מהשולחן-ערוך עד לשולחן ה'סדר'

בית משיח

כוסות הקפה על השולחן העידו על השעות הרבות שחלפו מאז התכנסו הרבנים והאברכים בצוות 'מכון הלכה חב"ד', ללבן, לדון, להתייעץ, להתחבט לגבי כל פסקה. לחשוב היטב על צורת הצגתה, הדרכים הנוספות שניתן יהיה להבין את הפסק. לוודא שלא יוצאו הדברים מהקשרם.

למרות עייפותם, האחריות כבדת המשקל, הזרימה בהם אדרנלין. האתגרים שעמדו לפתחם לא אפשרו לנוח.

באותם רגעים, התחבטו בנושא הדרך הנכונה להציג את ההידורים החבד"ים, ואחד מצוות העריכה העלה כדוגמא את ההידור שלא להשתמש בכלי שנפל בפסח על הרצפה – ולשמור אותו לשנה הבאה.

לפתע, קם הרב משה קורנוויץ מרבני המכון וחידד נקודה: "עלינו להבין, שלפני כל ההידורים – יש דין מדאורייתא – ושמחת בחגך! יש מצווה מהתורה להיות בשמחה בחג. וכאשר כותבים דין או מנהג, צריך לכתוב אותו כמו רב שמדריך את קהל עדתו ולא כ'תורה למשה מסיני'.

"קחו לדוגמא אדם שיש לו עשרה מקלפים לפסח", הסביר הרב קורנוויץ לנוכחים, "והראשון ביניהם נפל על הרצפה. הוא לא יתלבט ולא ילחץ מהנחתו בצד עד לאחר הפסח. אבל כשיהיה מדובר במקלף האחד לפני האחרון, מפלס הלחץ בבית יגדל. אז נכון, זה הידור, אבל אם הוא בא על חשבון המצוות מדאורייתא – ושמחת בחגך, אם הילדים והאישה יחוו את החג כחג עצוב, לחוץ, מפחיד – יצא שכרנו בהפסדנו".

צוות העריכה המונה את רבני מכון הלכה חב"ד וצוות אברכים מוכשרים, למדנים וידענים – הפנימו את המסר, והתנהלו על פיו במשך כל עריכת הספר.

איך הוצגה לבסוף ההלכה? קבלו ציטוט מהספר:

"כלי שנגע ברצפה – מעיקר הדין אין איסור להשתמש בו. לכן אפשר לשוטפו ולהשתמש בו. אך נהגו לכתחילה שלא להשתמש בו עד לפסח הבא".

*

לרגל הוצאת הספר –  או שמא נכון יותר לומר היצירה – 'פסח, הלכה למעשה', קיבצתי לשיחה מרתקת את הרב קורווניץ וחברי המערכת.

ביקשתי לדעת, מה נשתנה הספר הזה, מכל ספרי ההלכה הרבים והטובים שיצאו עד כה?

הרב קורנוויץ: חשיבתו וייחודיותו של הספר, טמונה בשמו: 'הלכה למעשה – מדריך הלכתי', בצורה מאד פשוטה, ברורה, בשילוב כל ההלכות הרלוונטיות, כדי לדעת מה לעשות ואיך לעשות, מה לא לעשות. היתה השתדלות מאד גדולה ועבודה מאומצת של כל הצוות ובראשם ידידיי הרבנים החשובים הרב מיכאלשיחי' אבישיד, הרב חיים שיחי' קיז'נר והרב שלמה זלמן שיחי' לבקיבקר , בכדי לא להשאיר דברים לא פתורים וברורים.

ובעיקר: היתה שאיפה להגיש שולחן הערוך לאנ"ש, על פי פסקי רבותינו נשיאנו. ממש מהגמרא – ועד פסקי הרביים והוראות הרבי, ובשפה הכי ברורה ופשוטה לכל אחד, גם מי שלא למדן. ומאידך, שכל אדם יודע ספר יכול לקבל את כל התמונה המלאה ולא רק הוראות.

כמובן, זה לא ספר מתכונים שרק אומר מה לעשות ואיך לעשות. נעשתה עבודה מיוחדת לבירור ההלכה  וטעמה.

כפי שציינת, ישנם באמת ספרים רבים, שבנויים לפי הסדר של השולחן ערוך, או על פי הפסיקה ההלכתית. כאן ניסינו להגיע לכל הפינות. גם להביא את מקור ההלכה מהתורה, הגמרא ועד פוסקי דורנו. ולא פחות מכך את טעמה של ההלכה.

בנוסף לכך נדרשנו לסוגיה מאד מורכבת. נותרו הרבה הלכות שלא הובאו בספרים. או בשל העבודה שהדיון ההלכתי והפלפול לא הגיע לרמה המעשית והפרקטית. או בשל העובדה שהיו מחלוקות שמחברים הספרים לא רצו להיכנס אליהם.

הדבר גרם להצפת שאלות של אנ"ש, מדי ערב פסח – זמנים עמוסים בלאו הכי אצל רבני קהילות – עם המון שאלות. לצורך כך נטלנו על עצמנו משימה כבדת משקל – להכריע בסוגיות כאלה, ולנסות לפסוק על כללי הפסיקה ההלכתיים, בלימוד מהלכות אחרות בהן כן הוכרעה ההלכה. כך שההלכה לא תהיה כתובה בסגנון 'יש מחלוקת' אלא, לדעת מה לעשות בפועל. בסייעתא דשמייא הצלחנו להכריע ברוב המוחץ של השאלות, כמובן בדיונים ובתיווך עם הרבנים.

הרב יוסף יצחק בקשי, העורך של ה"מדריך ההלכתי" שהתקבל בקרב אנ"ש בהתלהבות רבה לפני החגים, עבד גם בכתיבת הספר על הליקוט והכתיבה, והוא מוסיף:

אחרי שכתבנו כל כך הרבה דינים בחוברות ובספר –  יצא לי לפתוח ספרים הלכתיים רבים שיצאו לאור עבור הציבור החב"די והייתי ממש המום לראות שכל-כך הרבה נושאים, פרטים והלכות – לא הוזכרו. ממש לא הבנתי איך העניין לא הובא, או שהוא הובא בהערה קטנה.

לא היתה יצירה כזו, שמקיפה ממש ומובילה את הקורא או הקוראת – מהשולחן ערוך – עד לשולחן הערוך. ממש, עד לכיור, הסיר, הצלחת, המקרר, הירקות והמקלף.

בשנה שעברה, לפני פסח התקיימה אסיפה של רבני המכון המלווים את מערכת ההו"ל. אחד הרבנים סיפר, שאחרי התפילה בערב פסח, עומדים אנ"ש בתור לשאול שאלה. הם מחזיקים ביד חוברת כלשהי ובה מנהגי חב"ד והיו להם שאלות. הוא שאל את עצמו איך זה יתכן? ומסתבר שהדין שהובא שם, לא מיתרגם להם עד הסוף. לפעמים מעתיקים את ההלכה בשפתה.

במדריכים של 'מכון הלכה חב"ד' ובעיקר בספר, המטרה היתה להגיש את ההלכה, ממש בפה. הלכה – למעשה.

אני יכול לספר שבמדריך של שבועות, ישבתי עם אשתי ושאלתי אותה מה עושים במטבח לפני החג ואילו שאלות עלולות לצוץ תוך כדי? מכינים בלינצ'ס, איזה כלים צריך לצורך כך, צריך לשטוף את הכלי לפני ואחרי, צריך לנפות קמח, ממש בשלבים האלו. וכך נכתבו ההלכות.

אני שוב מדפדף בספר, ומוצא הלכה פרקטית שכזו, בפרק ניקיון הבית –  שמשלבת הנהגות והלכות מכל רחבי השולחן ערוך – בפרקטיקה נפלאה:

"כאשר מנקים סמוך לדלתות ומשקופים, יש להיזהר מאוד שלא לשפוך מים על המשקוף בחלק הסמוך למזוזה, מאחר ועל ידי המים עלולה המזוזה להירטב ולהיפסל ח"ו. באם אכן יש חשש שנרטבה המזוזה, צריך לבודקה. כמו כן, יש להיזהר שלא לשפוך מים במקום שיוכלו להזיק לשכנים או לעוברים ושבים ברחוב"

מדריך אישי

ברשותכם, אשאל בכנות, האם המדריכים ההלכתיים והספר – לא 'גונבים' את קהל אנ"ש מרבני הקהילות?

הרב קורנוויץ מחייך ועונה בסיפור: פעם מישהו שאל את הרבי, איך יתכן שלחסידות גדולה בארה"ב יש גוף כשרות כל כך גדול ואילו לליובאוויטש, אין שום גוף כשרות? הרבי ענה שבליובאוויטש דואגים שיהיה מי שיאכל כשר..

גם המדריכים והספר – מעודדים לשאול שאלות הלכתיות.

הרב מנחם מענדל הראל, אחראי המערכת: אברך שאין לו שאלות בערב פסח – זו שאלה על האברך. אישה שאין לה שאלות בערב פסח, זו שאלה על האישה. למעשה, מאז שהמכון קם – אנ"שים התחילו לשאול. הבאנו את הקהל אל הרבנים.

אשמח להסבר. איך זה קורה?

ניתן להסביר את זה על פי הבקשה של הרבי שכל אחד יעשה 'סמיכה' לפני החתונה. הלא בפועל, האברך הצעיר לא יכול לפסוק על פי ההלכות שהוא למד, אלא מאי, הוא יידע מה לשאול. הספר והמדריכים – מדריכים את הקהל מה לשאול.

אתן לך דוגמא מהשבוע. קיבלתי טלפון מאברך, שפסח הקרוב יהיה הפסח הראשון מאז נישואיו. בבית של הוריו – מקפידים לא לשתות חלב, ואילו בבית הורי אשתו – לא מקפידים. כיצד עליו לנהוג?

בנוסף למעלותיו, הספר מדריך את אנ"ש ועושה הפרדה ברורה מה עיקר הדין ומה בדיעבד, מה מנהג ומה חומרא.

ושוב, אני מוצא בספר, סעיף בנושא רגיש – שנוסח ביד אמן:

"מנהג ישראל, שבחג הפסח נמצא כל אחד עם בני משפחתו בביתו הפרטי. וכן הורה למעשה כ"ק אד"ש, שכל אחד יהיה בביתו ובפרט ראש המשפחה. בנוסף לכך העיר הרבי – שקשה להדר כראוי כאשר לא נמצאים בבית הפרטי.

על פי דברי הרבי, עדיף להיות בבית הפרטי מאשר להיות בבית מלון. מאחר וגם שם קשה להדר כמו בבית. אמנם, במקרה שמחמת אילוצים או קשיים, שמירת חג הפסח בבית מלון תהיה יותר מהודרת ממה שיצליח לעשות בביתו – יכול לצאת מביתו על מנת שיוכל לשמור שם כראוי את ההלכות וההידורים. או לחילופין, במקרה שיש בכך צורך גדול"

ספר של אנ"ש

הרב מאיר רוזנבלט, אחראי מחלקת ההוצאה לאור של המכון, מספר נתון מדהים: הספר למעשה – הוא ספר של אנ"ש. בימים שלפני החגים המערכת קיבלה בין 600-900 שאלות ביום(!) ראינו במוחש שמכון הלכה חב"ד עונה לאנ"ש על צורך בסיסי, הצורך לקיים הלכות ומנהגים בצורה הכי מדויקת. הרבה אנשים פשוט נמנעו מלשאול שאלות לפני כן. הגענו למצב שבמשך השנים המכון נותן מענה ל30,000 (!) פונים – ממספרים שונים.

חשבנו איך לצמצם את השאלות, וכך עלה הרעיון למדריכים ולספר. במילים אחרות – זה ספר שגם הצורך שלו וגם הנושאים הגיעו מהשטח.

אספר לך סיפור. פנה אלינו אברך בשנה שעברה ושאל מבעוד מועד – האם יצא מדריך לפסח ומתי ניתן יהיה לקבל אותו. הוא סיפר שהוא קיבל הצעה לצאת לשליחות לפסח בחו"ל והוא התנה את היציאה לשליחות בכך שיהיה לו את המדריך צמוד אליו. אחרי חזרתו מהשליחות הוא סיפר, שבמשך כל ההכנות לחג, בחג ובליל הסדר המדריך היה צמוד אליו, ממש המדריך האישי שלו.

הרב בקשי: ראשית, ברצוני לציין שמלבד בקיאותם הרבה של הרבנים שליוו את עבודת הכתיבה, הם הביאו אל הספר והתוו את הקו – את הפרקטיקה ואת החיבור לשטח. הרבנים, הם רבני קהילות, ולמעשה, מלבד הקהילה הגיאוגרפית שלהם, יש להם גם קהילה טלפונית של מאות משפחות שפונות אליהם בשאלות הלכתיות. זה לא ספר שנכתב במגדל שן אקדמי-הלכתי, אלא ספר שנולד ומחובר לשטח.

ואכן, כאשר כתבנו את המדריכים – ובעקבותם את הספר, ההגדרה 'מדריך' תמיד עמדה לנגד עיני. שאלתי את עצמי תמיד: האם הסעיף הזה מדריך את הקורא מה לעשות.

תוכלו לתת דוגמאות של שאלות שהגיעו מהשטח?

הרב קורנוויץ: דוגמא, מאד רלוונטית, שלדעתי, לא מתייחסים לה בספרים היא, לגבי זמן אמירת סדר קרבן פסח. תחשוב בעצמך, מדובר בזמן הכי לחוץ בשנה, אברך רץ לבית הכנסת כל עוד נשמתו בו. בסידור כתוב ש"ראוי לעסוק בסדר קרבן פסח – אחרי תפילת המנחה .  וצריך האדם הירא וחרד על דבר ה' לקרות אותו בזמנו, שתעלה קריאתו במקום הקרבתו".

השאלה היא, מה זה 'בזמנו'? האם כשאדם מתפלל מנחה לפני השקיעה אבל כשהוא סיים את התפילה – הוא כבר אחרי השקיעה, זה בזמנו? ואם הוא הגיע כבר לצאת הכוכבים? לומר או לא? ואולי חשוב יותר לומר את קרבן פסח לפני מנחה?

זו הלכה שלא כתובה בשולחן ערוך וגם לא בהגדה של הרבי. מליבון ההלכה מכל חלקי השולחן ערוך כתבנו שיש להתכונן להתפלל מנחה מוקדם, כדי להספיק לומר את קרבן פסח קודם השקיעה אולם בדיעבד ניתן לאמרו גם אחרי השקיעה – עד צאת הכוכבים.

תענוג לקיים כשמבינים

הרב ישראל נחמן לרנר: הספר מתייחד ראשית בהיקף שלו. הוא מקיף את ההלכות ואת טעמיהם. כשבן אדם מגיע הביתה אחרי קריאת הספר, הוא ידע לא רק יודע שבליל הסדר צריך לאכול שני 'כזית' מצה באפיקומן אלא גם כמה זה 'שני כזיתים'? איך מחשבים אותם? וגם, מה עליו לעשות אם הוא לא יכול לאכול שני כזיתים? והאם הוא צריך לחלק מהקערה שלו? והבן שעושה קערה – גם הוא צריך לחלק? מדובר בהמון פרטים, שהופכים לבהירים, פשוטים ונהירים.

אבל לא פחות חשוב מכך, ההלכה מוגשת ממש כשולחן הערוך לאכילה. זו ההלכה וטעמה – מדוע נוהגים כך?

הרבי הרש"ב רצה לעודד את לימוד הגמרא אצל הילדים והבחורים, והוא הסביר זאת באריכות שכשאדם לומד את ההלכה בטעמה – קיום המצווה מקבל חיות אחרת. זה לא קיום יבש. ההבנה נותנת חיות בקיום ההלכה. הרציונל הזה היה נר לרגלנו.

נקודה נוספת היא, שהספר מסייע לקורא לראות את החג בצורה אחרת לגמרי. זה לא רק אוסף פרטים. של של איסורים, חומרות ודקדוקים. נפרשת בפניו תמונה שלימה, פתאום הכל נראה באופן אחר, בהיר, ברור. התמונה השלימה גורמת לקיים את המצוה באופן אחר לגמרי. ממש בחיות".

ותוך כדי שהרב לרנר וצוות העריכה מדברים על 'להבין', אני מוצא בספר, טעם למשהו שאנחנו נוהגים מקטנות, אבל לא בטוח שאנחנו יודעים להסביר מדוע.  לילדים ששואלים, ולעיתים גם לילד שבתוכנו.

מלכתחילה, הפרק 'הידורים' – מושג כל כך 'חם' בחב"ד, מחולק בספר לשלושה שלבים: 1. הידורים המוזכרים בשולחן ערוך. 2. הידורים שהם מנהג חב"ד 3. 'הידורים נוספים'. רק תחת כותרת זו מופיע הקטע הבא:

"מוצרים תעשייתיים: בימינו, קיימים הרבה מוצרי מזון תחת השגחה מהודרת. אמנם, במוצר תעשייתי קשה להקפיד כמו בבית. על כן משתדלים במידת האפשר להימנע מאכילת מאכלים תעשייתיים.

[הידור זה מבוסס על דברי אדמו"ר הזקן הנ"ל שבפסח "אין צריך לכבד זה את זה" ולכן נמנעים מלאכול אצל אחרים. ובוודאי שמוצר תעשייתי הוא בגדר "אחרים" אפילו שיש לו הכשר מהודר].

זריקת עידוד מהרבי

תוכלו לספר על רגע מיוחד במהלך העבודה על הספר?

הרב קורווניץ: מרגש לראות את הצמאון של אנ"ש והמקרובים לדעת איך צריך לנהוג? איך מקיימים את ההלכה בצורה הכי טובה? פעם נגש אל יהודי מאיזור חיפה ואמר לי בהתרגשות, שבזכות המדריכים ההלכתיים, הוא יודע איך לנהוג נכון בכל חג מחדש. לשמוע כזה דבר – זה מאד מרגש.

בכלל, ראינו בכל הדרך, שאנ"ש רוצים לעשות הכל באופן הכי טוב, הכי מדוייק, הכי חסידי, הכי 'מקושר'.

הרב מאיר רוזנבלט: בתחילת הדרך, ממש בשלבים הראשונים של הכנת הספר, זכיתי לקבל תשובה מדהימה ומיוחדת מהרבי.

באגרת ד'קסה-ד'קסו. ראשית, המכתב הראשון ממוען לאדם בשם מאיר. והרבי כותב לו שם: "זה עתה נתקבלו חבילות הספרים, ותשואת חן על טרחתו בזה ובוודאי יחזיק במנהג טוב זה, וגם את שאר אנ"ש יעורר – וממנו יראו וכן יעשו.

ומובן שכל ההוצאות שבזה, יודיע הסכום ויסולק בהקדם ובצירוף תודה…

ממש ראיתי שהרבי מדבר על לעורר את אנ"ש באמצעות הספרים ומאחל הצלחה בהשגת הכספים.

ובהמשך המכתב הרבי כותב "ובודאי מאז התפתחה עבודתו בלימוד עם אברכים וכו' ובהפצת המעיינות בכלל . . וכן יעשה בחג הפסח הבא עלינו לטובה. ויהי רצון שיהיה בהצלחה ויבשר טוב.

ובמכתב הבא הרבי כותב: "בהתאם למה שכתוב ששלושים יום לפני החג דורשים בהלכות החג ובפרט שכבר קרוב לפרוס החג, יש לעניין התלמידים בלימוד הלכות אלו ובהנוגע לדא"ח גם כן אודו מאמרי חג הפסח"

ובאמת, בעקבות מכתב זה, הוספנו גם קטעי חסידות קצרים מרבותינו נשיאנו, במהלך הספר.

זה היה רגע בו הרגשנו שהרבי ממש איתנו, ורוצה שנעשה כל מאמץ להגיש לאנ"ש כלי מפואר וערוך לאכילה.

הרב הראל: צריך להבין, כל אדם שיש לו אחריות יודע שהוצאת ספר הלכתי, זה לא עניין של מה בכך. מדובר באחריות כבדת משקל עם השפעה לדורות. קל וחומר ספר הלכתי שאמור לייצג את "מכון הלכה חב"ד,, אתה נגש לעבודה כזו בחרדת קודש, ממש בדחילו ורחימו.

וכאשר זכינו לקבל כזה מכתב מהרבי, זה היה ממש זריקת עידוד שאנחנו עושים את הדבר הנכוןו ובעזרת ה' הספר יצא בצורה שתכבד את שם ליובאוויטש. ובאמת, ברוך ה' שזיכנו וזכינו.

הרב לרנר: הרגע המיוחד הוא לברך על המוגמר ולדעת שהמטרה הקדושה שעמדה מול עינינו – שיהיה חג כשר ושמח! תושג.

אסביר לך באמרה חסידית: אומרים שגם חסידים וגם מתנגדים מהדרים במצות. רק שההבדל בינהם הוא, שאצל מתנגד זה 'חומרא' ואצל חסידים זה 'הידור'.

זה הקו שהנחה אותנו וב"ה שזה משתקף בספר. זה לא סתם הבדל של מילים זה משהו שונה בנפש. מול חומרא – אדם מפחד להיכשל ולכן הוא מציב לעצמו עוד גדר ועוד גדר. ואילו הידור – זה מלשון הדר, התנאה לפניו במצוות, הדר זה יופי. זה חוויה, זה כיף.

מהן התוכניות לעתיד?

הרב קורנוויץ: ראשית, אי אפשר שלא לציין את העומד מאחורי ניהול המיזמים במכון הפועל ללא לאות להצלחתם הרב שניאור שיחי' גורפינקל

בעזרת ה', השאיפה היא להשלים את ההדרכה ההלכתית, שתקיף כל מעגל השנה חגי תשרי, שבועות חנוכה פורים בין המצרים – להשלים בצורה מקיפה את הלכות יום טוב, חול המועד וכו'. ועוד חזון למועד.

ברוך ה', זכה 'מכון הלכה חב"ד שהוא מאגד בתוכו 'אחסידישער רבנים', וכתוצאה מכך מורגש באופן מוחשי בכל פעולה של המכון הרצון לגרום נחת רוח לכ"ק אד"ש מלך המשיח, כאשר הדבר העיקרי היא לפעול לזירוז התגלותו לעין כל תיכף ומיד ממש.

יש לזכור שכפי שאמר הרבי בחג הסוכות תשנ"ב "בירור העולם בזמן הגלות נעשה ע"י הלכות התורה, ולכן, כשנשלמת העבודה דזמן הגלות בבירור העולם ע"י הלכות התורה, אזי נעשית הפדי' מן הגלות אל הגאולה".

לתמיכה במכון באמצעות הצטרפות למסלולי סמס לרב vip ולקבלת כל ספרי המכון עם שליח לבתיכם הצטרפו: https://smslarav.co.il/donate