק בתנ"ך. כעת, אתה מנסה להעביר מסר חד יותר, שהרבי ממש מנהל את העולם. אתה חושב שזה מסר שיצליח לעבור בקלות?

כשקוראים את הספר, קוראים עוד סיפור ועוד סיפור שממחישים את המסר הזה, מבינים שהרבי לא רק נביא, אלא מצעיד את העולם אל ייעודי הגאולה.

בכנות, לא חששת שאתה הולך לנסות להעביר מסר שהוא קצת חד מדי?

ראשית, צריך לזכור שבי' שבט תשנ"ג, הרבי מלך המשיח עודד לעיני כל העולם את שירת החסידים 'יחי אדוננו', הרבי הראה לנו שהחלה תקופה חדשה, בה כבר אין מה להסתיר.

ובדידי הווה עובדא. כשכתבתי את הספר 'יש נביא בישראל' ערכתי גם שקופיות על קטעי העיתונות המעידים על נבואותיו וניסיתי לשווק זאת לשלוחים באה"ק. האמת היא שרבים חששו מהכותרת שמעל כל שקופית 'מנבואותיו של הרבי מלך המשיח'. זה הלחיץ אותי גם בנוגע לספר הנ"ל.

שאלתי אפוא את הרבי, האם עליי להתפשר ולא לכתוב על הרבי מלך המשיח? קיבלתי את מענה הרבי באגרות קודש כרך ז' עמוד רמ: "כל עניין של פשרה חשוד שיסודה בוויתורים ובאי אמונה באותו עניין שבו עושים פשרה". אז הספקות סרו לי. וב"ה רואים שאנשים קיבלו את המסר בהתלהבות. התברר שהיה צורך בספר שירכז את הנבואות של הרבי, ימחיש את הנתונים באופן המתקבל ויאשש את העובדה ש'משיח בעיתונות' כדברי הרבי.

הרבי נכנס למחשבות של גורבצ'וב

דיברת על כך שרואים שהרבי לא רק מנבא – אלא גם מנהל את המהלכים. אשמח לדוגמאות.

קח לדוגמא את אחת הנבואות המפורסמות של הרבי על שבירת מסך הברזל. עובדה פחות מוכרת בסיפור היא שלפני שנשיא ארצות הברית אז – רייגן עמד לצאת לפגישתו הראשונה עם גורבצ'וב, שהיה אז המנהיג החדש ברוסיה, שלח אליו הרבי את אחד הסנטורים היהודים ובקשו שבפגישתם ישוחח אודות שבע מצוות בני נח, וכמתחייב מכך להקל מעולו על נתיניו.

וראה זה פלא לאחר שבמשך שנים רבות לא עלה בידי איש להשפיע על שליטי הקרמלין – קם הדבר והיה. כלומר שבדרך הטבע פעלה שיחה זו – בשליחות הרבי – את השינוי הגדול ברוסיה!

יתירה מזו: פרופסור ברנובר מספר שכשגורבצ'וב עלה לשלטון, הרבי ביקש מברנובר שיתקשר לרוסיה ויודיע שבקרוב יצאו היהודים לחופש!

כעבור שנים, כשפרופסור ברנובר סיפר לגורבצ'וב על מקור ההוראה – הוא הגיב בתדהמה שהוא לא מבין את זה, כי כשהוא עלה לשלטון לא הייתה לו שום מחשבה לשנות את המצב.

"בעצם" הסביר פרופ' ברנובר "הרבי 'נכנס' למחשבתו והיטה אותה לפי רצונו. כי לב מלכים ושרים ביד נביא ה'".

כך היה גם כאשר בתחילת מלחמת המפרץ התפרסם בתקשורת הישראלית שהרבי אמר כי המלחמה תיגמר בפורים. כשספרו זאת לרבי הוא אמר: "נו אז שיהיה כך". וכך אמנם היה.

שים לב גם, שה'אביב הערבי' שהחל בי' שבט – הוא המשך לדבר מלכות של השבוע. הרי על מה יצאו העם לרחובות? הם מחו נגד שליטים שמוציאים הון עתק להתחמשות צבאית – בעוד העם רעב ללחם!

ההפגנות הללו גרמו להפלתם של חלק ממשטרי הרשע – שאיימו ופעלו שנים נגד ישראל וערערו את היציבות האזורית והעולמית. והנפילה שלהם התרחשה בזמן קצר יחסית ועם מיעוט נפגעים. זה ממש 'למכה מצרים בבכוריהם' משולב ב'וכתתו חרבותם לאיתים'.

החוק היחיד שעבר בקונצנזוס רפובליקני ודמוקרטי 

כשעברתי על הספר ראיתי שישנם דברים שלא יכולת להביא בצורה עובדתית אלא בהשערות, או ברגש חסידי – מהם רואים שהרבי מנהל את העניינים.

נכון. אבל מי ששכל בקדקודו מבין שבסיפורים ה'גדולים' רואים את זה בפועל. מי שפוקח את העינים ומביט – כמו שהרבי מביט לדוגמא על הסיפור של פגישת ראשי המעצמות לצמצום הנשק – רואה את זה בכל פרט.

ניקח לדוגמא את "חוק החינוך" – שנעשה לכבודו של הרבי. לפני שנראה את ההשלכות של העובדה שנשיא מעצמת העל חותם על הצו הנשיאותי, נביט קודם על העובדות: אתה יכול לדמיין חוק שעובר בארץ ישראל – כאשר כל המליאה מצביעה בעדו פה אחד? בלי אף התנגדות?

תבין, מדובר על 435 חברי קונגרס שכל אחד מהם מייצג בממוצע כחצי מיליון איש, ועל מאה סנטורים שכל אחד מהם מייצג בממוצע שני מיליון איש!

תמיד ישנם חילוקי דעות ובארצות הברית בפרט. הרפובליקנים והדמוקרטים תמיד אומרים הפוך זה מזה. בחוק כזה הייתה צריכה להיות התנגדות גורפת, היות ועל פניו הוא בניגוד לחוקה האמריקאית של הפרדת הדת מהמדינה.

אבל בפועל: כולם התאחדו כאיש אחד בלב אחד – בעד החוק! יום חינוך – ביום הולדתו של מלך המשיח – במסגרתו יש לקרוא ולהשפיע על כל אזרחי ארה"ב לקיים שבע מצוות בני נח!

עוד לפני ההשפעה של זה על מהלכים עולמים וגאולתיים – זו עצמה גאולה!

ומהן ההשפעות של יום החינוך בעולם?

כמו רייגן – שלאחר העיסוק בשבע מצוות בני נח – נפגש עם גורבצ'וב והביא שלום לעולם וליהודי ברית המועצות, כך גם לאחר שחתם על יום החינוך, נפגש טראמפ עם מנהיגה המרושע של צפון קוריאה וקיבל ממנו הבטחות לקראת שלום.

ומה זה גרם? ממש כמו 'למכה מצרים בבכוריהם' שהחל במלחמת המפרץ, גם בימנו הודיעו מדינות סעודיה מצרים, לוב, ירדן ובחריין על ניתוק יחסים מוחלט עם קטאר העשירה והטלת סנקציות עליה – זאת בעקבות התנהגותה הלוחמנית, קשריה עם איראן ועם ארגוני טרור שמפזרים מליארדי דולרים להתחמשות, הרס ונזק.

עכשיו, שים לב: שלוש שעות(!) אחרי שאובמה חתם על הצהרת שבע מצוות בני נח בי"א ניסן (חוק החינוך), הוא שלח את הצבא שלו, בשיתוף עם פוטין – לחסל את הנשק הכימי של סוריה!

ואחרי שהם השמידו את הנשק הכימי בסוריה – יצא שר הביטחון דאז, בוגי יעלון, בהצהרה לעיתונות שאין צורך יותר בערכות אב"כ, כי האיום שריחף מכיוון סוריה – התבטל.

משפטים נ"ב שבכל יום

נחזור ברשותך ל'דבר מלכות' של השבוע ולאקטואליות שלו. איפה רואים בעולם, בשטח, את הרעיון הזה של החסד. שאנשים משקיעים מעצמם לטובת אנשים אחרים?

לא מזמן התפרסם סיפור מרגש שקרה בתאילנד, שם קבוצת ילדים שחקני כדורגל נלכדו במערה צרה שהוצפה מים, יחד עם המאמן שלהם. מתנדבים מכל העולם השתתפו במאמצי החילוץ וההצלה, שברוך ה' הצליחו.

כשמביטים על העולם במשקף גאולתי, רואים שהדברים שהרבי אמר ב'דבר מלכות' והיו בגדר חידוש, הופכים לנורמה.

דוגמא נוספת: ידעת שכשמונה מהמדינות העשירות בעולם, נפגשות ביניהן ודנות כיצד לעזור כלכלית למדינות עניות? הרי בדורות הקודמים לא היו דברים כאלו. כל אומה, ובמיוחד מנהיגי האומה – חשבו רק על עצמם…

לא מזמן פורסם סקר של מכון 'יוגוב' שנערך בעשרות מדינות ברחבי העולם. במקום הראשון נבחר ביל גייסט – מייסד חברת מייקרוסופט בתור "האיש המוערך ביותר בעולם לשנת 2015"

מדוע? לא בגלל שהוא אחד העשירים הגדולים ביותר בעולם. זה לא מה שעשה אותו למוערך. אלא דוקא החסד והצדקה שלו. בשנת 2000 הוא הקים עם רעייתו קרן תרומות למוסדות חינוך ואוכלוסיות חלשות, ולמחקר רפואי לקידום מלחמה במחלות – בפרט אלו המאיימות על העולם השלישי.

תרומות הקרן שלו נאמדות בכשלושים מיליארד דולר! ובעקבותיו צעדו אנשים נוספים. כמו וורן באפט – הרביעי שבעשירי העולם, שהחליט לתרום רוב הונו לקרן החסד של גייטס. ואם לא די בכך, הוא פתח במיזם שעודד את כל אנשי העולם ללכת בדרך החסד – ולתרום למעלה ממחצית הונם – למטרות צדקה וחסד. כל אחד יכול לקרוא בפירוט על הקמפיין הזה שנקרא 'התחייבות הנתינה'. כבר עשרות אילי הון כמו מארק צוקרברג מייסד פייסבוק ומייקל בלומברג, לשעבר ראש עיריית ניו יורק – הצטרפו למיזם.

תגיד לי אתה, אם זה לא מפעולות מלך המשיח בעולם. הלא ה'נשק' הכי חזק של מיליארדרים, זה הכסף שלהם, זו ה'המלחמה הקרה' בינם לבין העשירים האחרים, מי עשיר יותר? ופתאום – אנשי ההון מצמצמים את הנשק, מפנים אותו לצדקה וחסד. אתה עוצם את העיניים ושומע איך הרבי מדבר על זה בהתפעלות. שופטים נ"ב מתרחש מול העיניים שלו, בכל רגע, בכל מקום. צריך רק לפקוח את העיניים ולראות את זה.

חסידים מבינים שהרבי מנהל את המאורעות בעולם

ואם כבר מדברים על ה'דבר מלכות', שים לב לדבר מרתק: הרבי מחדד שם שמימוש הייעוד "וכתתו חרבותם לאיתים" לא קרה מעצמו, אלא נוצר מפעולת מלך המשיח ש"ושפט בין גויים".

בהקשר לכך, תשמע סיפור מרתק: בשבת הגדול של שנת תשל"ה הרבי דיבר על כך שהימים האלו נזכרים ונעשים. וכשם שהיה בימים ההם – במצרים, כך יהיה גם בזמן הזה שגוי אחד מכה גוי שני.

לאחר שלושה ימים – נרצח במפתיע מלך סעודיה על ידי אחיינו. כאשר הרב גרונר סיפר על כך לרבי, שאל הרבי "ומה אומרים על כך החסידים?". הרב גרונר ענה שהחסידים אומרים כמובן שהאחיין לא שפוי בדעתו.

הרבי הגיב: "זו תגובה של חסידים?!" ור' לייבל התעשת מיד ואמר: "כך אומרים בעולם. אבל החסידים אומרים שהרבי פעל זאת".

הרבי הגיב: "העיקר שהבינו.."

הגאולה כבר כאן?!

בספר אתה מציג את העולם כעולם אוטופי, גאולתי, מושלם. כאילו אנחנו בעולם גאולתי באמת. אבל אם נצא לרחוב, נשאל אנשים ונדבר איתם, נסתובב בבתי רפואה ובבנקים.. נשמע מנגינה אחרת… הלזאת יקרא גאולה?

ראשית, אני רוצה לשתף אותך במענה מאד מיוחד שראיתי מהרבי. ישנה שיחה בה הרבי אומר שבזמן הגאולה תתחדד אצלנו התובנה ש'אודך ה' כי אנפת בי'.

באותה שיחה הרבי שאל והסביר בבכיות נוראות, למה אנחנו לא יכולים להודות לה' על הצרות כמו על הדברים הטובים – כבר כעת, בגלות?

והרבי מסביר, שה' מעלים מאיתנו את הטוב החבוי שבצרות – כדי שנזעק 'עד מתי?' באמת! אם היינו מרגישים שהתרופה המרה של הגלות – באמת מתוקה, לא היינו זועקים עד מתי באמת, אלא מפני הציווי. וה' רוצה שנזעק 'עד מתי?' דאלאי גלות! ושנצא מהגלות.

ומצד שני – העולם ההזוי והאכזר שהיה בזמן השואה ולאחריה, כבר מאחורינו. העולם הפך לטוב, עולם שמיוסד על ערכי הצדק והיושר.

וברוך ה' שבניגוד לאותה דמות מפלצתית שהורידה את האנושות למלחמות עולם ולשפל נוראי – זה לעומת זה להבדיל אלף אלפי הבדלות – היום מלך המשיח מוביל את העולם לגאולת עולמים, לעולם של גאולה.

יעזור ה', שתיכף ומיד לא נצטרך להסתפק באמונה וידיעה אלא נזכה להתראות עם הרבי מלך המשיח לעיני כל העולם.

חדש:

ישן: