חברי ועד המחנכים מדווחים לרבי

שניאור זלמן ברגר

העיניים דומעות, והידיעה הקשה נראית כחלום בלהות. הכרתי את הרב יקותיאל ראפ, לפני חצי יובל שנים, בשנת תש"נ, כאשר התארחתי אצלו לסעודת שבת ואני נער צעיר, ומאז בכל ביקור בבית חיינו, הרב ראפ מקבל אותי כמו את כל אחד, בשמחה ובלבביות, כמו הייתי ידידו הטוב ביותר, כזה היה – אוהב ישראל אמיתי. קשה לעכל, קשה להבין למה עשה ה' ככה, אך כפי שהרבי אומר, בימי האבל, יש לספר סיפורים אודות הנפטר, וכדרכי חיפשתי תיעוד שיוסיף נדבך לקורות חייו של הנפטר.

והנה מצאתי בארכיוני, מסמך היסטורי, שנכתב בשנת תשמ"ה ועליו חתומים הרב יקותיאל ראפ, הרב זושא הפרטיזן (וילימובסקי) ויבלחט"א הרב אהרן יעקב שווי, רבה של קראון הייטס. השלושה מדווחים לרבי על כינוס שאירגנו מטעם "ועד המחנכים" שהוקם לבקשת הרבי, ובמסגרתו נערכו כינוסים לראשי ישיבות ומחנכים וכינוסים נפרדים לתלמידי התמימים.

יש לציין כי גם הרב ראפ אירגן מידי שנה את כינוס התמימים העולמי, מטעם "ועד המחנכים" אשר נוהל במשך שנים רבות על ידו.