זאת השליחות – אחזנוה ולא נעזבנה!

משיח פרידמן, בית משיח

1.

בכ"ף מרחשוון תשנ"ב, נרשם ציון-דרך מרכזי ודרמטי בדברי ימי התגלות המשיח. בתאריך זה הוציא הרבי שליט"א מליובאוויטש קונטרס המכריז עליו באופן רשמי כמלך המשיח.

לא עוד התבטאות, קטע שיחה או הערת-שוליים, אלא קונטרס שלם, מוגה וחתום בטבעת המלך, המגיש בפני הלומד מערכה עיונית מעמיקה בעניין "ואהי להם למקדש מעט. . זה בית רבינו שבבבל" סוגיה בנויה לתלפיות ומבוססת היטב בגמרא, מפרשים ומדרשי חז"ל.

בשלושת הסעיפים האחרונים, מטיח הקונטרס בפני לומדיו את ההשלכות המתבקשות והמסקנות החד-משמעיות מתוכן ששת סעיפיו הראשונים. ככה, ישר בפנים, בלי רמזים ועירפולים – רועמות ה'פצצות' המונחתות בזו אחר זו:

המושג "רבינו" מהעבר התלמודי = נשיא דורנו בהווה – כ"ק מו"ח אדמו"ר, כלומר הרבי מלובביץ' המפורסם. המבנה העתיק "בית רבינו" מהעיירות הבבליות הוצל ונהרדעא = בית הכנסת ובית המדרש ובית מעשים טובים 770 שבברוקלין ניו יורק. בכתובת זו שורה השכינה, זהו "מקום המקדש גופיה דלעתיד" בו יירד ויתגלה המקדש השלישי.

פשוט, חד וברור. אין יותר מפורש מזה. אפסו הסיכויים לטעות ולהתבלבל.

ואחרי כל זאת, טורח הרבי שליט"א בהגהתו לקונטרס להוסיף הערה שלימה בכתב-יד-קודשו (כפי שפורסם לאחרונה, מרשימותיו של חסיד שהעתיק את ההגהות בזמנו) כי אין הקונטרס שלם עד שתתווסף בו הערה 92 : "ולהעיר, ש"בית משיח" בגימטריא "פרצת" (770) ודו"ק".

2.

ככה זה עם מבצע פרסום זהות המשיח. הרבי לא מסתפק בשלל הביטויים המדהימים בנושא, הפזורים בשיחותיו במהלך השנים, לרבי לא די במטבע-לשון "נשיא דורנו – משיח שבדורנו" אותו טבע בשיחותיו משמחת תורה תשמ"ו ואילך.

אפילו ההוראה המפורשת בשיחת תזריע-מצורע תנש"א "ואנן (חסידים) נעני' אבתרייהו (בנוגע לרבותינו נשיאינו, ובפרט כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו)" כנראה לא מספיקה… הרבי בעצמו מוציא לפרסום קונטרס מיוחד ש'הכותרת הראשית' הנגזרת ממנו היא זהותו כמשיח. לא פחות.

[למרבה הצער והכאב, גם זה לא הספיק לכמה שהתעקשו בכל זאת לצנזר ולהעלים את דברי הרבי – וללא כל בושה הדפיסו בספרם את השיחה, כששלושת סעיפיה האחרונים נחתכו והושמטו ממנה, רח"ל..].

והקונטרס הזה הפציע לאור עולם בימי ההכנה לכינוס השלוחים העולמי תשנ"ב. איתו חיו והתוועדו החסידים ושלוחי המלך בימים שקדמו לכינוס, אלו מהם שעוד הספיקו להצטייד בקונטרס הטרי טרם המראתם אל הרבי ואלו שהקונטרס 'נחת' עליהם בהפתעה, עם נחיתתם ב-770.

גילוייו הנשגבים של הקונטרס, הכשירו את הקרקע וחיממו את הלבבות לקראת התוועדות פתיחת הכינוס בש"פ חיי שרה תשנ"ב, במהלכה הודיע הרבי חגיגית על סיומה של עבודת 'הפצת המעיינות חוצה' והכריז על שליחותם החדשה והיחידה שנותרה.

וברגע ההכרזה הדרמטית, שוב ממקד הרבי את הפוקוס דווקא על זהות המשיח בתקופתנו "על פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", וע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה – הרי מובן, שמתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח", השליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר".

רק אחרי הקדמת קטע זה – חותם הרבי את הטלת השליחות "ומזה מובן, שהדבר היחיד שנשאר עכשיו בעבודת השליחות, הוא: לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות".

בתרגום חופשי לעברית מדוברת: ישנו משיח בכל דור. נשיא דורנו הוא המשיח היחידי שבדורנו, שנשלח כבר לגאול את העם. תפקידנו כעת – לקבל את פניו.

3.

זאת תורת פרסום זהות המשיח, אשר צווה לנו משה שבדורנו. "תורה שבכתב" בשיחות קודשו המוגהות ו"תורה שבעל-פה" בתיאורי היומנים ותיעודי הוידיאו ממאות עידודי מלכנו, קבל עם ועולם, לשירת והכרזת קבלת מלכותו 'יחי אדוננו'.

מיוחדים ויוצאי דופן היו העידודים בהם זכינו לחזות בימי כינוס השלוחים תשנ"ג, בפרט בעת הבאנקעט שהתקיים ב-770, במהלכו יצא הרבי למרפסת להפתעת קהל השלוחים, וכך מתאר היומן את רגעי השיא הללו:

". . ההסתערות הייתה מושלמת ובתוך שניות הוזנקו כולם קדימה, והשוהים בחוץ פרצו פנימה. צלחות נפלו, שולחנות עפו, כסאות נשברו וכולם נעמדו הכן לקראת בואו המיוחל של המלך.

הקהל שר בהתלהבות עצומה ובהתרגשות מיוחדת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" וכ"ק אד"ש מה"מ הי' נראה מאוד מלכות'דיק. הוא סקר את קהל השלוחים "כבקרת רועה עדרו" ועודד את השירה בתנועות ראשו הק'. כו"כ פעמים התרומם מעט מכסאו והסתכל לעבר אלו שעמדו למטה ועודד לעברם בראשו הק'.

השלוחים שהיו נרגשים מאוד, החלו לשרוק והשמחה היתה עצומה כבהקפות. במשך כה"ז עודד כ"ק אד"ש מה"מ בתנודות ראשו הק' לכאן ולכאן, וכעבור כארבע דקות החל לעודד בחזקה יותר ובמהירות יותר לכל הצדדים, ימין ושמאל, קדימה ואחורה והשירה הרקיעה שחקים. עידוד זה נמשך במיוחד בדקה האחרונה. השלוחים המשיכו לרקוד על מקומותיהם ריבוי זמן עד שהמנחה נאלץ לקטוע את השירה כדי לאפשר את סיום הכינוס…".

פרסום זהות המשיח – זהו "נושא הכינוס" שקיבלו השלוחים מהרבי שליט"א בכינוסי השלוחים תשנ"ב-ג, האחרונים לעת-עתה בהם זכינו לראות את מלכנו משתתף בכינוס. מאליו מובן כי זהו בדיוק נושא ואופי עבודתם ופעילותם של השלוחים בכל קצווי תבל.

4.

ומידי שנה בשנה, שוב מתקבצים ובאים השלוחים לכינוסם השנתי ב-770. במהלך ימי הכינוס, הם אוגרים כוחות מחודשים בבית המשלח, משתתפים בשיעורים, סדנאות ופאנלים המספקים להם כלים מקצועיים לביצוע השליחות ונוטלים חלק גם בבאנקעט המפואר במוצאי שבת.

אך כולהו מתחלפין ומלכא לא מתחלף: מעל כל התכניות המרתקות והמעמדים המרגשים ניצב בגאוות 'ונפלינו' אותו "נושא הכינוס" של תשנ"ב-ג. אותה עבודה יחידה שאין בלתה: הכנת העולם לקבלת פני נשיא דורנו משיח צדקנו, בהכרזת 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'. זה הנושא, זו עבודת השליחות בה נמשיך ביתר שאת וביתר עוז – עד להתגלות המלאה והמושלמת.

אחזנוה ולא נעזבנה!

לעולם לא נרפה את אחיזתנו בתורת פרסום זהות המשיח בשלמותה, הן תורה שבכתב – בספר 'דבר מלכות' ו'בשורת הגאולה' והן תורה שבעל-פה – בעידודי שירת יחי ובמענות האישור והעידוד לפרסום זהותו. באותה חיות והתלהבות בה למדנו את השיחות בפעם הראשונה, עם אותו להט ומרץ בו שרנו ורקדנו יחי מול פני המלך.

ועל דרך ביאור הרבי (בלקוטי שיחות כרך כ"ט) "אחזנוה" מלשון אחוזה, שחוזרת לבעליה גם אם נמכרה – כי גם לו יצוייר ח"ו שחסיד או שליח "ימכור את אחוזתו" כביכול, ובעבור כבוד וכסף הוא יסכים לוותר רח"ל, על אחיזתו ב'קבלת פני משיח' ו'יחי אדוננו' – הרי ברור כי סוף כל סוף "תשובו איש אל אחוזתו" וישוב כל חסיד ושליח אל אחיזתו ב'קלעמקע' של הרבי שליט"א ובשליחותו היחידה.

[ומשתתפי ההתוועדויות ביומי דפגרא המיוחדים כגון פורים ושמחת תורה, יכולים להעיד על לא מעט חסידים שבחיי השגרה מתנגדים או לועגים ח"ו ל'יחי אדוננו', אך באותם רגעים, אחרי אמירת 'לחיים', מתפרצת האמת הפשוטה והאותנטית של 'יחי אדוננו' מעומק ליבם].

השבוע ימלאו חצי יובל שנים להופעת קונטרס 'בית רבינו שבבבל', להכרזת הרבי על השליחות היחידה שנותרה ולעידוד יחי המיוחד בבאנקעט כינוס השלוחים.

קול השופר – של בשורת הגאולה וזהות הגואל – הולך וחזק מאד. במהלך 25 השנים שחלפו, התווספו למעגלי ההשפעה השונים רבים מאנשי הדור שזכו להיחשף לאורו הגדול של הרבי מלך המשיח שליט"א ובשורתו. עמלם ויגיעתם של השלוחים במסירות נפש, בוודאי הניבו פירות רבים והסבו נחת רוח רב למשלח.

ערוצי הקשר למלך המשיח רבים הם, שידוריהם והשפעתם מתחלקים לרמות ומצבים שונים: מעשרות מיליוני האנשים שנחשפו ונחשפים באופן 'מקיף' לשלל הפרסומות, הפוסטרים, הדגלים, שלטי החוצות וכרטיסי משיח בשלל שפותיהם ומהדורותיהם, ממשיך במיליונים שנחשפו למעט יותר מזה – בעלוני וחוברות ההסברה, באתרי האינטרנט ובספרי ואלבומי משיח שנדפסו והופצו במהלך השנים.

מאות-אלפים זוכים לקשר רציני ועמוק יותר למלך המשיח, לומדים פנינים מתורתו ונהנים מפתגמיו ועצותיו. עשרות-אלפים מתוכם זכו להתוודע ולהתבשם מאורו של אוצר ה'אגרות קודש' המדריכים ומכוונים את האדם בכל תחומי החיים. וכמה אלפים מהם אף חזרו בתשובה שלימה והפכו לחסידים מקושרים ונלהבים.

אך במבחן התוצאה – המשימה עודנה ממתינה להשלמתה. קהל היעד המוגדר אליו נצטווינו להביא את המסר הם עדיין "כל אנשי הדור" ללא יוצא מן הכלל.

על כל חסיד ושליח מוטלת האחריות (בנוסף כמובן לפעילותו האישית להפצת הבשורה למקורביו וסביבתו) לטכס עצה, להתייגע ולפעול לביצוע מטרת-העל הכללית: להכין את העולם כולו, כפשוטו ממש, לקבלת פני משיח צדקנו – הרבי שליט"א מליובאוויטש. ומלכותו בכל משלה.