טור תגובה • הורים, היזהרו בבניכם

כר"מ בישיבה מזה שנים רבות אני חייב לשתף אתכם במשהו שלולי שהייתי עד לו לא הייתי מאמין. כשהגיע לכיתתי מענדי (שם בדוי) לפי תכונות האופי שלו, מראהו החיצוני, רמת המשכל הבסיסית, ועוד ועוד, נראה היה שהולך להיות לי מאוד מאתגר איתו. הבנתי שמענדי היה שנה שעברה בכיתה בקבוצה קטנה יותר, (למתקשים…) והשנה, בכיתה שאני מלמד אין את האופצי'ה הזאת, ולכן אני יצטרך להתמודד עם האתגר הזה.

נו, בשביל זה אני פה, החלטתי להתעלם מהכל ולצעוד איתו ביחד, לעזור לו ככל יכולתי, וכך עשיתי.

אני מספר סיפור שקרה בשנת הלימודים האחרונה ה'תשע"ז. ביום האחרון של השנה הייתה אספת צוות, ביקשו ממני להגדיר מי התלמיד "מספר אחד" בכיתה, לא היה לי ספק – היה זה היה אותו מענדי, הוא תלמיד שפשוט כבש את כל המערכות, הקשיב, סיכם, התאמץ, הכניס בכיתה רוח של רצינות, שקידה והתמדה, ב"ה הגיע להישגים, והיה לתלמיד המצטיין ביותר בכיתה!!!

בסוף השנה, לא התאפקתי, ניגשתי אליו ושאלתי אותו: מענדי תגיד לי, מאיפה, מאיפה המרץ הזה להשקיע כל כך בלימוד? איפה קיבלת את זה?

הוא סיפר לי כך: כשהייתי תלמיד בחיידר אף פעם לא הייתי מהראשונים בכיתה, מעולם לא הצלחתי בלימוד, הצד החזק שלי היה דווקא הכדורגל, שם ביטאתי את כל כולי. כשהגעתי ללמוד בישיבה, איכשהו התקבלתי לישיבה, אבל סיכמו עם ההורים שלי שאני אלמד בכיתה קטנה יותר(כך הוא הגדיר את השם של הכיתה). הסכמתי, ואז אחרי שנה בכיתתה הקטנה קרה אצלי משהו – פתאום ראיתי לראשונה בחיי שאני יכול לקבל 90 במבחן כללי בעיונא, ראיתי שאני מצליח. הרב, תבין, כאשר אתה מצליח פעם אחר פעם אתה לא יכול לרדת מהעץ…

דברים כהווייתם!

אם לא הייתי שומע, לא הייתי מאמין! אני משתף את הגולשים היקרים כי מדובר בדיני נפשות, אם יש לכם אפשרות לפרגן לבנכם ללמוד עם קבוצה קטנה יותר, או עם ר"מ מקדם פשוט תלכו על זה בלי לשאול הרבה שאלות.

אלא ש…

חשוב מאוד מאוד לדעת איך לשווק את זה לילד, בשום אופן לא לשדר לו שהוא פחות במשהו, אלא בדיוק להיפך, אנחנו עושים הכל יד ביד עם ההנהלה בכדי שיהיה לך כיף יותר ללמוד גמרא, בשביל שכשתגיע לשיעורי ב' וג', לישיבה גדולה, תגיע להשגים הרבה יותר גבוהים ממה שתלמידים בכיתה גדולה מסוגלים ויכולים.

היום, יום תחילת הלימודים בישיבות, אני מתחנן לפניכם – הורים יקרים: חכמים הזהרו בבנכם.