נפילת המן הרשע – בדורנו • פרשנות

ידוע ביאורו של הבעש"ט על "הקורא את המגילה למפרע – לא יצא" – שמי שקורא את המגילה רק כאירוע היסטורי מרוחק, ולא חי את הדברים באופן עכשווי, לא יצא ידי חובה, דהיינו ש"פספס" את הכוונה והתכלית של פורים.

אחד הדברים הבולטים שניתן לראות שקורים גם בדורנו ובזמננו אנו, הינו הנפילה והקריסה של "המן" – הצורר המודרני, ואפילו של כמה וכמה צוררים.

כמו בזמן המגילה, גם נפילת הצוררים בדורנו באה בהמשך ישיר לפעולותיו של "מרדכי בדורו – כמשה בדורו" – הרבי מלך המשיח נשיא דורנו, משה רבינו שבדור שלנו – שפועל על כל היהודים בכל העולם כולו –  "שבע ועשרים ומאה מדינה" – לעשות תשובה בפו"מ, מתוך שמחה וטוב לבב, וכפי שאמר הרבי מה"מ לרב מרדכי אליהו זצ"ל: "כבר כלו כל הענינים, ואין מה לחכות, וגם ישראל כבר עשו תשובה, ותשובה אמיתית" [ו' חשוון תשנ"ב, ציטוט מתוך הקלטת].

בתקופה בה נאמרים הדברים, נופל "המן הרשע", ומתפרקת אימפריית הרשע של ברית המועצות – שאיימה על שלום העולם במשך עשרות שנים, ותכננה, באופן המעשי ביותר, לכבוש את העולם כולו, ולהשליט בו את האידיאולוגיה הקומוניסטית (עוד יוזכר, שבפורים תשי"ג מת סטאלין ימ"ש, וככל פרטי הסיפור הידוע בזה, עם ההתוועדות המיוחדת של הרבי וכו' כידוע ומפורסם).

בהמשך ישיר לנפילת ברית המועצות, מתפרקת ברית וורשה  (ברית המדינות השכנות לברה"מ, שתכננו לעזור לה במלחמה הגדולה שתכננה), וכל המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה מתפרקים.

נפילת עיראק, הטאליבן ואל-קאעידה

כמו כן, באותן שנים מתרחשת גם מלחמת המפרץ הראשונה, שמביאה למיטוטה של עיראק – שהייתה בעלת הצבא הרביעי הגודלו בעולם (רק לסין, ארה"ב ורוסיה, היה צבא גדול יותר), תקפה את ישראל בטילי סקאד, ואיימה בשימוש בנשק כימי וביולוגי רחמ"ל.

בהמשך, ולאחר ההתקפה על מגדלי התאומים, שמה ארה"ב קץ לשלטון הרשע של הטליבאן באפגניסטאן, וביחד עמו נופל גם ארגון אל-קאעידה, שמאז ועד היום נרדף ומוכה, ולא הצליח למעשה להתאושש מהתבוסה שספג בחיסול בן לאדן, ובחיסול כל שרשרת הפיקוד הבכירה שלו.

שנתיים לאחר כיבוש אפגניסטאן נתלה (כמו המן הרשע במגילה…) גם סדאם חוסיין (שנתפס ע"י הצבא האמריקני, לאחר מצוד ממושך, בליל י"ט כסלו).

בשנים היותר אחרונות, אנו עדים להמשך הנפילה של "המן המזרח תיכוני" – פירוק משטרי הרשע והדיכוי במזרח התיכון – סוריה, מצרים, טוניס, לוב, תימן, וכן שינויים לטובת האזרחים במדינות המפרץ.

עליית ונפילת דאעש

דאעש התחיל את דרכו לפני כעשרים שנה, כארגון טרור קטן, המסונף לאל-קאעידה, שפעל בעיקר בעיראק תחת הכינוי "אל-קאעידה עיראק". בהמשך, ביצע הארגון פיגועים רבים נגד צבאות ארה"ב ובריטניה שכבשו את עיראק, וכן נגד האוכלוסיה השיעית במדינה. לאחר מספר שנות פעילות, התפצל הארגון מאל-קאעידה, והחל לתפקד באופן עצמאי, תחת הכינוי "המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט" – ראשי תיבות בערבית: "דאעש".

לפסגת הצלחותיו הגיע הארגון בשנת תשע"ד. אז כבש את העיר הגדולה מוסול בעיראק, והשתלט גם על העיר א-ראקה בסוריה – שתי הערים הפכו ל"ערי הבירה" של הארגון. מיליוני אזרחים הפכו לנתינים של הארגון, נאלצו לשלם לו דמי חסות, ולחיות תחת מערכת נוקשה של חוקים אסלאמיים שנאכפו באכזריות. הארגון השתלט על מאות עיירות וכפרים, שטחים עצומים, בארות נפט וגז, ונכסים כלכליים נוספים.

ה"מדינה האסלאמית" הנפיקה מעין דרכון למי שחי תחת מרותה, הקימה בתי ספר והכינה תכניות לימודים ברוח חוקי האסלאם, הקימה "משרדי ממשלה", ואף השתמשה במטבע מיוחד. הצלחות הארגון בלחימה, ביחד עם המערכת ההסברתית שהוא הקים, שניצלה ביעילות את אמצעי התקשורת החדישים, הביאו לו אלפים רבים של מתנדבים, ואוהדים רבים.  

מפלת המן – קריסת דאעש

אולם, קיצוניותו של הארגון, ופיגועיו הקטלניים הן במדינות ערב והן באירופה ובארה"ב, הביאו להקמתן של קואליציות חזקות שפעלו נגדו בעוצמה רבה, בשיתוף עם הצבא העיראקי והכורדים, ובתיאום מסוים עם רוסיה (ואיראן – שהפעילה מיליציות שיעיות נגד הארגון הסוני, שהכריז גם עליה מלחמה).

במשך השנה וחצי האחרונות, ספג דאעש מהלומות קשות ביותר, שהביאו למעשה למחיקת כמעט כל הישגיו. מוסול וא-ראקה – "ערי הבירה" של הארגון – נכבשו (במהלך כיבושן נפגעו לפחות 10,000 מלוחמי הארגון). על פי הערכת המודיעין האמריקני איבד עד היום הארגון כ- 98 אחוז מהשטח עליו שלט. כל הערים עליהן שלט הארגון בעיראק, שוחררו לחלוטין, וכך גם לגבי הרוב המוחלט של הערים והכפרים בסוריה. מיליוני אזרחים יצאו לחופשי. כמו כן, להערכת המודיעין האמריקני, הצטמצם מספרם של לוחמי הארגון בסוריה ובעיראק מ- 50,000  איש,

ל- 3,000 איש בלבד.

יש לציין כי כוחות קטנים של דאעש ממשיכים עדיין ללחום נגד חיזבאללה והצבא הסורי, ותאי טרור שלו קיימים גם באירופה.

איראן וצפון קוריאה

גם מדינות אלו עומדות ככל הנראה לפני משבר משמעותי. להערכתי, צפון קוריאה עתידה לעמוד בחודשים הקרובים בפני לחץ כבד מאוד – כלכלי ודיפלומטי, ויתכן שגם צבאי. "התחממות היחסים" עליה הכריזה צפון קוריאה לאחרונה (בהקשר עם אירועי הספורט בדרום קוריאה), הינם, לדעתי, רק הטעיה מכוונת, וסביר להניח כי המודיעין האמריקני מודע לכך היטב. לפיכך, נראה כי הלחץ על צפון קוריאה יוגבר, וזה בבירור לטובת ישראל.

יש לזכור כי צפון קוריאה היא זו שמכרה לסוריה את טילי הסקאדC   (לטווח של 500 ק"מ ), וכן את טילי הסקאדD  (לטווח של 700 ק"מ). כמו כן, צפון קוריאה סיפקה לאיראן את טילי הנו-דונג שהיו הבסיס לפיתוחו של הטיל האיראני "שיהאב 3", שמסוגל להגיע עד ישראל.

גם בתחום הגרעיני, ידוע כי צפון קוריאה היא זו שבנתה עבור סוריה את הכור הגרעיני שהופצץ ע"י ישראל (ע"פ מקורות זרים), והיא מספקת לסוריה גם ידע וטכנולוגיה בתחומי הנשק הכימי. מדענים קוריאנים מסייעים גם לאיראן בתחומי הנשק הלא קונוונציונלי.

לפיכך, המהלכים האמריקנים נגד צפון קוריאה, שלדעתי יתחזקו בתקופה הקרובה, הינם בבירור ובמפורש לטובת ישראל.

כך גם לגבי איראן – להערכתי בחודשים אדר-ניסן נראה את התגברות הלחצים, הן מצד ארה"ב והן מצד אירופה, לתיקון הסכם הגרעין (או לביטולו, ביחד עם הטלת סנקציות כואבות על איראן) –  וזהו ביטוי נוסף למפלת המן בדורנו, שנעשית בכוחו וע"י פעולותיו של מרדכי שבדורנו – הרבי מה"מ שליט"א.  

מאת: אבישי אפרגון

הכותב שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד, והינו פרשן לעניני צבא ובטחון, מרצה בכיר וראש ישיבת חב"ד בכפר סבא