בית נאמן: שעת כוס תה • הטור השבועי

זאב קרומבי, בית משיח

20 דקות ביום יעשו את זה

אחד מרופאיו של הרבי שאל בעצתו בקשר למשפחה שלו. אותו רופא הוא קרדיולוג ומנתח לב בכיר בעל שם עולמי. הוא אמר לרבי שמבחינה מקצועית יש לו סיפוק רב, אולם מבחינה משפחתית הוא שרוי בתסכול ובתחושת החמצה. הוא עובד שעות רבות כל יום עד מאוחר בלילה, וכמעט שלא פוגש את אשתו וילדיו, ולא מצליח למצוא את האיזון הנכון שבין משפחה לעבודה. "גם אני מתמודד עם אותה שאלה" ענה לו הרבי "וזה הפתרון שלי: אני מקפיד לשבת עם רעייתי, הרבנית, לעשרים דקות רגועות ליד כוס תה מידי ערב. ועשרים הדקות הללו יקרות בעיניי כמו הנחת התפילין בבוקר". סיפור ידוע זה מדגיש כמה חשוב להקדיש זמן לנישואים. ביחד עם עיסוקיו הרבים של הרבי, הוא לא וויתר על הקדשת זמן יומית לפגוש את רעייתו הרבנית. נישואים לא יכולים להיות משביעי רצון בלי שנקדיש להם זמן, וניתן להם עדיפות בתוך כל המשימות הרבות המוטלות עלינו. יש צורך בהקדשת זמן כל יום ליחסים שלנו, אחרת משהו יסודי מאד יהיה חסר בחיינו.

דברו טוב!

הרבה אנשים נוטים לחשוב שנישואים טובים מבוססים בעיקר על אידיאלים וערכים זהים. אלו כמובן מאד חשובים, אולם הם לא תמיד מספיקים כדי להפוך נישואים לטובים. פרופסור גוטמן הוא אחד מחוקרי הנישואים המובילים בעולם. פרופסור גוטמן הוא יהודי חובש כיפה שהקים מעבדה לחקר הנישואים באוניברסיטת וושינגטון בארה"ב שבה הוא עוקב אחרי התנהלות של זוגות כבר 40 שנה. זוגות מגיעים למעבדה שלו למשך מספר ימים, והחוקרים צופים אחרי התנהלותם ומתעדים אותה. במהלך השנים הגיעו החוקרים לממצאים מאד מעניינים. לדוגמא, ממצא מפורסם של פרופסור גוטמן מצביע על כך, שכאשר בשיח בין בני הזוג נאמרות (לפחות) פי 5 אמירות חיוביות מאשר אמירות שליליות, הדבר מגדיל מאד את הסיכוי של בני הזוג להמשיך את חיי נישואים, ולא להתגרש. כאשר מספר האמירות החיוביות הוא פחות מאשר פי 5 מאשר האמירות השליליות, הדבר מעלה מאד את הסיכוי שהנישואים לא יחזיקו מעמד. המסקנה ממצאים אלו היא שעלינו להשתדל מאד שמספר האמירות החיוביות שלנו לבן או בת זוגנו יהיה לא פחות מאשר פי 5 ממספר האמירות השליליות שאנו אומרים להם.

על מה רבים?

ממצא מעניין נוסף אליו הגיע פרופסור גוטמן עוסק במריבות בין בני זוג. בניגוד לדעה הרווחת, מסתבר שרוב המריבות בין בני זוג אינן עוסקות בנושאים מרכזיים ומהותיים, או על נושאים עקרוניים שאי אפשר להתפשר עליהם. מסתבר, שיחד עם החשיבות של נושאים אלו, רוב המריבות שלנו הן דווקא על נושאים מאד שוליים. מסתבר שאנו רבים פעם אחר פעם על אותם הדברים, ושכנראה נמשיך לריב עליהם גם עוד 5 שנים, ועשר שנים וחמישים שנה…

קסם התגובה

ממצא נוסף עוסק באופן בו אנו מגיבים כאשר בן או בת הזוג שלנו פונה אלינו. פרופסור גוטמן זיהה שלושה אופנים שונים בהן אנשים מגיבים לפניות בן או בת הזוג שלהם: תגובה מקבלת וידידותית, תגובה מתנגדת ותגובה נמנעת. כדי להבהיר את שלושת אופני התגובה ניקח לדוגמא מצב שבו הבעל יושב בבית ולומד, ואשתו פונה אליו ומבקשת ממנו לעזור לה עם הילדים. אם הבעל יקום ממקומו ויעזור לאשתו עם הילדים לא יתעורר כמובן שום עימות ביניהם. מה יקרה אם הבעל החליט שלא לעזור לאשתו? מה שיתפתח בעקבות אי עזרתו תלוי באופן בו הוא הגיב לפנייה שלה.

אם הבעל הגיב בחיוך והתנצל בפני אשתו על כך שהוא כרגע לא יעזור לה כי חשוב לו כרגע ללמוד, אבל ישמח לעשות זאת יותר מאוחר, קרוב לוודאי שלא יתפתח עימות ביניהם. זו "תגובה ידידותית". אם הבעל יענה לאשתו בכעס שהוא כבר עשה די והותר הערב, ועכשיו הוא רוצה קצת זמן לעצמו לשבת וללמוד, קרוב לוודאי שיתפת עימות ביניהם. "זו תגובה מתנגדת". אם הבעל ירים את עיניו לאשתו, ישמע אותה, ואז ימשיך ללמוד, קרוב לוודאי שיתפתח עימות ביניהם. זו "תגובה נמנעת". בכל שלושת הדוגמאות הבעל לא עזר לאשתו, אולם אופן התגובה השונה השפיע על הסיכוי שיתפתח עימות ביניהם. כמובן, שכל אופני התגובה האלו קיימים הן אצל נשים והן אצל גברים, וכי כל בני הזוג מגיבים בכל שלושת האופנים. הדבר שמשפיע על הזוגיות הוא מספר הפעמים בהם אנו משתמשים בכל אחד מאופני התגובה. ככל שנרבה להגיב באופן ידידותי, ופחות באופן מתנגד או נמנע, כך הזוגיות שלנו תהיה יותר טובה.
____
זאב קרומבי הינו מטפל זוגי, מומחה להתמכרויות התנהגותיות, ודוקטורנט בתחום הטיפול הזוגי בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות: zeev@crombie.com