טור התרשמות חווייתית מוועידת 'מקושר בכל'

ר' חיים דרוק, ביתר עילית

גם אני השתתפתי בועידת 'מקושר בכל'.

ואני לא רוצה לכתוב כעת על תוכן ההרצאות שהיו מאלפות וממש רלוונטיות לחיינו, האברכים.

אני רוצה להאיר שני חלקים אחרים שאני באופן אישי ממש מתפעל מהם וכל שנה מחדש. אני מגיע לועידת 'מקושר בכל' כבר כמה שנים, בעיקר בשביל לראות ולחוות את זה, כמו שזה, מידי שנה בשנה.

א. איכות עבודת המארגנים:

הרב שימעל'ה פיזם, הרב זלמן ברנשטיין, והרב שניאור גרופינקל שיחיו. הן ברמת האישיות והיחס שלהם לציבור שמגיע לועידה, בסבלנות, במאור פנים, בשמחה. וההקפדה על כל פרט שיהיה כפי הרצוי, ושירגישו בנוח, והן ביחס ובתחושת השייכות והשותפות שהם מפגינים לקהל האברכים. המאמצים לכוון לדעת הציבור כל שנה, החל מתוכן ההרצאות, הזמנים, והמקצועיות, וכלה בתפריט הארוחות, ועד לפרט הקטן ביותר.

הם מצליחים להפיק יום מכובד, מלא בתוכן, בנושאים חשובים הנוגעים לחיי היום-יום של כל אחד. מצד אחד, מרצים מהשטח, איכותיים, אנשים מכובדים ובעלי ניסיון רב, ומצד שני, לא מתפשרים בכהוא-זה על הסגנון החסידי, רוח ההלכה, ודרכו של הרבי. זה ממש נפלא לראות איך שהכל נמצא בתורה הקדושה ובמשנתו המאירה והמיוחדת של הרבי. אנשים נהדרים שעושים עבודת קודש נפלאה ממש בחיות ובשמחה.

ב. קהל האברכים האורחים. אני פוגש שם אברכים טריים שנישאו זה עתה לצד יהודים מבוגרים יותר ובעלי משפחות גדולות. אנשי עמל לצד אברכי כולל, יש שם מורים, רמי"ם ראשי-ישיבות, מנהלי מוסדות, שלוחים, עסקנים, ואנשי עסקים. באמת מכל הסוגים והרמות בקהילה החב"דית. וכולם כאן ביחד, בשמחה, ואפילו יותר מכך: בהתרגשות. יושבים יחד, מקשיבים, משתתפים, מרוכזים, ממלאים דפים עם תובנות חשובות בהרצאות, ומנשנשים מיני מזונות עם ידיד מזדמן בהפסקות הקצרות.

הם פשוט מוצאים כאן את מקומם כל שנה והם לא יפקדו מהועידה הזאת בשום אופן. אני חושב שחלקם כלל לא ירדו לפרטי התוכנייה כשהתכוננו להגיע לכאן, נראה שהם כבר סומכים על המארגנים בעיניים עצומות וממש לא מתאכזבים. יש כאן משהו כל כך יהודי וכל כך חסידי, פשטות וצניעות אופיינית ביחד עם סדרת הרצאות מקצועית ואוכל איכותי ברמה מפנקת.

אני מאחל למארגנים מ'התאחדות החסידים' ו'ועדת החינוך החב"די' הצלחה רבה בפעולותיהם החשובות למען אנ"ש וממליץ בחום לאברכים שעדין לא טעמו, להגיע בשנה הבאה.