ראש עיריית ירושלים בראיון למגזין 'עולמות'

מאת: יעל אמיתי, עולמות

לא ברור איך, אבל בעיר הניגודים הבלתי אפשריים, טבורו של עולם, משוש תבל, יפה נוף, העיר שחוברה לה יחדיו, הלא היא ירושלים – מתקיים מרקם חיים מעניין, ססגוני רב רבדים וניגודים ובעיקר, מרתק. על כל המהומה הזאת מנצח, בזהירות יתרה ובצעדים מחושבים היטב, ראש העיריה ניר ברקת, שזו לו קדנציה שניה בתפקיד.

לחבר את ירושלים ללב העולם

כשרוצים לתת דוגמה לניהולה של עיר מורכבת מדברים על ניו יורק, בומביי, טוקיו או שנגחאי, אך למעשה ירושלים היא המקום השביר והנפיץ ביותר בעולם, יחד עם היותה עיר מרהיבה ואפופה בקדושה ורוחניות כמעט בלתי אפשרית, הגורמת לרבים להדיר את רגליהם מפאת המתח הרב שבאוויר. את ברקת זה לא מדאיג. תנועת תיירות החוץ והפנים רק הולכת וגדלה, ההגירה השלילית נבלמה, ויש לו עוד תכניות רבות לשפר ולשכלל את השירות שמגישה העיר לתושביה ומבקריה.

ברקת אמנם אינו יליד ירושלים, הוא נולד באזור המרכז אך כבר בילדותו המוקדמת עברו הוריו לירושלים והוא גדל בשכונת גבעת המבתר כירושלמי לכל דבר ועניין.

בשירותו הצבאי, ברקת הצטיין בלחימה כאשר הוביל כוח בדרכו לפינויו על ידי מסוק, זיהה מחבל שארב לכוח והרגו. בהמשך, יסתבר כי ברקת לא שכח את המלאכה וגם שנים רבות אחרי, זוכר הוא כיצד לנטרל מחבל. בהשכלתו הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב, התחיל, אך לא סיים לימודי תואר שני במנהל עסקים, נשוי ואב לשלוש בנות.

בינואר 2003 פרש ברקת מכל תפקידיו העסקיים והחל במסע בחירות לראשות עיריית ירושלים בראש סיעת "ירושלים תצליח". הוא נבחר להיות ראש העיר, ולאחר קדנציה סוערת, נבחר שוב לכהן ב- 2013 באותו תפקיד. לבקשתו, משכורתו כראש עיר עומדת על שקל אחד בלבד. אל דאגה, ברקת גייס את הונו האזרחי בשעה שהחליט לקפוץ לבריכת החיים הציבוריים.

מר ניר ברקת, אתה מנהל את העיר המורכבת בארץ, אם לא בעולם. שילוב כמעט בלתי אפשרי של פסיפס אנושי מרתק וחבית חומר נפץ. איך אתה עושה זאת?

"קודם כל צריך להביןשזה לא בעיה, זה לא קושי, זה היופי. צריך להבין את זה לעומק. שהשונות, המורכבות, זה היופי הבלתי נקלט של העיר שלנו. עיר שלא חולקה לשבטים. שכל השבטים מרגישים בה בנוח, שהיא מחברת, "העושה כל ישראל חברים". זו עיר שהצלחה של פרויקט בה מקרין מיד על כל העולם ומייצר קונצנזוס. האתגרים, כשמתגברים עליהם זה "כי מציון תצא תורה". איך מפעילים את כל המגזרים, את כל השבטים ביחד. הבסיס של התובנה הזו היא תנאי הכרחי לניהול נכון של העיר. להבין לעומק את תפקידה ואת עתידה. ברגע שאתה מבין את התפקיד הזה, את התהליך הזה, אתה נגש לסוגיות של היום יום. כולן נגזרות מאיך לחיות כאן ביחד, איך להיות עיר מאוחדת, איך אנחנו מביאים לכאן יותר אנשים, איך מחברים את ירושלים ללב של עם ישראל כולו ושל העולם הרחב. הכל זה עניין של חיבורים ושל חיפוש אחר מכנה משותף רחב ומבחינתי הכל נגזר משם".

"לא נאפשר למחבלים להצליח"

ירושלים היא עיר שקדושה לדתות רבות, ובראש ובראשונה ליהדות, האם כראש העיר אתה חש את הקדושה הקשורה בה? כיצד זה בא לידי ביטוי בעבודתך היומיומית?

"לא מזמן הסתובבתי בירושלים הקדומה והגעתי לאזור רחבת הכותל. אתה פתאום מקבל פרספקטיבה של 3,000 שנה. אתה פתאום מבין את העוצמה של עיר הקודש. האמת היא שזה מגמד כל אדם. כשאתה מסתובב באזורים האלה אתה מבין את העוצמה של העיר שלנו, אתה רואה איך כל הדתות וכל העדות מתייחסות לירושלים עיר הקודש בצורה אחרת לגמרי. בוודאי ובוודאי שכבירת ישראל וכבירת העם היהודי מעמדה המיוחד לנו כעם היהודי הוא מעל לכל מבחינתי. החשיבות של שמירה, פיתוח וקידום של ירושלים כעיר קודש ועיר תרבותית שכולם בה הולכים ביחד, כמרכז העולם זה עוצמה בלתי נתפסת. רואים את זה בחגים, במועדי עליה לרגל, וגם ביום יום. לראות את העוצמות שירושלים מעוררת אצל אנשים זה דבר שלא קורה בשום מקום אחר בעולם".

לאחרונה, כיכבת בכותרות גם בתור מי שטיפל וסייע לצעיר חרדי שנדקר בידי פלסטיני. תוכל לספר על החוויה, ומה זה עשה לך, ברמה האישית והציבורית?

"זה לא ש'הוקפצנו' לאירוע בטחוני, נקלענו לשם. המאבטח ואני פעלנו עם אינסטינקטים ומתוך לקיחת אחריות. ברגע שהבנו שמדובר במחבל, המטרה היתה להכריע אותו כמה שיותר מהר ולמנוע חלילה פגיעה בנפש. בפרספקטיבה לאחור אני רוצה לציין שאני בוודאי לא היחיד. יש הרבה ירושלמים טובים שלוקחים אחריות במקרה של אירועים, לעיתים זה כוחות המשטרה, לעתים זה חיילים, לעיתים זה אזרחים. אחד הדברים שאני חושב שזה יתרון שלנו כישראלים ירושלמים זה שאנחנו יודעים, למען הערבות ההדדית, לפעול עבור אנשים אחרים. כך שמבחינתי זו חובה שהייתי מצפה מכל אחד שיעשה ויפעל כלפי החברה והזולת. אני חושב שגם האירוע הזה וגם אירועים אחרים שבהם משתלטים על מחבלים שבאים לפגע זו אמירה מאוד מאוד חשובה כלפי מחבלים עתידיים שאנחנו לא נאפשר להם. לא נאפשר להם להצליח! וגם אם מתחילים אנחנו נגדע זאת מיד ורק לאחר מכן נעבור לסדר היום. זו אמירה מאוד ברורה ואני מאוד מאוד שמח שאני לא היחידי שעושה דברים כאלה".

פסיפס אנושי יוצא דופן

בניגוד לקודמיו בתפקיד, עמדותיו המדיניות פוליטיות של ברקת, כפי שהציג אותן במסגרת מסע הבחירות לעיריית ירושלים, הן ברורות וחד משמעיות. הוא דיבר בזכות ירושלים השלמה והתנגד לכל חלוקה של העיר, ואף הצטרף לסיור עם פעילי ימין המזוהים עם ההתיישבות היהודית בירושלים, בהם דוד בארי, יו"ר עמותת אלע"ד, ואריה קינג, יו"ר הקרן לאדמות ישראל. הסיור היה בשטחי "שער המזרח", אזור שפעילי הימין רצו שתבנה בו שכונה שתחבר את הגבעה הצרפתית לשטחי E1 שממזרח ירושלים . הוא לא מהסס מלהצהיר שכל שטח מוניציפלי המוכשר לכך בירושלים יכול וצריך להיות מיושב ומאוכלס.

ישנם שטחים בעיר שהעולם כולו מזהיר מפני בניה בהם, מחשש להתלקחות מדינית ופוליטית. כיצד אתה רואה את הדברים?

זה יותר מסטנדרטים כפולים. האמת? מאכזב ומבייש לשמוע את העולם טוען טענות שכאלה. שאלתי, כמו יהודי טוב, את כל המקטרגים, האם מישהו יעלה על דעתו שבלונדון, בפריז או בניו יורק יבוא ראש עיר ויאמר: תשמעו, אתה נוצרי – לא יכול לבנות, אתה שחור – לא יכול לבנות, מוסלמי – אז אתה לא יכול לבנות; ואתה, בגלל שאתה יהודי, אתה לא יכול לבנות. היה בעולם דבר כזה? זה בניגוד לכל חוק וחוקה בעולם הנאור. עכשיו, כשאתם באים לירושלים ואומרים, ליהודי אסור לבנות. כשמדברים על הקפאה, אני שואל תמיד: אתם מתכוונים שגם מוסלמים לא יכולים לבנות? שגם נוצרים לא יכולים לבנות? או שמא אני כראש עיר אמור לשאול אדם, רגע קודם תגיד לי מאיזה דת אתה ואז אני אגיד לך אם אתה רשאי או לא רשאי לבנות? ליהודים מותר להם לבנות בכל מקום בעולם. מותר להם לבנות בבירות באירופה, מותר להם לבנות בדמשק, בקהיר וברבת עמון על פי חוק. ואם לא, זו בושה וחרפה, אז בירושלים אסור לבנות? וכשאני מציג את זה בצורה כזו, הרוב לא חוזרים אלי. הם מבינים שזה מנוגד לכל חוק וחוקה שקיימים בעולם.

מה אתה הכי אוהב בעיר הזאת?

ברקת צוחק לרגע ואז משתהה. "קודם כל את האנשים שבה. אני חושב שהפסיפס האנושי בה לא דומה לכלום. והפסיפס הזה, העוצמה הזו, לא קיימת באף מקום אחר. אני אוהב מאוד לראות את הקהילתיות של האנשים, את האכפתיות, את הדאגה לזולת. זה קיים באופן יוצא דופן בירושלים. הייתי באירוע פתיחה של מבנה ציבור לאנשים עם צרכים מיוחדים, אתה רואה אכפתיות שלא נגמרת. האנרגיות והמשאבים, לקדם את החלשים בירושלים היא דוגמא ומופת. אני חושב שההרכב האנושי והנשמה של הירושלמים, כן – פחות מטריאליסטים, יותר ערכיים אם אפשר להכליל, יותר רוחניים, יותר מחוברים ומחפשים את החיים המשותפים – זה מה שמדבר אלי, זה מה שמחבר אותי אל התושבים, אני מאוד אוהב את התושבים בעיר ירושלים.

בית המקדש בוועדת תכנון ובניה

אמרת פעם כי גם אתה נציג של חב"ד בעיריית ירושלים, למה התכוונת?

בפשטות, שאני משושלת חב"ד. אבי, ייבדל לחיים ארוכים הוא משושלת חב"ד, וגם אני. שנית, בסה"כ אני בקשר מאוד טוב עם אנשי חב"ד, עם הנציגים במועצה ומבחינתנו, השליחים וכל הפעילות הציבורית שנעשית על ידי חב"ד מאוד מוערכת על ידי ועל ידי כלל ישראל ואני מרגיש שייכות אישית לחב"ד".

ברקת אינו אומר זאת סתם, כמטאפורה. מסתבר כי למשפחתו שורשים הנעוצים בחסידות חב"ד. לאביו קראו זלמן על שם סבו ר' שניאור זלמן בן דב בנקוביץ מהעיר הומיל. הסב, שניאור זלמן נקרא על שם אדמו"ר הזקן ודב על שם האדמו"ר האמצעי, וההיסטוריון החב"די ר' שניאור זלמן ברגר, שיצא לבדוק את הנושא לעומק ולאחר חיפוש העלה כי בעיתון 'דבר' מקיץ תר"צ פורסמה מודעת ברכה ל"מוסיה בנקוביץ" שם חב"די מובהק ובמודעה זו גם שורשים משפחתיים לברקת.

הממצא המיוחד נשלח אל ראש העיר אשר השיב מכתב נרגש ומלא תודות: "קיבלתי בתודה ובהתרגשות את מכתבך על עבר משפחתי".

בקרוב נחגוג את חג השבועות, אחד משלושת הרגלים בהם מתקיימת העלייה לרגל, וכבכל חג נוהרים המונים אל העיר, האם, כראש העיר אתה ערוך לכך כי בגאולה האמיתית והשלימה, יעלו המוני בית ישראל לירושלים עיר הקודש?

"בשנים האחרונות, משנה לשנה יותר ויותר יהודים וישראלים מתחברים לעיר, רואים גידול משמעותי בזה. עברנו בארבע השנים האחרונות מ-6 ל-10 מליון מבקרים בכותל, בשנה. זה מספר ענק. אנחנו מדברים על כ-%30 תיירות פנים, ישראלית, ומסתבר שאנשים מגיעים לירושלים לאור הסגולות של העיר ירושלים. לאור היותה עיר קודש, עיר של תרבות, עיר של אירועים, שמאוד משלימים, הדברים מתחברים ביחד ואיך אומרים, "מעולם לא אמר איש צר לי המקום שאלין בירושלים", אז זו בדיוק הנקודה. גם כשצפוף, לא צפוף פה. אנשים מתחברים והתחושה היא של ביחד. במקביל, אנחנו נערכים להרחיב את התשתיות, להרחיב את מערכת התחבורה הציבורית עם רכבת מהירה ועם רשת של רכבות ציבוריות שיקלו על אנשים במעלה הדרך. כשאנחנו נצמח, אז התכניות עבודה שלנו הן לתת מענה למספרים ההולכים וגדלים. אני רק יכול לברך ולקוות שיהיה צפוף בירושלים תמיד".

הרבי מליובאוויטש אומר כי אנו עומדים בפתחה של הגאולה העתידית. כיצד אתה רואה את תפקידך כראש העיר ירושלים בגאולה?

"אני מניח שאקבל הנחיות" ברקת צוחק, ומיד ממשיך: "קטונתי. אני יודע שתפקידי כראש עיר זה לקדם את השירותיות של ירושלים, את הפיתוח של ירושלים, את אחדותה, את תפקידה ההיסטורי כמרכז העולם. בזמנו נשאלתי וגם שאלתי את הרב מרדכי אליהו זצ"ל האם אני כראש עיר צריך לתכנן את בית המקדש השלישי? תאר לך שהייתי צריך עכשיו לשבת ולתכנן עם ועדת התכנון (מתוקף תפקידו, ברקת הוא יושב ראש ועדת תכנון ובניה. י.א.) את בית המקדש השלישי? התשובה שקיבלתי היא לא. בית המקדש ירד בנוי ומשוכלל מהשמיים ואני מניח שכשתגיע הגאולה ינחו אותנו באנלוגיה לקבל הנחיות במעלה הדרך".

* * *

להזמנת המגזין חייגו עכשיו: 052-807-7004