קיצור דיני תשעה באב שחל בשבת

שבת תשעה באב

בשבת זו נוהגים אבילות בדברים שבצינעה (תקנד,יט רמ"א), וגם רחיצת פניו ידיו ורגליו בחמין שהוחמו מע"ש אסורה (משנ"ב שם ס"ק לט).

הלוקחים בשבת כדורים שמקילים על הצום, ראוי שיערבו זאת במשקה לפני שבת.

מותר לאכול עד השקיעה בלבד.

אסור לחלוץ הנעלים לפני זמן מוצ"ש (שכתוב בלוחות).

אסור לנהוג אבילות עד מוצ"ש. אחר צאת השבת אומרים ברוך המבדיל, חולצים נעלים, מתפללים מעריב עם אתה חוננתנו, ואחר שמו"ע וקדיש אומרים ברכת 'מאורי האש' על 2 להבות מוצמדות (שו"ע סי' תקנו, כה"ח שם אות א. שו"ע סי' תקנט,א. מעשה מלך עמ' 236-7 . וראה לוח כ"ח).

צום תשעה באב נדחה

ילדים אינם מבדילים לפני האכילה, וישמעו במוצאי הצום הבדלה ככל אנשי הבית.

חולה שצריך לאכול מבדיל לפני אכילתו, ולא מיד במוצ"ש.

אין חינוך לילדים בכל עניני תענית זו (ראה שוע"ר סי' תרטז,ט. עה"ש תקנד,ז. פמ"ג תק"נ א"א ב. מ"ב שם ה), מלבד בנעילת הסנדל, שנהגו לא להלביש להם נעלי עור מגיל 3 ואילך, ובמקום שיש חשש היזק ברור שאין להצריכם כן.

אין רוחצים את הכלים שנשארו משבת, עד ליום ראשון אחר חצות היום.

סיום הצום לגבי אכילה: 24 דקות אחר השקיעה, בכל איזור ואיזור ע"פ הזמן שמופיע בלוחות, ולאחר הבדלה דוקא. למי שקשה הצום ואינו יכול להמתין עד שיבוא בעה"ב לעשות ההבדלה, יכול לשתות מים או תה/קפה ללא סוכר וללא חלב גם לפני ההבדלה (אול"צ ח"ב פכ"ב תשובה ז. שלחן שלמה רצט, הערה ב. ת"ב שחל ביום א' ס" ע).

לימוד תורה. גם בתשעה באב חייבים בלימוד התורה אך מאחר ונאמר פקודי ה'…משמחי לב, תקנו שאין לומדים אלא דברים הקשורים עם צער והחורבן כמו איוב, איכה ואגדות החורבן שבחז"ל (שו"ע סי' תקנד,א- ב, ס' השיחות תש"נ עמ' 574).

עיתונים וספרי חולין. ברור ופשוט שאין שום היתר לקרוא בליל ת"ב ויומו בעיתונים ובספרי הסטוריה מדע וכדו', ואולם אחר חצות היום ניתן להקל, וגם זאת בדרך ארעי בהעברה בעלמא, שהרי גם אלו מסיחים דעת מהחורבן. (מקורות: בפסקי תשובות תקנד,א).

ספרי הסטוריה יהודית על הצרות שעברו רח"ל על עמ"י, כמו גזירות ת"ח ות"ט והשואה – מותרים. ספרים המעוררים אדם לתשובה, וכן סיפורי צדיקים שמביאים התעוררות יר"ש לאדם – מותרים (מאירי מו"ק כא,א. שד"ח מע' אבילות סי' כה בשם פוסקים, פס"ת תקנד,הערה 6).

תיקוני בית שונים, קניות, סידור ושטיפת הבית וכלים – אין לעשותם לפני חצות היום, וגם אחר חצות יר"ש מחמיר שלא לעשותם – שלא להסיח דעתו מהאבלות.

נמנעים משיחה יתירה ומללכת בקבוצות אנשים, כי גורם לשחוק וקלות ראש (ראה משנ"ב תקנט,מא בשם השל"ה הקדוש).

רחיצה – אסורה בין בחמין ובין בצונן, אפילו להושיט אצבעו במים – אסור. ולהעביר ליכלוך מותר, (שאין זה בכלל רחיצה שאסרו) אך רק למקום הלכלוך ולא מעבר לכך (שו"ע תקנד סעי'ז,ט,י). כשרוחצים כלים (כנ"ל אחר חצות יום דוקא) וכשמכינים צרכי הסעודה, יש לרחוץ בצונן ולא בחמין, וכשאפשר, גם ברחיצת הגוף מלכלוך יש לנהוג כן (כה"ח סי' תקנד,מ"ו) .

סיכה – כל האבקות משחות וקרמים ושאר קוסמטיקה אסורים בשימוש, אך דאורדרנט נגד זיעה או נוזל דוחה יתושים אף שיש בהם ריח מותרים בשימוש.

נעילת הסנדל – מותר לנעול נעלים שאינם מעור גם אם הם נוחים לאדם ורגיל בהם, כמו נעלי קרוקס ודומיהם.

מוצאי הצום

הבדלה על הכוס. אומרים ברכת 'בורא פרי הגפן' וברכת 'המבדיל' (ובלא ברכה על נר ובשמים), ושותין הכוס (לוח).

כיבוס במוצאי תשעה באב-נדחה. בשנה זו שהצום הוא נדחה, מותר לכבס כבר במוצאי הצום, וכן אין נוהגין שאר דיני אבילות, חוץ מאכילת בשר ושתית יין שאסורים עד למחרת בבוקר (שו"ע סי' תקנ"ח, ומ"ב ד).