תוקם לאלתר: ועדת חקירה לביצוע הוראת המלך

משיח פרידמן, בית משיח

1.

חישבו רגע על מדינה מתוקנת, בה עמד המלך וציווה הוראה לבני עמו. במילים ברורות ובפירוט מלא הבהיר בפניהם המלך מהי העבודה הנדרשת, מיהם קהל היעד שלה ומהי מטרתה. והנה, חלפו חצי יובל שנים מהוראת המלך, אך היא רק החלה להתבצע, על ידי חלק קטן מהעם.

הרי ברור שעוד לפני שתגיע ההוראה למספר 'עגול' של שנים, הייתה מוקמת "ועדת חקירה ממלכתית" לבירור המחדל בביצוע פקודת המלך, לבדיקת המנגנונים המופקדים על ביצועה ולבחינה מחודשת של הדרכים, האמצעים והפעולות שיביאו למילוי רצון המלך, בהקדם האפשרי. כך היו עושים בכל מדינה נאורה ומתוקנת.

אחרי שהנחנו בפשטות הנחה הגיונית זו, מזדעקת מאליה השאלה: כיצד ניתן להישאר שלווים ושאננים לנוכח חצי יובל שנים שחלפו משבת פרשת שופטים תנש"א, בה נצטווינו מפי הרבי מלך המשיח שליט"א: "לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה . . שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור . . עד – הנבואה העיקרית – הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא".

הנה כמה נתונים בסיסיים: אוכלוסיית העולם כוללת היום (ע"פ מדדים בינלאומיים המופיעים באינטרנט, כמובן שהמספר האמיתי גבוה יותר): 7,448,536,293 – קרוב לשבעה וחצי מיליארד בני אדם. אלה הם "כל אנשי הדור" אליהם נצטווינו להגיע ולפרסם להם אודות נביא דורנו ונבואתו העיקרית. כמובן, לצד השפעה לקיום שבע מצוות בני-נח על הגויים שביניהם.

מתוכם (ע"פ הערכות שונות שפורסמו לפני כמה חודשים, כמובן שהמספר האמיתי גבוה יותר) קרוב ל-16 מיליון יהודים, עמם יש לנו עבודה כפולה של קירוב לשמירת מצוות, ללימוד תורת החסידות ולהתקשרות מלאה לרבי מלך המשיח שליט"א, כולל הנהגה יומימית בהתאם לעצותיו והוראותיו.

חלפו 25 שנה מהוראת הרבי. כמה מהם נחשפו לעובדת קיומו של נביא דורנו? כמה מהם התוודעו לפרסומים אודות נבואתו העיקרית: הנה זה משיח בא. כמה מהם התקדמו בצעד ממשי בכיוון ההכנה לקבלת פני משיח? והשאלה הכואבת: כמה מהם נחשפו לפעילות החב"דית ואף לדמותו של הרבי – אך עדיין לא התוודעו לכך שהרבי הוא נביא דורנו ולא שמעו על נבואתו העיקרית?…

כיצד נוכל להדביק את הפער במהירות האפשרית? הפער העצום בין אלה שנחשפו לנביא ונבואתו לאלה שעוד לא נחשפו, והפער הגדול בין אלה שרק נחשפו לפרסום 'מקיף' לבין אלה שזכו גם לקבל הסבר 'פנימי' ומתקבל על הדעת. והעיקר: מהי תכנית העבודה שלנו לביצוע המשימה?

אלה השאלות שצריכות להטריד את מחשבותינו ולדחוף לפעילותנו בימים אלה.

2.

"פרסום אינו תנועה פתאומית, או שורה של תנועות פתאומיות, אלא מאמץ ממושך". כך אמר פעם סוחר אמריקאי מצליח. חכמה בגויים תאמין, וראוי משפט זה שנזכור ונשנן אותו היטב כשאנו מתוועדים ומתעוררים יחד לפרסום נבואת הרבי.

"צריכים לפרסם" זה לא עוד משפט-נלווה לתאריך ז' אלול בלוח-השנה החסידי. לא עוד כותרת למבצע יוצא-דופן לקראת יומא דפגרא כזה או אחר. זוהי עבודה קבועה ויומיומית, שבוע אחר שבוע, שנה אחר שנה, ללא הפסקה. מדובר במשימה כלל לא פשוטה. לביצועה נדרשים כוחות נפש וגוף עצומים. התמסרות בלתי-רגילה. בקיצור, כל התכונות המאפיינות חב"דניק וחסיד של הרבי.

ולא רק העבודה לא נפסקת לרגע, גם קהל היעד לא מפסיק לגדול ולהתרחב. עוד בטרם הספקנו לפרסם ל"אנשי הדור" במספרם מהשנה שעברה, מגיעה שנה חדשה המביאה עמה מצטרפים חדשים ל"אנשי הדור" שגם אליהם ממוען פרסום הנבואה.

כאילו לא די בכך, הנה מגיעות גם החשבוניות (והצ'קים החוזרים) על הוצאות הפרסום הזה שעולה הון רב. ומי לנו עשיר (בדעת ובממון) מגדול מפרסמי הנבואה ובשורת הגאולה – החסיד ר' רמי אנטיאן שאמר באחד מנאומיו: "עצם העניין הזה של בשורה שדורשת הפצה והכרזה, דבר הקשור בתקשורת – הוא דבר שההוצאות עליו מרקיעות שחקים". ואנן העניים (בדעת ובממון) מה נעני אבתריה?

אכן, העבודה קשה ומאומצת ודורשת דמים מרובים, תרתי משמע. ייתכן כי לא לכל אחד ישנם הכוחות להתמודד עם עבודת פרסום יומיומית ולקחת אחריות על חובות עצומים. כבכל מערכה, גם כאן צועדים בראש הצבא גיבורי-חיל מיוחדים המובילים את המערכה.

מה שחשוב מצד אלו שקשה להם, הוא לעשות את העבודה לה מסוגלים כוחותיהם. כי גם אם "לא עליך המלאכה לגמור" הרי "אין אתה בן-חורין להיבטל ממנה". למישהו קשה מידי לפרסם למשפחתו, לשכניו ולסביבתו הקרובה, לאנשים שפוגשים בנסיעות ובעבודה? סביר להניח שכל אחד יכול, אם הוא רק רוצה.

אבל דבר אחד בוודאי אסור שיקרה, אפילו מצד מי שגם זה קשה לו… רק לא להפריע. וכדברי הפסוק בפרשתנו "הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ וְלֹא יִמַּס אֶת לְבַב אֶחָיו כִּלְבָבוֹ". זה כבר לא בא בחשבון, עד כאן. קשה לך? מפחיד לך? גדול עליך? אתה לא חייב (הרי "אין כל חיוב כלל" כידוע…), אבל בשום אופן לא להפריע, ברור?

[וכבר פורסם כאן בעבר, מה שסיפר הרה"ח איצ'קה גנזבורג ע"ה: בראשית שנות נשיאותו של הרבי, באחת משנות היודי"ם, כתבו כמה מזקני החסידים מכתב של כשבעה עמודים על כך שהדרך בה מתווה הרבי את הפעילות של הפצת המעיינות בארה"ק אינה רצויה (רח"ל) על המכתב ענה להם הרבי בשלושה מילים בלבד "ושכבת וערבה שנתך"…].

3.

כמה מיסודות תפקידנו לפרסום הנביא ונבואותיו, מונחות במכתבו המדהים של הרבי (מט"ו מנחם-אב תש"ט) אל החסיד ר' שלמה חיים קסלמן. במכתב זה קובע הרבי כי "תפקידם העיקרי" של חסידים במקום הימצאם הוא "הפצת מעיינות הבעל-שם טוב ואדמו"ר הזקן באנשי חוצות" ומיד מוסיף הרבי להבהיר "ואין לנו מעיין שדרך בו נמשכים מעיינות הבעש"ט ואדה"ז אלא אחד – הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א".

הרבי ממשיך ומספר שם על אותו אברך פשוט, שמעולם לא למד בישיבה ואפילו חתימת זקן לא עיטרה את פניו, אך בהגיעו למדינה הרחוקה אליה הוכרח לברוח בנדודיו, החל לפרסם בסביבתו כי יש רבי בישראל, אשר אליו מוכרח לפנות כל אדם הרוצה ללכת לבטח דרכו. כך פעל האברך לקשר יהודים רבים לרבי, לחסידות, ליהדות ולשמירת התורה וקיום המצוות.

לקראת סיום המכתב, כותב הרבי נקודה מבהילה ביותר, המזעזעת שבעתיים בהתחשב במעמדם ומצבם של אנ"ש אליהם כוונו הדברים, שחלקם עברו תלאות וייסורים ברוסיה הסובייטית וחלקם הגיעו כפליטים שבורים ורצוצים ממראות השואה האיומה בגרמניה הנאצית.

"ואמרתי על דרך הצחות" כותב הרבי, "כל ענין הגלות הנורא הוא ע"י שבירת הלוחות . . הסיבה לשבירת הלוחות הוא חטא העגל שאז חזרה הזוהמא דחטא עץ הדעת, שע"פ דא"ח בא ע"י מעוט הירח, שבא ע"י שבירת הכלים דתוהו, שבא ע"י הצמצום. ומהו הצמצום? דער אור גייט ניט לחוץ. ער איז זיך אין זיינע אותיות, אבער ניט ווייטער" [האור אינו בוקע חוצה. הוא נמצא באותיותיו, אבל לא הלאה].

שימו לב מה הרבי אומר כאן: כל צרות וייסורי הגלות שסובלים בני ישראל במשך אלפי שנים ולצערנו עד לימים אלו – נובעות משבירת הלוחות שהגיעה בסיבת חטא, מיעוט ושבירה שמקורם בטרגדיה הראשונה והבסיסית – הצמצום.

מהי בעצם מהותה הפנימית של התרחשות טרגדיית הצמצום הזו? האור קיים ונמצא בכל תוקפו, אך איננו פורץ החוצה ומאיר את הסביבה. זו הטרגדיה. כאשר החסידים אינם ממלאים את תפקידם, כאשר התמימים אותם הכתיר הרבי הרש"ב בתואר המחייב 'נרות להאיר' אינם מפיצים את האור לעולם כולו – זהו הצמצום, זה מקור ושורש הצרות והרע…

וכמובן, מרובה מידה טובה ממידת פורעניות: כאשר החסידים מפרסמים ומפיצים את האור – בכך הם מבטלים את הצמצום, הרוע והצרות ומביאים את הגאולה.

4.

בטח כבר ניחשתם שטור כזה לא יכול להסתיים בלי קטע ממכתבו של החסיד ר' אברהם פאריז, שכבר בשנות היו"דים והכ"פים התאווה, השתוקק ופעל כדי "לפרסם לכל אנשי הדור" את הרבי מלך המשיח שליט"א. כך כתב ר' אברהם בסיום מכתבו לידידו החסיד ר' שמואל לוויטין, מתאריך כ"ג שבט תשכ"ה:

"…כעת הגיע הזמן, של ביטול שכזה, שאין כלום בעולם הזה אלא רק הרבי שליט׳׳א, וכאשר בטלים בזה האופן, אזי ואתם הדבקים – חיים. וכזה ביטול צריך להיות לא רק בנוגע לכסף, אלא בכל הענינים של חיי היום יום.

וכאשר יתנו להבין שכך צריך להיות, הרי שאפילו באם ח״ו, לא יהיה כך בפועל, הרי הידיעה עצמה גם טובה, וכפי שגרונם ע׳׳ה היה אומר: נאשי בראטייע בעז גאלאבא נעיי גאדיטסא [אין זה הולם את אחינו להיות ללא ראש], לכל הפחות שיהיה מונח בראש שכך צריך להיות, ובוודאי גם יימצאו אברכים שיתמסרו בזה האופן.

כמו כן צריכים להימצא אברכים כאלו, שילכו עם מעילים ארוכים וידברו אודות הרבי שליט״א, שהוא האדם הגדול ביותר בכל החכמות, אפילו הטבעיים, ושלמחרת היום ייכתב בכל העיתונים… אומר כך וכך, ואברכים כאלו… השיחות קודש וגם שייכתב בעיתונים שדובר על כך בבתי כנסת.

ובעזרת ה׳, כאשר יימצאו אותם אברכים, בכל שלושת האופנים הנ״ל, מתוך קבלת עול, אזי בעזהי״ת הרבי שליט״א יתגלה ביד רמה.

ואתם, ר׳ שמואל, אתם האחראים לכך. ככלל, רובם ככולם אינם יודעים מהו רבי, ומהו הרבי שליט״א הזה. קח זאת לתשומת לבך, ואל תבטל ותאמר: ע, דיבוריו של אברהם. עליכם לזכור מה הרבי אמר לכם, שעל טעותו של אברהם מותר להתייגע, ומכל שכן על ענין אמיתי".

לתגובות הערות והארות: mf7709@gmail.com \ 053-820-6628