אתרוג: כתבת פרופיל על השליחה ביפן • לקריאה

בטוקיו בירת יפן חיים מעט מאוד יהודים, אין בית ספר יהודי, ואוכל כשר כמעט אינו בר השגה. המקום היחיד בו מתנהלים חיים יהודיים מלאים, כולל מסעדה כשרה, הוא בית חב״ד בטוקיו שהוקם לפני כ-18 שנה על ידי הרב בנימין אדרעי, כשלידו מנצחת על המלאכה אשתו אפרת, מורה בהכשרתה.

בשכנות עם הרבי מלובביץ׳

אפרת אדרעי נולדה וגדלה בקראון הייטס, ברוקלין, ניו יורק. משפחתה התגוררה בקרבת ביתו של הרבי מלובביץ', מרחק כמה דקות הליכה מבית הכנסת האגדי של הרבי. "הייתה לי הזכות לראות את הרבי, ולפעמים גם את אשתו, הרבנית חיה מושקה, בדרכה מהבית ובחזרה. כילדים נהגנו לחכות ליד הבית והרבי היה מחייך אלינו ומנופף לשלום". לאחר שסיימה את לימודי התיכון בברוקלין, למדה אפרת כשלוש שנים בסמינר למורות בית חנה בצפת וקיבלה תואר בחינוך. היא שבה לארצות הברית, שם לימדה בבית ספר תיכון בית רבקה, התחתנה עם הרב בנימין בטוקיו ונסעה אתו ליפן.

״שאלתי את אבי את מי הוא ממליץ לי לפגוש על מנת להתחתן. הוא אמר לי שבבית הכנסת של חב״ד בניו יורק, ישנו בחור עם אור בעיניים ועם שמחה אמתית, אושר פנימי ואנרגיה מיוחדת. שאלתי לשמו והוא אמר בנימין אדרעי. באותו זמן בנימין היה צעיר בן 19 שלמד עדיין בישיבה. שנתיים לאחר מכן הוא התנדב בבית חב״ד בדלהי שבהודו.

אביו אמר שזה הזמן המתאים לו להתחתן, אבל בנימין רצה להמשיך ללמוד ולהתנדב, ולא היה בטוח שזה הזמן המתאים עבורו להינשא. הוא שאל בעצת הרבי שלו שאמר לו לכתוב מכתב ולשים בו את אגרות הקודש. הוא קיבל תשובה מדהימה שהרבי כתב שנים קודם לכן לאלי ויזל עליו השלום. "אלי ויזל לא רצה להתחתן אחרי כל סבלו בתקופת השואה. הרבי ענה לו תשובה על פני שבעה עמודים, והסביר את החשיבות של נישואים ושל הבאת עוד ילדים יהודים לעולם.במיוחד לאחר השואה.

באותו לילה בנימין טס חזרה מדלהי לברוקלין, ניו יורק. מישהו ששמע על המכתב הזה התקשר להורים שלי, ונפגשנו מיד לאחר שהוא חזר. היו לנו שני דייטים בשבועיים, והתחתנו חמישה שבועות לאחר מכן בברוקלין״.

שליחות ביפן

״כבר בדייט הראשון שלנו בנימין שאל אותי אם אני מוכנה לנסוע אתו לשליחות ליפן. אמרתי שכן. לא ידעתי עד כמה הוא רציני. באותו זמן חב״ד לא שלחה עדיין אף אחד כיוון שזה היה יקר ונחשב למחויבות גדולה. אבל בנימין הוא לא אחד שיירתע. הוא מאוד נחוש בדעתו ויש לו אמונה חזקה כפלדה באלוהים"

התחתנו בחודש יוני. ״לפני חנוכה בנימין כתב לרבי על הנסיעה שלנו ליפן כדי לפתוח בית חב״ד ראשון. התשובה שקיבלנו לא תיאמן. זו הייתה תשובה שהרבי כתב במהלך חנוכה למישהו על הפצת האור של החסידות במקום הנמוך ביותר והאפל ביותר, הרחוק ביותר מבחינה רוחנית. היה ברור שאנחנו הולכים על זה. ארזנו ובאנו. לא פחדנו בכלל. ידענו שיש לנו שליחות ושאנחנו באנו עם הכוח והברכה של הרבי, הנביא והצדיק של דורנו. חצי שנה אחרי שהתחתנו הגענו ליפן כזוג צעיר.

כשהגענו היהודים כל כך התרגשו ואמרו לנו: ׳סוף סוף בא שליח לעזור לנו׳. "הגענו ליפן ב-1999 לקראת חג החנוכה עם 400 דולר ו-3 תיקים: אחד עם אוכל כשר, אחד עם נרות וחנוכייה, ואחד עם שמן, סוכר, ריבה, חומרים להכנת סופגניות בשביל הקהילה היהודית. יהודי בשם ג׳ף ברגר ראה אותנו מטיילים ברחוב ופנה אלינו בהתרגשות: "חיכיתי לכן כל השנים האלה". ברגר נתן לנו 50 אלף ין, ואחר כך השתתף בערב הראשון שלנו.

בית בטוקיו

החלק הקשה ביותר היה למצוא בית, בין היתר מפני שבאותה תקופה בעלי הדירות היפנים הסתייגו מלהשכיר דירות לזרים. לאחר חיפושים רבים, חצי שנה אחרי שהגיעו לטוקיו, מצאו בני הזוג את הבית הראשון שלהם ברובע אומורי. ״התחלנו ללמד ילדים ומבוגרים, לבשל אוכל כשר ולארגן שבתות וחגים.

כשהיה לנו קשה לשלם את השכירות, בנימין פגש איש יפני, שהציע לתת לנו דירה בחינם באסקוסה למשך שנה. הוא אמר שהוא מרגיש שיש לו שורשים יהודיים ושהוא קשור למוסיקת כליזמרים. הוא רצה לעזור לנו. זה היה נס מדהים. גרנו שם עד שמצאנו את הבית השני שלנו באומורי".

18 שנים מאוחר יותר, הזוג אדרעי מנהל שני בתי חב״ד, אחד בטוקיו והשני בקיוטו, בירתה העתיקה של יפן הנמצאת במערב האי המרכזי, הונשו. לאחרונה הם הצליחו לרכוש חלקת אדמה שהייתה שייכת לשתי משפחות יהודיות גרמניות בתחילת המאה העשרים. "בעלת הרכוש, אלמנתו של מר ארנסט שטיין, חיכתה לנו שנה וחצי כדי שנאסוף את הסכום הנחוץ לרכישה", מספרת הרבנית אפרת.

האתגר: חינוך יהודי

לזוג אדרעי תשעה ילדים. השניים הבוגרים לומדים בישיבה בישראל. "חינוך זה האתגר שלנו. זה לא קל אבל דבר אחד בטוח, הילדים גדלים להיות מאוד חזקים, עצמאיים, חדים, תורמים, נדיבים ועם אמונה גדולה. הילדים מאוד פעילים בשליחות שלנו. אנחנו קוראים להם הצוות שלנו, צוות המטבח, צוות בית הספר וכר. יש לנו מלמד שלומד עם הילדים דרך הטלפון והרמקול, ובנימין ואני משלימים אותו לגבי יתר הנושאים. הילדים משתלבים היטב כשהם באים לישראל אחרי הבר מצווה שלהם. יש להם ניסיון עשיר בחיים ביפן כשליחים״.

רגעים קשים

אפרת מודה שהיו לה לא מעט רגעים קשים, אבל עם הגישה הנכונה הצליחה להתגבר. ״היו זמנים שבאו לנתק לנו את הגז או החשמל כיוון שלא היה לנו כסף לשלם. אמרתי לעצמי שאני נמצאת כאן כיוון שהרבי שלח אותנו לשליחות חשובה והכרחית. השם ודאי יעזור, ידעתי זאת. זה היה מבחן של אמונה. הייתי נחושה לא לשנות את מצב הרוח והגישה בגלל חוסר בדברים חומריים.״התרכזתי בברכות הגדולות שיש לי: בעל מדהים, ילדים יפהפיים ובריאים ועבודת חיים ששווה כל רגע. איך יכולתי להתלונן. הברכות שלי היו בעלות ערך עשרת מונים מכמה דולרים או ינים בבנק, זה בטוח. ולמרבית הפלא דברים תמיד מסתדרים. זה נס החנוכה שלנו שנמשך כל שנה מחדש. מסיבה זו הרב נוהג תמיד עם מנורה ברכב, גם לא בחנוכה״. בניהול הבית היא מסתייעת בנשים יפניות מקומיות שבאות לבית חב״ד באופן קבוע. ״אנחנו חברות טובות, והתמזל מזלי שיש לי גם חברות יהודיות, נשים הגרות ביפן כבר תקופה ארוכה. בשבילי הן כמו משפחה״.

רב ראשי

בשנת 2014 מינתה הרבנות הראשית בישראל את הרב בנימין אדרעי לרב הראשי ביפן. מזכיר הקבינט היפני הזמין את הרב אדרעי למשרדו כדי לברך אותו על המינוי. ממשלת יפן נתנה לו תעודת הערכה על פועלו למען העם היפני בתקופת הצונאמי. כמו כן נתנו לו ולכל המשפחה רישיון למגורי קבע כאות הוקרה והערכה. הרב בנימין פתח את סוכנות הכשרות ביפן, שנותנת הכשר למוצרי מזון יפניים שמופנים ליצוא בעיקר לארה״ב. בימים אלה הוא בונה מרכז קהילתי גדול שיהיה בו גם מקום לקיים לימודים סדירים. בעתיד יש תוכנית לפתוח קייטרינג כשר עם מטבח מסחרי גדול, וכן גן מרפא המיועד לאנשים הזקוקים למרגוע.