ניצחנו בבית המשפט! מה הלאה?

יעקב מיוחס

צהלות השמחה שפרצו אתמול במהלך המשפט והתגברו לאחר הקראת פסק הדין, היו צהלות שמחה של חברי חסידי חב"ד וציבור הנשים (מכל סגנונות המרחב הנשי שבאו לחזק ולעודד. חסידיות חרדיות דתיות לאומיות ואף כאלו שלא שומרות תורה ומצוות לעת עתה).

האמת שגם אני עצמי צהלתי ושמחתי, כאשר תוך כדי המשפט, בישרתי על תחושות הניצחון הקרב. חברים בקבוצות שונות שעקבו בעניין רב אחרי הדיווחים והעדכונים שלי באון ליין מהמשפט, אף הם שמחו ותוך כדי כך התברר לי עד כמה היה המשפט הזה ופסק הדין שלו חשובים לציבורים רבים.

מיום שנודע לי על רצונה של עיריית תל אביב לבטל את ההפרדה, שנדרשה באירוע בשם האגודה שיצרה את אירוע משיח בכיכר. נרתמתי למען המאבק, והתחלתי בפעילות ציבורית הדרושה לביטולו. פעילות זו כללה דבר ראשון לרתום לעניין, את חברי למפלגת האיחוד הלאומי, השר אורי אריאל וחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ.

מה הפעולות הציבוריות שנדרשו להיעשות?

שני אלו הם אלו שהובילו את המאבק הזה בזירה הפוליטית. השר אורי אריאל התראיין ורתם ארגונים נוספים שסייעו להמשך המאבק. חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ הכין את המכתב ממוען ליועץ המשפטי לממשלה ובה שטח חבר הכנסת את דעתו לכך מדוע על היועץ להמנע מלעמוד לצד אלו שמבקשים להכריח ציבור לפעול נגד אמונתו. הפניה כללה אסמכתאות משפטיות רבות, אלו שימשו גם את העורך דין המלווה של המאבק מטעם האגודה.

אני עצמי ליוותי את המאבק הזה, מתוך אמונה בצדקת הדרך והידיעה שבסופו של דבר ההיגיון ינצח את הטירוף. לשם כך רתמתי חברים נוספים בסיעה הכללית ומשאר סיעות הבית מתוך כוונה ליצור תמונה פוליטית של אחידות דעים בנושא זה.

הראשונה שהצטרפה למהלך היא חברת הכנסת שולי מועלם יו"ר סיעת הבית היהודי וחברה בוועדה לקידום האשה. מתוקף תפקידה זה הצטרפותה לשורת הגינויים הייתה חשובה. לאחריה הצטרפו חבר הכנסת יעקב מרגי וחבר הכנסת משה גפני וחברת הכנסת נאווה בוקר שחתמו את כלל הסיעות הרלוונטיות לדיון מעין זה.

האמת חייבת להיאמר, קצת היה קשה לי להבין את הימנעותם של שרים נוספים (מלבד השר אורי אריאל) להצטרף ולהביע את עמדתם. אך הייצוג המכובד של אלו שאכן הגיבו הספיקו לעת עתה כדי ליצור את הלחץ הציבורי הנדרש ולהעלות את המאבק לסדר היום התקשורתי.

ניצחון בקרב אך עדיין לא במלחמה

למרות ההנאה הזו מתוצאות המשפט, יש הרגשה של ענן שחור שמתקרב אלינו, והייתי חייב לחלוק אותו אתכם. הרגשה של ניצחון בקרב, אך הכנה נרגשת לקראת מאבק המלחמה. זוהי מנת חלקם של כל מי שרואה במאבק משפטי זה לא רק מאבק על אירוע נקודתי כזה או אחר. אלא מסתכל על כל שאר האירועים שיבואו עוד בהמשך.

היטיבה לבטא זאת חברת הכנסת מירב מיכאלי, כשפרסמה "לכו תבלו מחר בכיכר כי הוא האירוע האחרון שיתקיים בתל אביב עם מחיצה".

מה שנותן הרבה יותר מרמז לכך שאנשי השמאל והארגונים הפמיניסטיים ממש לא נטשו את המלחמה הזו, והם עדיין ימשיכו להיאבק עליה באירועים בעיריית תל אביב ואף יגבירו את המאבקים בעיריות אחרות – שהרי דין אחד לכולם.

אם מישהו חשב שבזה הסתיימה סאגת התלונות הפופוליסטיות, של ארגונים כאלו ואחרים בנושא הדרת הנשים. ובעיקר התייחסות להדרת הנשים החרדיות, במרחב הציבורי. למרות שזהו רצונם ובעצם ביטול ההפרדה, מדירים אותם מאירועים ציבוריים (כדבריו של השופט קובי וורדי בדיון שנערך בנושא משיח בכיכר).

ומי שיעיין בעמודי הפרוטוקול, המציגים את מה שאמר כבוד השופט וורדי. יכול למצוא כמה וכמה טיעונים המראים על כך שפסק הדין הזה הוא פסק דין נקודתי. הנוגע לאירוע הזה באופן ישיר, אך לא מספיק חזק לבסס עליו את הניצחון. בצורה כזו שימנעו תקדימים נוספים שעלולים לבא.

כיצד זה מתבטא כעת?

כבר היום (יום שני חג הגאולה י"ב תמוז), מתקיים דיון מיוחד בוועדה לקידום האשה, בעקבות פסק הדין הזה. כאשר רוב הארגונים הנוכחים בו, הם ארגוני שמאל וארגונים פמיניסטיים.

לאחר מכן, יתקיימו דיונים המדברים על הטיפול בהדרת נשים במרחב הציבורי.

מלבד פורום שוברות שיוויון, המייצג את ארגוני הנשים הדתיות. אין אף גורם משמעותי שנמצא בדיון הזה.

מיד כשנודע לי על כך, התחלתי לפעול שכמה שיותר מחברי למאבק יצטרפו להעלאת המודעות הציבורית לנושא הזה.

פנייתי לחלק מיועצי חברי הכנסת החרדים וביקשתי לפחות הפעם את הירתמותם לנושא ולדאוג להצטרפות נבחרי הציבור מהמפלגות החרדיות לדיונים הללו, שיתנו דגש ומענה לנשים מהמגזר החרדי בדיוני הוועדה. פניה זו אצל רובם לא נענתה.

ואלו שענו נאמר לי (בחוסר נוחות מסויים) שדיוני הוועדה הזו לא משפיעה שום דבר.

הם לא צודקים!

תנו לי לחדש לכם משהו חבריי.

ראשית, דיוני הוועדות יוצרים את השיח הציבורי הדרוש להפיכת כל מאבק למאבק מוצלח (עיינו ערך המאבק של משיח בכיכר).

שנית, לאחר הוצאת הטיפול בהדרת נשים מידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה גברת דינה זילבר נאמר על ידי היועץ והוסכם עם גברת זילבר שדיונים בנושא יועברו מידיה לידי הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי. הרשות המדוברת כפופה מבחינת עבודתה לשני גורמים האחד לגורם הממונה על ידי הממשלה דהיינו השרה גילה גמליאל (הליכוד) השרה של המשרד לשוויון חברתי. והגורם השני הוא לוועדה לקידום מעמד האשה. חד משמעית דיוני הוועדה המנוהלים על ידי צדדים משמאל למפה הישראלית הם אלו שיכריעו את השיח הציבורי הנוגע להדרת הנשים.

שלישית, מאויבי תחכמני. עצם זה שישנה נהירה של ארגוני השמאל לוועדה הזו, מוכיח שיש ביכולתם לשנות את השיח הציבורי במדינה באמצעות הוועדה.

ברוך ה' זכינו לפחות שיש לנו שם נציגה נאמנה (שגם הצטרפה למאבק האחרון) יו"ר סיעת הבית היהודי חברת הכנסת שולי מועלם

מתפקידה כפי שכתבתי היא חברה בוועדה הנ"ל

אך בכך לא די. לדעתי נדרשת כאן התערבות של יותר חברי כנסת, מכל סיעות הבית. המעוניינים לעצור את הפגיעה בנשים החרדיות והרחקתן מהמרחב הציבורי, על ידי ביטולי הפרדה מגדרית, היכן שהפרדות אלו לא פוגעים באף אחד.

את חברי הכנסת האלו רק הציבור ששלח אותם יכול לעורר.

את נבחריו של הציבור הזה בכנסת, רוצה הציבור לראות שהם עומדים בנקודות החשובות האלו.

השיח הציבורי משתנה לרעת הציבור החרדי הדתי והמסורתי, המעוניין לשמור על אורח חיים צנוע וכדאי שהציבור יתעורר שעה אחת קודם.

כך שלא יקרה מצב בו ניצחנו במאבק אך הפסדנו במלחמה.

הכותב יו"ר המטה החרדי במפלגת האיחוד הלאומי.