דור השביעי'סט

אוהד בר–סלע, בית משיח

הרצינות התהומית. כל דבר נעשה אצלו ברצינות. זה הדבר הראשון שראיתי אצלו. וזה לא מסוג הרצינות המתנשאת, הבדלנית, הסנובית או המרחיקה חלילה. אלא מין סוג של רצינות נאיבית, פשוטה, אמיתית, גדושה בערנסקייט עסיסית ומלאה בטוב–לב הניבט מעיניים בורקות.

הליכתו המהירה, השקטה תוך כדי מבטים לכל צד, מאפיינת אותו כל כך. אני זוכר אותו בערבי חגים, בימי החול, בלילות לאחר הסיומי רמב"ם, בשבתות הקיץ הארוכות אחר הצהריים ובבוקרם במקווה יוניון.

איש 770

אדם לבבי אשר תמיד היה לידו מישהו. אחד מבניו, אחד או שנים מתלמידיו, המתנדבים למבצעים בשדה תעופה, בוגרים או אורחים בשכונה, אמריקאים מקומיים או 'סתם' שיחה עם אחד העסקנים מקראון הייטס או מהכפר הגלובאלי הקטן.

לכל אחד נתן יחס אישי, חם, רגוע, שקט ולבבי. עם כל אחד מצא שיחה משותפת, לכל אחד הראה אכפתיות והתעניינות אישית. תמיד היה לו משהו חסידי להגיד, לא רק ווארט או אימרה כדי להיפטר מחברו בדבר תורה, אלא סיפור מלא או שיחה. לא היה אצלו דברים סתם או קטעי קישור לא קשורים.
הכל ברצינות. רצינות תהומית. אמיתית.

•

אוייי קותי!

נפלטה מפי הזעקה כשפתחתי לפנות בוקר את אתר החדשות שבו ראיתי את הבשורה הקשה. הילדים הנמים קפצו מקול יללתי, והדמעות ירדו אל זקני. לא הייתי מהקרובים אליו במיוחד, אבל גם לא הייתי רחוק ממנו. כי הרי 'איש 770' הוא, ואני הרי חפצתי להיות מהיושבים בבית ה', כך שצברתי שעות רבות במחיצתו כמו כל אחד מהיושבים בליובאוויטש בארבעים השנים האחרונות.

היתה לו אכפתיות נדירה לבחורים, בפרט בניו–יורק הקפואה. בחורים שהגיעו לשנת הקבוצה מצאו אצלו אוזן קשבת, ותמיכה רבה למרות שהיו תקופות שלא קיבל את משכורתו במשך חודשים ארוכים.

יכול אני להעיד כי עשרות בחורים אם לא מאות חבים לו את בריאותם הרוחנית והגשמית, ולעיתים אף את בריאותם הנפשית אשר חוסנה על–ידי הקשבתו ותשומת ליבו הנדירה והלבבית.
רבים זכו לסעוד על שולחנו, גם כאשר האוכל הספיק בקושי לבני הבית. הוא היה מארח ומזמין אל ביתו, תוך התעניינות מלאה במתארחים והנעמת זמנם בסיפורים, פנינים וחידודים.
אורחים ומקורבים זכו לשיחת קבלת פנים ממנו, הסברים, סיפורים, הכוונות ומאור פנים שאינם מצויים כל–כך. בפרט אצל אנשים בגילו ובמעמדו, אשר זכו לכל–כך הרבה שעות במחיצת הרבי מלך המשיח שליט"א עם הוראות וחלוקות רבות מספור.

רצינות ואכפתיות

ושוב, מעל הכל, ריתקה אותי דמותו ברצינות שבה.

הרצינות שבה התמסר לכל דבר שעסק בו. ועיסוקיו רבים מספור. ראשית כל היה משגיח בישיבה, והיה בקשר עם עשרות בחורים מידי יום. היה גם מנהל בית חב"ד בשדה התעופה ודאג למתנדבים שיסעו לטרמינל לכל נחיתה או המראה מארץ–הקודש כדי לזכות את הנוסעים או הבאים במבצעי הקודש ואף להזמינם לבקר ב770.

בנוסף, היה מהמתוועדים הקבועים בסיום הרמב"ם, החל מידי יומיים–שלוש ב–770 יחד עם ידידו הרב מנחם גערליצקי היו מתוועדים בחיות מחודשת בכל סיום מחדש. עצם הזיכרון של סיומי הרמב"ם ב–770, במצבי הנוכחי והמגושם של 'בלעבוס מצוי' מכניס בי חיות, התלהבות והתפעמות מכוח התמדתו והאכפתיות שלו לענין.

כמו–כן היה מארגן את השמחה והריקודים בחודש אדר שנמשכו מידי שנה כמעט עד סוף ניסן, ובעוד אי–אלו 'יומא דפגרא'לך' בודדים. בתור מנהל מטה שירה וזמרה היה עומד ומחלק משקה בהתלהבות אמיתית, תוך שמצטט בכל פעם את דברי הרבי מלך המשיח שליט"א "ברוב שירה וזמרה".

כמובן אין לשכוח את הפעילות והמאבק למען שלימות הארץ, החל מאמירות התהלים היומיות, איסוף הכספים הבלתי נלאה ועד לקמפיינים המורכבים והמשפיעים ביותר, שעד היום רבים כלל לא יודעים כי הוא עמד מאחוריהם.

היד עוד נטויה אך היריעה קצרה מלספור את כל הדברים בהם עסק, עודד, המריץ, הפעיל ופעל מתוך שמחה ואמונה, מסירות ואכפתיות.

נולד לדור השביעי

תמיד שחשבתי עליו והתבוננתי בו, עוד מימי בחרותי. הרהרתי ביני לביני שכך נראה חסיד של דור השביעי. בדיוק כמו הרב קותי ראפ. אחד ש'נולד' והגיע כבר אל תוך נשיאותו של הרבי מלך המשיח שליט"א, ופשוט התמסר אליו ולהוראותיו במלוא מובן המילה, עשרים וארבע שעות ביממה, ומבלי להביט על בעיות וטלטלות אישיות שעבר במשך השנים.

עוד במעמדי חלוקת הדולרים, היה זה הוא אשר ללא כל תואר רשמי או משכורת מטעם, עובר לפני הרבי מלך המשיח שליט"א יחד עם מאות אורחים חשובים, ידידי חב"ד, ובעלי השפעה. אשר היה מציג לפני הרבי, מסביר להם את תשובתו ומעניק לביקורם ב–770 את האוירה וההסבר שעשו להם סדר והשאירו טעם מהחוויה האדירה.

הרב ראפ הוא יהודי שמתמסר לכל ענין ולכל מבצע של הרבי, מבלי לשים לב לעצמו, מעמדו, משכורתו, כבודו, סביבתו או מצבו. פשוט לעשות! סיפורים רבים שמענו עליו מימי בחרותו על מבצע התפילין שארגן עד לדקות האחרונות שלפני השקיעה. התמסרות טוטאלית לענייני שלימות הארץ בין אם המדובר בשיחה עם שר או חבר–כנסת ובין אם מדובר ב'שנור' של עוד אלף דולר כדי להדפיס עוד שלטים וחומרי הסברה מתאימים.

כשדובר על בתי חב"ד הוא פתח שנים בשני שדות התעופה, במבצע משיח הוא היה מהפעילים הראשיים ואף ענד על עצמו את הדגלון גם כשנפגש עם אנשים הנחשבים לרמי דרג. באיגוד התמימים והתוועדות המשפיעים, בתורתו של הרבי על הרמב"ם, בהשפעה על מקורבים, בשמחה וריקודים. פשוט חסיד של דור השביעי, ואין לי "שבח" יותר גדול לכתוב עליו.

אוי ר' קותי, עוד מהדהדת באוזניי נעימת הכרזת הקודש, אותה היית מכריז בקולך המונוטוני בסיומי הרמב"ם: יחי אדוננו, מורנו ורבינו, מלך המשיח, לעולם ועד.