יומן המזכיר: הנהגות הרבי בתשעה באב נדחה

לרגל תשעה באב שחל בשבת, אנו מפרסמים יומן ממזכירו האישי של הרבי מלך המשיח הרב יהודה לייב גרונר, מתשעה באב שנת תשמ"ח (כקביעות שנה זו). היומן מפורסם באדיבות 'בית משיח'.

כ"ק אדמו"ר שליט"א בקשני לברר אצל הרבנים, חברי הבד"צ [דשכונת קראון הייטס] שי':

א) אם מותר לו להתוועד בשבת חזון שנה זו, הטעם לחיוב, כיון שזה מספר חדשים שמתוועד בכל שבת, אם אין בזה ענין של פרהסיא.

ב) במנחת שבת, איזה פרקי משניות אומרים [אבלים אחרי התפילה] כרגיל כלים ומקוואות או מועד-קטן.

ג) אם אומרים [אחרי המשניות] "ר' חנניא בן עקשיא".

תשובתם:

א) מפני טעם הנ"ל מותר להתוועד.

ב) אומרים פרק ג' דמועד קטן (ולמדים זה מפסק-דין הרמ"א שאין אומרים אז פרקי אבות בקביעות כזו).

ג) אין לומר "ר' חנניא בן עקשיא" – כיון שסיום פרק הנ"ל הוא אגדתא.

הנהגה בפועל:

הרבי התועד כרגיל, ביאור פירוש רש"י ריש פרשת דברים, ביאור ענין בלקוטי לוי יצחק, בשיעור הרמב"ם. לא ביאור משנה בפרקי אבות ולא בהלכות בית הבחירה. בסיום תפלת מנחה אמר פרק ג' דמועד קטן.

אחרי תפלת מנחה הכריזו שזמן תפלת ערבית יהיה בשעה 9.20 (עשר רגעים אחרי הזמן). אחר-כך שאלני הרבי הלא הזמן הוא 9.09, ועניתי שהטעם הוא בכדי לאפשר לציבור להחליף נעליים, ותמה על-זה. סיפרתי לרבי שבכמה מקומות מחליפים גם בגדי שבת לפני תפלת ערבית, והי' זה לפלא גדול, ובקשני שאראה לו איפה כתוב על דבר זה, והראיתי המובא בספר ט' באב שחל בשבת, שמביא מכמה וכמה קהילות חסידיות שכך נהגו.

אמר הרבי שביעקאטרינסלאוו לא היה נהוג דבר זה, ובעיני זה בלתי מובן, לאחר בשביל זה זמן ערבית וכו'.

בנוגע לאמירת פרק ג' במועד קטן במנחת שבת שאל הרבי: לכאורה פסק זה בלתי מובן, כי בנוגע לסעודה אומרים שעד השקיעה אוכל כסעודת שלמה בשעתו בשר ויין, ובאותה שעה אומרים שאין ללמוד כרגיל רק מועד קטן!

אמרתי שהרמ"א פוסק שני הלכות הללו, שאין אומרים פרקי אבות, ושאוכלים וכו'. וזהו שאלת הט"ז, אבל המגן אברהם פוסק כנ"ל, ואנחנו הולכים אחרי המגן אברהם.

וענה הרבי: זה בלתי מובן.

אחרי תפלת מוסף בשבת אמר לי שהוא לא יתפלל לפני העמוד ביום ראשון ומישהו יתפלל [בשעתו לא אמר לי הטעם, וחשבתי היות שנוהג להתפלל שחרית עם תפילין ובכדי שלא לחלק מתפלה לתפלה החליט שלא יתפלל כל התפלות לפני העמוד].

במוצאי הצום הבדילו בבית הכנסת והמבדיל התחיל עם הפסוקים "הנה א-ל ישועתי", ואמרתי לו שיתחיל מברכת "בורא פרי הגפן", ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א שיגמור הפסוקים.

אחר-כך כשנכנס לחדרו שאלני למה אמרתי לא לומר הפסוקים. אמרתי שכך כתוב בס' ט' באב שחל בשבת.

שאל הרבי מהו מקורו ולא הי' ברור שם, ואמר: ס'איז א ווילדע זאך ניט זאגן די פסוקים [זה דבר פראי / מוזר לא לומר את הפסוקים ("הנה א-ל ישועתי")], שהרי במוצאי יום טוב אומרים זה.

והוסיף: דאס איז דער טעם פארוואס איך האב ניט געוואלט דאווענען פאר'ן עמוד, צוליב די ווילדע מנהגים [זה הטעם מדוע לא רציתי להתפלל לפני העמוד, בגלל המנהגים הפראיים / המוזרים הללו].

שאלתי: איזה מנהג נהגו שהוא פראי?

ואמר: איך בין ניט זיכער בנוגע דעם קדיש נאך מפטיר צו מנחה [אני לא בטוח בנוגע לקדיש אחרי מפטיר במנחה].

אמרתי שכן הוא בשער הכולל, וכן נוהגים כל השנים, וצחק.

אחר-כך דיבר עוד הפעם בנוגע להחלפת בגדי שבת שזה ווילדקייט [נוהג פראי] שאין כמוהו: הייסן אידן א היים גיין און וארטן ביז נאכ'ן זמן, און צוליב דעם אפהאלטען תפלת ערבית, עס איז א מנהג אין אונגארין, אבער אין רוסלאנד האט מען דערפון ניט געוואוסט [להורות ליהודים ללכת הביתה ולהמתין עד אחרי הזמן, ובגלל זה לעכב את תפלת ערבית, כך הוא מנהג הונגריה, אבל ברוסיה לא ידעו מזה].

והוסיף: הרבנים כאן חברי הבית דין מעולם לא היו ברוסלאנד [ברוסיה], און דו ביסט אויך ניט געווען דארט [וגם אתה לא היית שם].

נ.ב. כשחל ט' באב (או נדחה) במוצאי שבת קודש, נהג כ"ק אדמו"ר שליט"א לחכות בחדרו עד אחרי צאת הכוכבים בכדי להחליף הנעלים לפני תפלת ערבית, אבל לא הבגד של שבת.