עם ישראל בעיצומה של מגילת הגאולה

הרב שניאור זלמן הרצל

ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!

זה עסוק בכה, זה עסוק בכה, והנה מגיעה ההודעה "שלום מרדכי יוצא!" "שלום מרדכי כבר יצא!" "שלום מרדכי כבר בבית!" "הוא כבר הגיע ל-770!"

הכל כל כך מהר, כל כך נפלא. כולם אומרים: כך תיראה הגאולה. ברגע אחד – "רגע כמימרא". ואנחנו כבר אחרי ההתגלות לעיני כל יושבי תבל. אם ב"טעימה" בלבד חווינו חוויה כזו מרוממת, מה יהיה בגאולה עצמה…

מאורעות של שמחה וגאולה בדורנו היו גם היו: תשל"ח, תשמ"ז, ועוד.

כבר חווינו בעבר מאורעות של פתאומיות. הרבי הרגיל אותנו ל"פתאומיות!" "ספונטניות!". לדוגמא: שבת פרשת נשא תנש"א הזכורה כשבת בה "פתאום בא האדון אל היכלו". ההתוועדות, כוס של ברכה, השמחה והריקודים לאחר מכן. 770 היה על גלגלים.

לצערנו, התרגלנו בשנים האחרונות למאורעות "פתאומיות" של היפך הטוב ר"ל. לצערנו גם החושים כהים. מעין עלפון וערפול חושים. כבר לא מזדעזעים כמו פעם. והנה נס והצלה. ישועה וגאולה! לכולם זה נתן משב רוח מרענן. סוף סוף שמחה פתאומית פורצת גבולות עולם, שנה ונפש – כולם משתתפים בשמחה.

לצעירים שבחבורה, שלא זכו להיות בחגי הגאולה של ר"ח כסלו, ה' טבת וכדומה, היה זה ממש חוויה מוחשית, שנותנת להם אפשרות להתחבר למשהו פתאומי, משהו גדול. להלן כמה תבונות ולקחים שאפשר ללמוד ממאורע זה, כדי שנוכל למנף מאורע ענק זה למשהו גדול יותר, משמח יותר – הגאולה האמיתית והשלימה:

זאת חנוכה

יום זכאי. שיא של ימי החנוכה. שיא של ניסים "בימים ההם בזמן הזה". יום בו לפני 40 שנה בדיוק ערך הרבי סעודת הודאה. יום בו הרבי התבטא (בשנת תשל"ח): ש"יש להמשיך בעניני זאת חנוכה למחרתו!" ויתירה מזו: "שמחרת זאת חנוכה הוא בדוגמת שמחת תורה" – מה שחווינו השנה בפועל.

ועוד זאת, הימים סמוכים לחג הגאולה של דורנו, יום הבהיר ה' טבת. ובשנת תשע"ח – שנה עליה אומר הרבי שמאורעות מיוחדים קרו בשנה שמסתיימת ב-ח'.

משפחת רובשקין

במשך השמונה שנים האחרונות היינו עדים למאבק ממושך שניהולו ידידיו, מכריו ועם ישראל כולו (בתפילות ומעשים טובים וכו') לשחרורו של ר' שלום מרדכי. בראש המאבק עמדו כמובן משפחתו אשתו וילדיו שי'. מרגע שנגזרה הגזירה, גזירת הגלות בבית האסורים, ועד לרגע שחרורו המיוחל, עסקו משפחתו ללא הרף וללא לאות בדבר אחד ויחיד: חייהם נסובו סביב מטרה אחת ויחידה: להביא גאולה לראש המשפחה.

באותו זמן הם עסקו גם בכל שאר הצרכיים ההכרחיים – אכילה שתיה, שינה, לימוד, תפילה, עבודה. כולל גם ארגון שמחות של בני המשפחה, בר מצוות חתונות וכו'. אבל כל אלה היו חדורים במטרה אחת ויחידה. כל אלה היו רוויים דבר אחד. כל אלה נשמו 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע – להביא גאולה לעולם – לשחרר את אבי המשפחה.

לאחר ששמענו מפי הרבי מהי העבודה הנדרשת היום: "עבודה העיקרית" "עבודה אחת ויחידה", "קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש" – הרי לנו דוגמא מוחשית איך עושים את זה. איך כל החיים והעניינים בהם אנו עסוקים, אכילה, שינה, לימוד, תפילה, עבודה וכל שאר הבעיות הקטנות והגדולות שלנו בחיי היום יום יכולים וצריכים להיות חדורים במטרה אחת – לחיות גאולה, לנשום גאולה, להביא גאולה לעולם.

בסוף זה קרה. התקווה התממשה. בסוף זה יקרה. תקוותנו תממש. הלקח עבורנו ברור.

ליהודים היתה

בש"פ ויגש תשנ"ב אירע דבר פלא: שיחה שלימה וארוכה הקדיש הרבי לפורים. מי שנכח שם וראה ושמע – "המה ראו כן תמהו", מה יום מיומיים?! "ממש א פורים'דיגע שיחה". ביאור שלם במגילת אסתר בענין: "הנהגת מרדכי היהודי בזמן המלך אחשוורוש". (ממולץ ללמוד את השיחה). השבוע ראינו בפועל איך נהג "שלום מרדכי" באופן שלא יכרע ולא ישתחווה! ואיך שבפועל ממש ליהודים היתה אורה. (השנה שיחה זו מקבלת משמעות נוספת…).

מגילת (אסתר) הגילויים

לפני שנה נבחר פרזידנט לארצות הברית. מאז החל שלב חדש של מאורעות גאולתיים. אין צורך להוכיח זאת בסברות. כל ה"חדשות" מלאות בדבר זה. כיוון שכבר עסקו בעצם בחירותו וכו'. אוסיף לציין רק את המאורעות האחרונים:

1) ההכרזה על ירושלים שהיא עיר הבירה של ארץ ישראל. בשנת תש"נ היתה שיחה מיוחדת שהרבי ייחד למאורעות שקורים בעולם, תוך כדי שהרבי מפרט את שמות המדינות והמאורעות שקרו בהם. בין היתר הדגיש הרבי את החידוש שבמאורעות אלה: "בחסדי ה' מתרחשים מהפיכות אלה בשקט, כלומר, ללא מלחמות ושפיכות דמים ר"ל. עד כדי כך שחיי היום יום (בעניני המסחר וכיו"ב) ממשיכים להתנהל ע"ד הרגיל, כאילו עולם כמנהגו נוהג".

לאחר ההכרזה ע"ד ירושלים, צפו רבים, וכלי התקשרות ניסו ללבות זאת, שזה יביא לשפיכות דמים. "יום הזעם" כו' "אפקט טראפ". "בשביל מה צריך את זה". "זה סכנה". טענו. בפועל לא דובים ולא יער. כדברי הרבי, שצריך לומר את האמת הכתובה בתורה.

וכעת בא מאורע נוסף:

2) החלטתו של טראמפ לשחרר את ר' שלום מרדכי! כבימי אחשוורוש בהם אירעו מאורעות שלאו דוקא שראו קשר בין הדברים. (כידוע הביאורים בזה, כשמסתכלים במגילה: אחשוורוש נבחר. עושה משתה וכו', לא רואים קשר בין הדברים). אך בסוף הכל מתקשר ומתחבר. הכל מתגלה. אנו כעת בעיצומה של מגילת הגאולה. אנו יוצרים אותה. חווים אותה. ותיכף, נקרא ונספר אותה מתחילת לסופה.

ימי גאולה שמחים! לחיים!