כשהרבי תהה אודות מכתב של הרבי הרש"ב

בספר החדש: "הרב אשכנזי", נחשפים שלל סיפורים מעניינים ומרתקים אודות הרבי. חב"ד אינפו מתכבד לחשוף התרחשות מעניינת:

בכ"ז אייר תשל"ו, ערב יום הולדתו, הגיע הרב אשכנזי אל הרבי, לרגל חג השבועות, ובפתק שעימו נכנס ליחידות, כתב בין היתר:

בקשר למאפיית המצות שבכפר, שהשנה הייתה הלישה והעריכה על גבי חומר הנקרא נירוסטה, וכן נהוג כמעט בכל המאפיות-יד בארץ הקודש, ואומנם ברוך השם היו תוצאות טובות גם בשמירת הכשרות וגם בטיב ובכמות, אך לפני הפסח [ובמהלכו, כדלהלן] קמו עוררים על זה, בגלל הידוע מאדמו"ר הרש"ב שחשש ממטאלען [מתכת], על כן השאלה אם להמשיך בזה.

שאלתו של הרב אשכנזי נכתבה בעיקר לאור טענתו של הרה"ח ר' רפאל נחמן הכהן – בהתוועדות שביעי של פסח באותה שנה, בבית הכנסת המרכזי בכפר-חב"ד – כי השינוי שנעשה סותר את מכתבו של הרבי הרש"ב[1], בו כותב ששמע מהרה"ח ר' יחיאל הלפרין, בשם כימאי כלשהו, לגבי מצות מכונה, כי המתכת מחמיצה את העיסה.

"לקחתי ללב את דבריו של ר' פאלע", סיפר הרב אשכנזי לימים, "וזאת לא משום שהפריע לי לקבל על הראש, אלא מכיוון שעלה חשש בלבי, כי אולי טעיתי בהחלטתי. שכן, שימוש במתכת בעת אפיית המצות היה מופרך לחלוטין אצל הרבי הרש"ב, ורק הכלי שמערבבים בו את הקמח והמים היה עשוי מנחושת, שהינה סוג מתכת שונה.

"כתבתי אם כן זאת אל הרבי, בעת שנכנסתי ליחידות. הרבי שאלני בתגובה, מהו נירוסטה, והשבתי, כי הוא הנקרא באנגלית: stainless. הרבי השיב, שבכלל, יש לברר האם כלל הידוריו של הרבי הרש"ב באפיית המצות, היו הוראה לעצמו בלבד או גם לרבים, ואף אם הינם הוראה לרבים, ייתכן כי הם מכוונים אך ורק למאפייה שפועלת בערב חג הפסח בלבד, ולא לזו שאופה גם במשך החודשים שלפני כן.

"הרבי ציין, כי ניתן לברר זאת אצל הרה"ח ר' יעקב לנדא, והוסיף: "מסתמא דיברת עם הרב לנדא?" השבתי, שהרב לנדא בעצמו מעניק הכשר למאפיית מצות שאביזריה מנירוסטה. הרבי ענה, כי אם כך, הרי הדברים מדברים בעד עצמם. הרבי הוסיף, כי ניתן לברר אודות הנירוסטה אף ב"מכון לב" בירושלים (שכיום נקרא: "מכון מדעי טכנולוגי להלכה").

"הרבי המשיך ואמר: "בכלל, הנני כימאי קטן. אולם, מסתבר לומר, כי מתכות הכסף והזהב וכו' – שעליהן מצוין בגמרא ובירושלמי שהן מחממות, ועל דרך זה המתכות שהיו ברוסיה לפני עשרות בשנים – שהן היו טבעיות, הן שונות מהמתכות שישנן כיום, אשר הינן עוברות תהליכי זיקוק וזיכוך שונים.

"ממילא, במתכות שישנן כיום, אין את חששות החימום והחימוץ שהיו במתכות בימים ההם, והן אינן קשורות לחומרות שהנהיג כ"ק אדמו"ר הרש"ב בעניין זה".

"הרבי שאלני, במה השתמשו עד עתה במאפייה בכפר-חב"ד, והשבתי: "בפלסטיק". הגיב הרבי: "אינך צריך להסביר לי, שנירוסטה הינו כשר ומהודר יותר מפלסטיק".

"ציינתי, כי ישנו מכתב מהרבי הרש"ב בעניין (בו כותב שהמתכת מחמיצה את העיסה), והרבי שאלני: "מה כתוב במכתב?" עניתי כי הוא אינו אצלי – ויכול הנני לשגרו אל הרבי. הרבי הפנה אליי את אצבעו הקדושה ושאל בחדות: "אתה תשלח לי את הכתב-יד?" [שיעיד על האותנטיות של המכתב!].

"לאחר-מכן, בשובי לארץ הקודש, מסרתי לר' פאלע את דבריו של הרבי, והוא הגיב, אודות השימוש בנירוסטה: "אם כך אמר הרבי, יש לאכול מצות אלו בלבד".

יצוין, בנוגע לשאלתו המעניינת של הרבי: "אתה תשלח לי את הכתב-יד?" כי מכתבו המדובר של כ"ק אדמו"ר הרש"ב, הינו אכן מפליא.

שכן, מופיעות בו מילים חריפות ביותר, אודות החימוץ שנעשה במצות המכונה, בעוד שבאיגרת אחרת[2], מציין הרבי הרש"ב רק את בעיית ההשגחה שישנה במצות אלו, ואינו מזכיר כלל את עניין החימוץ מהמתכת, שהובא במכתב אודותיו תהה כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו.

[1] נדפס ב"אגרות קודש" כ"ק אדמו"ר הרש"ב חלק א עמוד שטז.
[2] "אגרות קודש" כ"ק אדמו"ר הרש"ב חלק ד עמוד רכו.