מאחורי הקלעים של הפקת השבועון המסובך בעולם

א.

באפיזודה הזו אני נזכר לא פעם. היא שבה ועולה לפני כל פעם כשמאן דהו מסרב להבין מהו "בית משיח". לפני כשנתיים לאחר מסע ארוך בין משרדי פרסום, מנכ"ל המשרד, בעלי החברה ועוד פקידים שעשו כמיטב יכולתם לעזור, החליטה אחת מקופות הבריאות מהגדולות בארץ להכניס את העיתון לבין לקוחותיה ולפרסם בבמתנו בדרך קבע. "המודעה בדרך"  בישר לי מנהל המדיה כשעה לפני סגירת העיתון.

כשקיבלתי את המודעה לחצתי על 'העבר' לוועדה הרוחנית על מנת לאשר את המודעה. לאחר מספר דקות קיבלתי את תגובתם: מודעה זו לא יכולה להופיע בעיתוננו, עקב דמות של חיה לא טהורה שמופיעה בה. בשו"ט.

"אני לא מאמין לך. מדובר כאן בעשרות אלפי שקלים בטווח הארוך, אם לא תכניסו הכל יתבטל. ואתה יודע כמה השתדלתי על מנת שתקבלו"! מנכ"ל משרד הפרסום היה נזעם. הוא לא הסכים לקבל בשום אופן את טענותיי. "זה נכנס בכל השבועונים החרדים. אפילו ב… במה אתם שונים"?! הבהרתי לו כי זו הוראה של הרבי ואנו מקפידים על הוראות הרבי בכל מחיר, ולכן נאלץ לוותר על הפרסום גם במחיר של ניתוק מוחלט ממשרד הפרסום. באותו ערב הגליון ירד לדפוס, ללא המודעה ועם הרגשת החמצה גדולה.

למחרת בבוקר קיבלתי טלפון. על הקו היה מנהל המגזר החרדי באותה קופת בריאות. "תסביר לי בבקשה", הוא ביקש. קבענו פגישה והראתי לו את דבריו של הרבי. "אין לך מושג כמה אני שמח שנפגשנו. מהיום אקפיד רק על פרסומים נקיים וכמובן שאפרסם זאת בשמחה דווקא אצלכם".

ב.

אני זוכר את הריח שהיה באותו לילה בבייסמנט בבנין 744 בקראון הייטס. על השולחן ניצבו כוסות פלסטיק ריקות, בקבוקי סמירנוף למחצה ושיירי עוגיות, עדות להתוועדות התוססת שהתנהלה בשעות שלפני. בראש השולחן ישב המשפיע החסיד הרב ר' יצחק שפרינגר – או בשמו המוכר יותר ר' איצ'ה – יחד עם חברי מערכת 'בית משיח'.

כך נראתה "ישיבת מערכת" של עיתון "בית משיח" עם הוועדה הרוחני לקראת גליון ה-700, בבייסמנט המיתלוגי של מערכת העיתון. חוויות ואפיזודות מהשנים שחלפו התגלגלו על השולחן ואווירת השמחה שררה בהתוועדות. ללא שום הכנה דפק על השולחן אחד המשתתפים וביקש בנימוס לומר כמה מילים. "נראה לי שמישהו כאן פספס את ה'נקודה'. החגיגות נחמדות והכל טוב ויפה, אבל המטרה לא הושגה. כל דף, כל עיתון, כל שער שמודפס והרבי לא התגלה – לא פעלנו את הפעולה המתבקשת. המטרה היחידה והעיקרית שלשמה הוקם 'בית משיח' היא אך ורק לפעול את ההתגלות—"

אם תרצו, זה בעיני "בית משיח". מטרה אחת ברורה, עומדת חיה וזועקת לנגד עיניהם של כל חברי המערכת. כל עוד לא הושלמה המטרה, אנחנו רק בדרך.

ג.

מרגלא בפומיה דר' מענדל פוטרפאס שהיה סונט במושפעיו "עיתונאי". מי שהיה מקבל גערה זו הבין שר' מענדל מבקש 'שייכנס לענין' ויפסיק לסקר את ההתוועדות כצופה מהצד.

בתקופה האחרונה הפך ציבור יראי ה' את המושג 'עיתונאי' לשם נרדף למושא מכובד, שרבים משחרים לפתחו בבריכת המקווה ובפינת הקפה בבתי הכנסת. אחת המעלות של צוות כתבי "בית שיח" שאינם עיתונאיים. הם מרגישים שלוחים, הכתיבה היא שליחות, חלילה לא עבודה עיתונאית.

אז מה מניע את צוות הכותבים, ההפקה וההנהלה להשקיע כל כך הרבה אנרגיות ומאמצים בהשקת העיתון? לפני מספר חודשים כתב לי שליח מייל, ששמור אצלי עד היום. "אני חייב לשתף בחוויה שעוברת עלי מידי שבת: ההתוועדיות והשיח בבית הכנסת השתנו לגמרי, ישנם אנשים שמעולם לא שמעתי אותם מספרים סיפור על הרבי, אימרה חסידית וכדומה. ברוך ה' מאז שהחתמתי אותם מנוי לבית משיח, המשפחה כולה מחוברת לרבי"! אם תרצו זו התשובה.

בשורה התחתונה מה שנותן את הכח הוא עוד מנוי שמתחבר לרבי וכך מחבר את המשפחה כולה. עבורנו זו לא הפקת עיתון, אלא חיבור יהודים לרבי.

וכאן אסיים בנימה אישית: יש לכם חברים מאנ"ש, מקורבים, שכנים, שטרם מנויים על ה"אינפוזיה" השבועית לחיבור לרבי – עכשיו הזמן לחבר אותם. לכן יצאנו במבצע אדיר לקראת גיליון האלף, במסגרתו כל מנוי חדש מקבל את כל כספו חזרה! עכשיו רק נותר לחבר עוד יהודים לרבי באמצעות "בית משיח" ובעזרת ה' זו תהיה הפעולה האחרונה בהבאת התגלותו של הרבי נאו!