הכפר הגלובלי מעולם לא היה קטן יותר

שרגא קרומבי

א.

מה יש באירוע הזה שתופס ככה את כולם ומביא להתרגשות מיוחדת ויוצאת דופן שכזו? הרי אם מסתכלים על זה קצת מהצד, רובשקין אינו היהודי הראשון שיושב בכלא ולא הראשון שמשתחרר מהכלא, הוא גם לא הלך לכלא בעוון הפצת יהדות כמו בימי רוסיה הסובייטית, ובכל זאת, מאות אלפי יהודים בכל העולם יצאו מכליהם מהתרגשות כאשר שמעו שהוא השתחרר, עשרות אלפים רקדו ברחובות השכונות והערים החרדיות בארה"ב, וב770 השמחה הזכירה את ה' טבת תשמ"ז.

אבל זה לא רק כאשר הגיעה הבשורה על שחרורו. גם לאורך כל תקופת המשפט ולאחר מכן בשנים בהן ישב רובשקין בכלא, העולם החרדי כולו התאחד למען רובשקין בעצרות תפילה המוניות, בחתימה על עצומה לשחרורו, בהפעלת לחצים ושתדלנות עבורו, ובתקווה שלא הפסיקה כל הזמן.

אולי היו בסיפור הזה את כל המוטיבים של סיפור יהודי קלאסי: רובשקין עצמו – החסיד האותנטי עם הגאווה היהודית, השופטת – הגוי האנטישמי שמזכיר את הפריץ מסיפורי העיירה, הכלא – בור התפיסה, וכמובן טראמפ – הטוויסט המפתיע והניסי בעלילה.

בסיפור הזה, כמו בסיפורים עליהם גדלנו, עמד יהודי בגאון מול אנטישמיות ושנאת ישראל טהורה, והוא נשלח לכלא לעשרים ושבע שנים על עבירות שגם אם הוא אשם בהן, אנשים נכלאים למספר חודשים. רובשקין בדמותו הייחודית מלאת האמונה, הקרין החוצה את דמותו של החסיד שכל אחד מזדהה איתו, שלא נשבר, שלא מאבד תקווה והוא ממשיך להאמין, לחייך ולשמוח גם ברגעים הכי קשים.

ב.

למרבה הצער, רוב הפעמים בהן נראית אחדות מרשימה, קשורים עם מאורעות עצובים. כאשר מישהו ל"ע חולה, כולם מניחים את חילוקי הדעות בצד ומתגייסים יחד להצלתו, ובהלוויות נעלמים כל המחנות, והפוליטיקה הופכת לא חשובה.

כאשר רובשקין נשלח לכלא, התגלתה אחדות מהסוג הזה, אותה אחדות שעם ישראל בכל הדורות הכיר, בה כולם מציגים חזית אחידה מול השונא מבחוץ. אבל אתמול והיום זה משהו אחר, זאת אחדות של שמחה, אחדות שבה מה שמאחד אותנו הוא לא עצב וכאב אלא אושר והודיה לה' יתברך על הניסים.

ג.

את המונח "כפר גלובלי" טבע חוקר התקשורת רוברט מקלוהן, לציין את התופעה שבה כלי התקשורת מקרבים אנשים בכל העולם והמרחקים הפיזיים מצטמצים לגמרי. המונח המקורי התייחס לתקשורת המונים כפי שהיתה לפני כשישים שנה, אבל מאז ועד היום העולם הפך לכפר גלובלי – פשוטו כמשמעו.

רגעים ספורים אחרי שהגיעה בשורת השחרור, התעורר הכפר הגלובלי לחיים ובכל העולם נושא השיחה היה אך ורק שחרורו של רובשקין. קטעי וידאו תיעדו כל צעד בלילה ההיסטורי הזה, מהיציאה מבית הכלא, דרך הבית במונסי, הפגישה עם ההורים בבורו פארק, הריקודים בקראון הייטס, ברכת "מתיר אסורים" בבית חיינו, התפילה באוהל הק', וכן הלאה וכן הלאה.

לא משנה אם היית בניו יורק או בהודו, בכפר חב"ד או ברוסיה, כולם הצטופפו מסביב למדורת השבט האלקטרונית הזאת וחוו ביחד את אותה שמחה מדהימה ומאחדת.

ד.

אף אחד לא באמת ציפה לשחרור של רובשקין אתמול. נכון, אשתו לא איבדה תקווה אפילו לרגע וסיפרה בשבוע שעבר כי היא מחזיקה סט של בגדי שבת עבורו לרגע שישתחרר, אבל למרות האמונה הזאת, הרגע הספציפי בו הוא השתחרר הגיע בהפתעה עצומה לכולם. רגע לפני כן רובשקין היה אסיר שעליו לשבת בכלא עוד 19 שנים, וברגע שאחרי הוא היה חופשי ומאושר.

רוב מוחלט של הציבור אפילו לא היה מודע לנסיונות להשיג את השחרור על ידי פניה לנשיא ארצות הברית, וגם מי שידע – לא המתין דוקא לרגע הזה בשעה חמש אחה"צ של יום רביעי. כאשר ההודעה הרשמית מבית הלבן הגיעה, היא הפתיעה את כולם ללא יוצא מן הכלל.

ללמדנו מהו "היסח הדעת" הנאמר על המשיח. כך, פתאום יבוא האדון אל היכלו.