סדר ההנהגה השנה בקשר לסעודת משיח באה"ק

מאת: הרב דוד מאיר דרוקמן

על פי שיחת הרבי מערב חג הפסח תשמ"ח, נראה כי יש לערוך את "סעודת משיח" השנה ביום שישי, שביעי של פסח, למרות שהחג חל בערב שבת (וכהוראת הרבי; להמשיכה ביתר שאת וכו' בשבת שלאחר זה).

וכמו שכתב בספר המנהגים:

"כשחל יום ב' דראש השנה בערב שבת (והוא הדין בכל יו"ט שחל בערב שבת) והסעודה (התועדות) שהתחילו בה מבעוד יום נמשכת ונכנסת בליל שבת-קודש, אזי פורסין מפה ומקדשין (לכאו' יש לומר לפני הקידוש "שלום עליכם' ו'אשת חיל') , ואין לברך בקידוש ברכת 'בורא פרי הגפן' (אם כבר בירך על היין בסעודה זו).

(אם כי, יצויין כי רבותינו הק' נשיאי חב"ד לכשעצמם לא נהגו בענין של 'פורס מפה ומקדש').

ולכן העצה היעוצה היא:

להתפלל מנחה של ערב שבת הקרוב – נניח בשעה 17:30 (לא לשכוח לומר 'פתח אליהו' וכו'), ליטול ידיים ל'סעודת משיח', לברך "בורא פרי הגפן" על שתיית ה"ארבע כוסות".

כשמגיע זמן הדלקת הנרות (באזור חיפה: 6:39), לכסות את כל המצות המונחות על השולחן, (לומר 'שלום עליכם ו'אשת חיל', אם כי יש להעיר שלא זכור לי שאצל הרבי בכגון דא אמרו בציבור את זה לפני הקידוש, וצ"ע), לעשות קידוש על היין ללא ברכת "בורא פרי הגפן" (היות ובירכנו כבר קודם ברכת בורא פרי הגפן כשהתחלנו בסדר השתיה של 'ארבע כוסות'), לאכול שיעור של 'כביצה' מן המצה (שיעור של בקירוב מצה עגולה שלימה קטנה),

בברכת המזון לומר גם 'רצה' וגם 'יעלה ויבא'.

כשמגיע זמן 'צאת הכוכבים' (7:38 באזור חיפה) לא צריך כבר להקפיד ואין צורך להיזהר מ'מצה שרויה'. אגב, לדעת רוב הפוסקים, מותר כבר ב'שביעי של פסח' להכין מאכלים של מצה שרויה על מנת לאוכלם בשבת.

מי שרוצה להמשיך את הסעודה (שהתחיל בביהכ"נ) בביתו (אשתו אינה נוכחת בעזרת נשים משם יכולה לשמוע את הקידוש אלא ממתינה בבית וכו' ), יכול לכוון בעת ברכת 'המוציא' להמשיך את הסעודה בבית, אלא שבבית צריך לאכול עוד חתיכת מצה, ואז הוא יברך ברכת המזון בבית. אלא שבמקרה כזה צריכה האשה לעשות בעצמה את הקידוש בבית (בימינו לכאו' כל הנשים די אינטלגינטיות ומסוגלות לעשות לעצמן קידוש) .

ולבסוף הערה:

אמנם הרבי בר"ה שנת תשד"מ הפסיק את ההנהגה הזו (של "פורס מפה ומקדש") בהתוועדויות שלו ואף הזהיר להפסיק לאכול ולשתות עם הגיע זמן השקיעה) אלא שאולי י"ל שבציבור גדול מאוד קשה להדריך את כל הקהל בפרטי ההלכות באופן שלא יביא לידי מכשול, מה גם שהרבי לכשעצמו לא נהג בענין של 'פורס מפה ומקדש, כנזכר לעיל מנהג רבותינו הק' בזה) וכבר העיר הרב הגה"ח רי"ש גינזבורג שי' ששמע מכמה מרבני אנ"ש שי' שאין זו הוראה כללית לכל מקום ולכל מצב, אלא שפשוט שיש חובה על האחראי בכל ביכ"נ של אנ"ש להנחות ולהדריך את המשתתפים ב'סעודת משיח' זו בכל פרטי ההלכה.

(לעניות דעתי, בבתי הכנסת של הציבור הכללי, ע"מ למנוע מכשולות הלכתיים, יש לזכותם ב'סעודת משיח' לא ביום ששי הקרוב אלא אך למחרת בזמן 'שלוש סעודות' של השבת (ומרומז בשיחת הרבי המצו"ב שיש ענין של 'סעודת משיח' גם בשבת הקרובה).

ויה"ר שנזכה השתה לא רק לגילוי אורו של משיח, אלא להתגלות מלכא משיחא עצמו, ועינינו רואות ושמחות!