מאחורי הקלעים של מהדורת החדשות

משיח פרידמן, בית משיח

1.

"ס'דאך פותחין בברכה, בברכת הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש" – על מילים אלו, עמם פתח הרבי מלך המשיח שליט"א את שיחת-קודשו המיוחדת בכ"ד שבט תשנ"ב (כמו על שיחות והתוועדויות רבות נוספות) – מתבקש לקרוא את דברי הפסוק "כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ". לא די בכתיבת הדברים, חובה להשמיעם ולשומעם באזנים ממש.

אי אפשר בשום אופן להסתפק בקריאתם מן הכתב ב'הנחה' המודפסת מהשיחה, פשוט לא שייך. כדי לקלוט אותם בפנימיות ולהחדירם כראוי למוח וללב, חייב כל חסיד להאזין להקלטה, ומה טוב – לצפות בתיעוד הוידיאו, לראות ולשמוע את המילים בקולו הק' של הרבי. אין תחליף. אינה דומה שמיעה לראייה.

במוקד השיחה, עמד המאורע שהתרחש בליל האתמול: נאומו של נשיא ארצות-הברית, ג'ורג' בוש (האב), בו הודיע לאומה האמריקאית על פעולותיו לצמצום וביטול העיסוק בפיתוח ורכישת כלי נשק, והפניית תקציבים אלו לרווחת וכלכלת האזרחים – הודעה עליה הצביע הרבי כתחילת הגשמתו של ייעוד הגאולה "וכתתו חרבותם לאתים".

שיחה זו, לצד שיחות נוספות מהימים הסמוכים, חברו יחד ל"דבר מלכות משפטים" הנודע לתהילה, אשר נחתם בטבעת המלך, על כל סעיפיו והערותיו – שהוגהו ואושרו על ידי הרבי לצורך הפרסום בעיתונים.

ובמרכזה של אותה שיחה, חושף בפנינו הרבי את הגילוי המרעיש " . . שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם בערב שבת פרשת משפטים ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתים", היא, כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן" ש"הנה זה (מלך המשיח) בא", החל מהפסק-דין של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו שמכבר נשלמו מעשינו ועבודתינו דמשך זמן הגלות ומוכנים כבר לקבלת פני משיח צדקנו,

וכן הפסק-דין של הרבנים ומורי-הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בודאי" – פסק-דין "מסיני", שנמשך וחדר גם בגדרי העולם, עד כדי כך שמנהיגי אומות העולם מחליטים ומכריזים מדעתם (ו"בערכאות שלהם", שיש בהם התוקף ד"דינא דמלכותא דינא") ע"ד המעמד ומצב ד"וכתתו חרבותם לאתים".

2.

מאחורי הקלעים – אלו מילות הקסם שתמיד יצליחו למגנט אליהם את תשומת-ליבנו המקסימלית. זהו הסימן-שאלה המתלווה בקביעות לכל התרחשות דרמטית וכל אירוע חדשותי בסביבתנו. ההסבר הטבעי, ההגיוני והרשמי – אף פעם לא יניח את דעתנו, תמיד נסתקרן וננסה לברר: מי בעצם עומד מאחורי זה? אילו אינטרסים הוא מנסה לקדם? מה הסיבה האמיתית שלו?…

והנה, בקטע השיחה לעיל, מגלה לנו הרבי מה באמת התרחש 'מאחורי הקלעים' של המאורע הדרמטי ביותר שדווח בכותרות הראשיות ופתח את מהדורות החדשות באותו שבוע – סיום 'המלחמה הקרה' בחתימת ההסכם לצמצום וביטול כלי הנשק, במהלך פגישת ראשי המעצמות הגדולות, רוסיה וארצות הברית.

מתברר כי מאורע גלובלי זה – הוא פרי-תוצאתם של המאורעות החשובים באמת שהתרחשו באותה עיר, אך בכתובת שונה לחלוטין: 770 איסטערן-פארקוויי. אחרי פיזור מסך העשן התקשורתי – מתגלה כי מסמך הסכם המעצמות, שעורר סערה כלל-עולמית – נולד כתוצאה ממסמך אחר לגמרי שנכתב ונחתם באסרו חג-השבועות תנש"א, וזה נוסח המסמך המרעיש:

"פסק–דין

היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע"פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ"ל.

ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – הנה בהמשך לזה, ע"פ פסק דין ברור של הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"א הלכה ד' "אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי".

הרי ברור ע"פ דין תורת אמת שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בכ"ק אדמו"ר שליט"א כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל. וכיון שע"פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ"ל (וכ"ק אדמו"ר שליט"א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות).

זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד"חזקת משיח", א"כ ברור שע"פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל". על החתום באו עשרות מרבני חב"ד בארץ ובעולם, שהגיעו ל-770 בחג השבועות.

פסק-הדין – עליו העיד הרבי שגרם להחלטת המעצמות על 'וכתתו חרבותם לאתים' – הוקרא גם על ציוני רבותינו נשיאנו ברוסיה ובהמשך לכך גם בקבר האריז"ל, מערת המכפלה, קבר רחל והכותל המערבי – בשליחות חשאית אליה נסעו הרה"ח דוד נחשון ור' אבי טאוב, כשבמהלכה זכו למענות עידוד וברכה מיוחדים מהרבי, על כל צעד ושעל.

3.

היה זה בחודש אייר תשל"ו, בתקופה בה ייסד הרבי את מבצע חינוך והכריז על השנה כ'שנת החינוך'. אחד מהשלוחים כתב דו"ח אודות ההתעוררות לפעול בעניין, ובין הדברים כתב: "בהאסיפה הנ"ל דננו על הבאת המבצע לפועל ואיך לפרסם המבצע שנת ילד יהודי חינוך, והוחלט להתקשר עם הבתי ספר ולקיים אצלם.. ".

לדו"ח זה הגיב הרבי בסימון הקטע בו הופיעו הראשי-תיבות משיח, עליו העיר הרבי בכתב-יד-קודשו "ר"ת זה עלול שיעכב אחרים מלהצטרף למבצע זה – היפך המטרה לגמרי".

חסידי שנת תשל"ו קלטו היטב את המסר החד והברור העולה ממענה הרבי: זה בדיוק לא העניין עכשיו! חדלו מניסיונותיכם לדחוף 'משיח' דרך ראשי-תיבות ורמזים, אל תתנו לאנשים סיבות להירתע ולהימנע מהצטרפות למבצעים. אל תבעירו שריפות מיותרות שקשה יהיה לכבותן.

אך ראו זה פלא, חלפו להם 16 שנים ולפתע הרבי בעצמו מבעיר שריפות גדולות ולוהטות יותר. אין דרך אחרת לומר זאת. הרבי מיוזמתו דוחף את גילוי זהותו כמלך המשיח, דרך ראשי-תיבות, גימטריות ורמזים עבים במיוחד. מי יכל לחלום שבקונטרס בית רבינו שבבבל, ה'משיחי' ונפיץ כשלעצמו – יוסיף הרבי שמן למדורה בכתב-יד-קודשו "ולהעיר, ש"בית משיח" בגימטריא "פרצת" (770) ודו"ק"?

שיא השיאים בתחום זה, נשבר בהערה 148 החותמת את שיחת ה'דבר מלכות' לפרשתנו, בה טורח הרבי לכתוב "בפרטיות יותר בנוגע לדורנו זה" כדי שלאף אחד לא ישאר ספק וספק-ספיקא שבר"ת ד"מיד" נרמזים ג' התקופות השייכות לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ועל סדר הקירבה אלינו – משיח (מנחם שמו), יוסף יצחק, דובער (שמו השני של כ"ק אדנ"ע)".

חסידי שנת תשנ"ב ואילך קולטים היטב את המסר החד והברור העולה משיחות והתוועדויות הרבי: זה בדיוק העניין עכשיו! כעת, אחרי שההיסטוריה הבקיעה את מחסום ה"שנה שמלך המשיח נגלה בה" – אין יותר ממה לחשוש.

4.

בשבת האחרונה, זכיתי להתכנס בכפר חב"ד עם עשרות מחברי כיתתי, אחיי היקרים והאהובים ל'קבוצה ע"ב', בשבת אחדות נפלאה ומרוממת. שבת שהחזירה אותי באחת אל הזיכרונות המתוקים מימי הישיבה וה'קבוצה' ובעיקר אל האטמוספירה של 'אלוקות בפשיטות' בשנותינו כ'תמימים' בישיבה וב-770.

הייתה זו שבת של שאיפת אוויר רוחני צח, עבור רובנו, שהושלכנו במהלך השנתיים האחרונות מאיגרא רמה בחצר המלך – לבירא עמיקתא של טרדות הפרנסה והתבוססות בבוץ ה'בעלב'תיות' רח"ל… שעות ההתוועדויות בצוותא, עם המשפיעים החסידיים חברי-קבוצתנו הרה"ת חיים אברביה והרה"ת נחום באוורויץ – חיממו והאירו את ליבנו, כסמירנוף קר על נפש עייפה ורצוצה.

אשתפכם בנקודה אחת מההתוועדות – בקשר עם פרשת השבוע שעבר, ש'תפסה אותי' במיוחד: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ . . אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" בדיוק כמו יתרו שמעו גם כל שאר אזרחי העולם על יציאת מצרים וקריעת ים סוף, אבל הם לא עשו עם זה כלום, השמועה לא הניעה אותם לשום פעולה. הם שמעו והמשיכו הלאה.

לעומתם, "וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה". יתרו שמע על הניסים שהתחוללו לעם ישראל ומיד עוזב הכל. הואממהר לארוז את משפחתו ומיטלטליו ורץ למדבר להתייצב בהכנעה לפני משה רבינו, בעודו מצהיר בריש גלי "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְהוָה מִכָּל הָאֱלֹקים".

יתכן כי יתרו היה הראשון לממש ולהמחיש, את ההבדל התהומי עליו תמיד שמו דגש אצל חסידים – בין "הער" ל"דערהר", בין שמיעה טכנית וסתמית, לשמיעה הנקלטת ומשפיעה על האדם בפנימיות. [על דרך הצחות, ניתן גם לפתור בכך את בעיית התרגום ללשון-הקודש של ההבדל בין מילים אלו (שכמו מילים רבות באידיש, בלתי-אפשרי לתרגמן מבלי לאבד את מלוא עומק משמעותן): מעתה נאמר "הער" = "וישמע" סתם ו"דערהר" = "וישמע יתרו"].

שמיעה כזו נחוצה לנו, לכל דברי הרבי שליט"א ובפרט לשיחות 'בשורת הגאולה' משנות תנש"א-ב. לשמוע, להפנים, לעזוב הכל ולהיזרק לביצוע המשימה. "וישמע יתרו" זהו האופן בו עלינו להאזין להוראה "לפרסם לכל אנשי הדור" ולשליחותנו להכנת העולם לקבלת פני נשיא דורנו משיח צדקנו. השאלה איננה האם שמעת, אלא מה אתה עושה עם זה?

לתגובות הערות והארות: mf7709@gmail.com \ 053-820-6628