"אם לשווער שלי היו קשרים" – די, תפסיקו לקטר!

שניאור חביב, בית משיח

1.

לו רק הייתי מרוויח כמוה/ו, אם היה לי את הכישרון שלו/ה, אם הייתי יודע/ת לדבר, לכתוב, ללמד, להרצות, להתוועד כמוה/ו, אם להורים שלי היה זמן, ואם היה להם את האפשרויות להשקיע…, ובכלל, אם המורים בתלמוד תורה, היו מקצועיים יותר ואם המערכת הייתה יודעת אז להתמודד עם האתגרים הללו… אם הייתי גדל בסביבה אחרת, אם הייתה לי חצי מהכריזמה שלו/ה, אם לא הייתי עובר את זה בילדות, אם בישיבה לא היו מתייחסים אליי ככה, אם לא הייתי פוגש את החברים האלו, אם הייתי נולד בקדושה, אם הייתי גדל בבית חב"די, אם הייתי לומד בתומכי תמימים, אם היינו יוצאים לשליחות כשהיינו זוג צעיר, אם לא היינו עושים את הטעות הזאת, אם היה יחס הוגן לבעלי תשובה, אם הם לא היו גזענים, אם הייתי יודע לעשות קומבינות, אם היה לי סבא עשיר, אם אבא שלי היה רב, אם אמא שלי הייתה מנהלת, אם לשווער שלי היו קשרים ואם היו קוראים לי פלדמן…

2.

מה הייתה תחילתו של רבי עקיבא? אמרו, בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר. אמר: מי חקק אבן זו? אמרו לו: המים שתדיר נופלים עליה בכל יום. אמרו לו: עקיבא אי אתה קורא "אבנים שחקו מים"? מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פסל את הקשה, דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם.

מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו: רבי למדני תורה. אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח. כתב לו אלף בית ולמדה. אלף תיו ולמדה, תורת כהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני רבי יהושע. אמר להם: רבותי, פתחו לי טעם משנה. כיון שאמר לו הלכה אחת, הלך וישב לו בינו לבין עצמו. אמר: אלף זו למה נכתבה? בית זו למה נכתבה? דבר זה למה נאמר? חזר ושאלן והעמידן בדברים.

רבי שמעון בן אלעזר אומר: אמשול לך משל למה הדבר דומה: לסתת שהיה מסתת בהרים. פעם אחת נטל קרדומו בידו, והלך וישב על ההר, והיה מכה ממנו צרורות דקות. ובאו בני אדם ואמרו לו: מה אתה עושה? אמר להם: הרי אני עוקר ומטילו בתוך הירדן. אמרו לו: אי אתה יכול לעקור את כל ההר! היה מסתת והולך, עד שהגיע אצל סלע גדול. נכנס תחתיו, סתרו ועקרו והטילו אל הירדן. ואמר לו: אין זה מקומך אלא מקום זה. כך עשה להם רבי עקיבא לרבי אליעזר ורבי יהושע. אמר לו רבי טרפון: עקיבא, עליך הכתוב אומר (איוב כח) "מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור". דברים המסותרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה…

"… עתיד רבי עקיבא לחייב את כל העניים בדין. שאם אומר להם 'מפני מה לא למדתם'? והם אמרו מפני שעניים היינו, אומרים להם: והלא רבי עקיבא עני ביתר ומדולדל היה. והם אמרו: מפני טפינו. אומרים להם: והלא רבי עקיבא היו לו בנים ובנות. אלא אומרים להם: מפני שזכתה רחל אשתו".

בן ארבעים שנה הלך ללמוד תורה. סוף שלוש עשרה שנה לימד תורה ברבים. אמרו: לא נפטר מן העולם עד שהיו לו שולחנות של כסף ושל זהב, ועד שעלה למיטתו בסולמות של זהב והייתה אשתו יוצאה בקרדמין ובעיר של זהב".

(אבות דרבי נתן פרק ו' הלכה ב')

3.

אז מה היה לנו כאן? בעל תשובה בן ארבעים פלוס שרק עכשיו התחתן, ללא ייחוס, ללא קשרים, מנודה מהמשפחה, מובטל, ללא מקור פרנסה, ללא קשרים, בלי תארים אקדמאיים, בלי השכלה גבוהה שלא ידע אפילו קרוא וכתוב.

אבל הוא רואה את היצירה המדהימה שנחקקה באבן על ידי טיפות המים. אחת ועוד אחת, לאט לאט בנחישות, בהתמדה. ומבין מיד את המסר. קיטורים, רחמים עצמיים, תלונות ותירוצים יש בלי סוף. אבל הם לא מובילים לשום מקום. יש רק דרך אחת לצאת מהמצב: עשיה. פשוט להתחיל לפעול. הדרך אמנם נראית ארוכה ארוכה, בל הוא לא חושש ומתחיל לצעוד בה ברגל. הוא נוטל את קרדומו בידו ומתחיל לסתת צרורות דקים מן הסלע עד שההר כולו קורס לתוך הירדן… בהתמדה ובעקביות, עם המון המון כח רצון, לומד תורה, מקים ישיבה, והופך לאחד מגדולי חכמי ישראל בכל הזמנים העומד בראש הישיבה הגדולה בעולם.

רבי עקיבא למד את המסר מהאבן החלולה ואנחנו יכולים ללמוד אותו מרבי עקיבא. טובה פעולה אחת מאלף אנחות, עזוב את האנחה ושקוד בעבודה כי באנחות לבד לא נושע.

או כלשון הרבי: עשו כל אשר ביכולתכם.

לתגובות: shneorc@gmail.com