מאחורי הקלעים של הסדרה המונומנטלית על התניא

עם פטירתו של הרב גינזבורג ע"ה, אנו מפרסמים ראיון שהעניק ל'בית משיח', לרגל הוצאת כרך נוסף בסדרת "פניני התניא", בחודש כסלו תשע"ז.

ראיין: מנחם זיגלבוים

יש רגעים מכוננים בחיים, רגעים שבהם התחלת פרויקט מסוים או סיימת אותו והוא מהווה ציון דרך חשוב ומהותי בסיפור חייך. כשאני יושב מול המשפיע הרב חיים לוי יצחק גינזבורג (כן, זה המוכר לכם מדי שבוע בהתוועדות החסידית שלו מעל גבי העיתון), אני מרגיש בו שמחה של ממש, שמחה לגמרה של תורה, ולא בכדי.

בימים אלה סיים הרב גינזבורג לכתוב את ביאוריו לחלק ‘ליקוטי אמרים’ בספר התניא (בנוסף ל’אגרת התשובה’) בתוך שנים–עשר כרכי “פניני התניא”. זהו ספר שכתוב בלשון פשוטה וקלה מלאת חן וטוב טעם, מלווה בסיפורים חסידיים מרתקים כמיטב העושר של הרב גינזבורג. ספר נעים שמתאים לכל מי שמבקש להתוודע לעולם החסידות.

אפשר לומר כי זהו יום חגו של הרב גינזבורג, אבל למעשה זהו יום חג גם עבור אלפי ורבבות יהודים שצמאים להכיר מקרוב את ספר התניא וללמוד בו באופן השווה לכל נפש. עוד צעד משמעותי בדרך ל”יפוצו מעיינותיך חוצה”.

כמי שמכיר את הרב גינזבורג, שאלתי הראשונה היתה: בטח כבר כתבת על כך לרבי ודיווחת לו על השמחה הגדולה…

“כמובן. עם סיום כרך יב של “פניני התניא” (על הפרקים נ–נג), כתבתי לרבי שסיימתי חלק זה ועל השלבים בהכנסתו לדפוס, ואף זכיתי לתשובות נפלאות. למעשה התשובות היו בשני כרכים שונים באגרות–קודש, שהתוכן שווה בשניהם – מזל–טוב לסיום סידרת הספרים, ובמיוחד על המסיבה שנערכת בקשר לזה. וזו לשון קדשו (אגרות קודש כרך כ”ב עמוד כא):

בנועם קבלתי הידיעה שכבר יצא לאור כרך העשירי מסידרת הספרים שלו ‘באר החסידות’, ואשר נשלח לי, ובודאי יגיע בימים הקרובים, ות”ח על שימת לבבו לשלחו לי.

כן נהניתי ביותר להיוודע שנוסד ועד לערוך מסיבה לכבודו בקשר עם הופעת ספריו הנ”ל, שזה מראה שמעריכים מפעלו. ותקותי שמסיבה זו תגלה גם כן הערכה והערצה למהותה של החסידות, עומק ויוקר תורתה ואורח חייה בפרט, שהרי עיקר תורת החסידות והדגשתה הוא ה”בכן”, הבא לידי ביטוי באורח חיים מתאימים למסקנותי’ ותכליתן – לעשות לו יתברך דירה בתחתונים דוקא. וכהדגשת בעל התניא שהכוונה לעולם הזה הגשמי והחומרי ממש, שאין תחתון למטה ממנו, הנקרא עולם העשיה, שלכן גם תיקונו הוא על ידי מעשה, וכדבר חכמינו ז”ל – המעשה הוא העיקר וגדול לימוד שמביא לידי מעשה. אלא שבימינו אלו בפרט – הצורך בהדגשה זו אין די באר, וכמו שהאריך אדמו”ר הזקן בספר התניא בפרק ל”ו ול”ז.

ויש לציין במיוחד – שאגרת הקדש (נדפסה בחלק אגרת הקדש של ספר התניא, סימן כ’, מתחיל איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד), שרבינו הזקן כתב אותה “בימים שלפני הסתלקותו בכפר פיענא” (לשון נכדו וממלא מקומו – אדמו”ר הצמח צדק) בלשון אחד מגדולי תלמידיו של רבינו הזקן הר”א מסטראשעלי “שכתב קודם גניזותו נ”ע באור החיים”. – נקודתה לבאר גודל מעלת המצוות מעשיות אשר הן תכלית ירידת הנשמות לעולם הזה הגשמי.

ויהי רצון אשר כבודו יראה פרי טוב בעמלו האמור. זאת אומרת, שהקריאה והעיון בספריו יפעלו על הקוראים פעולה ניכרת במוח. ומחב”ד שבמוח – לרגש ומדות שבלב, אשר לבא פליג לכל שייפין. שכל האברים יתנהגו באופן, כסגנון חכמינו ז”ל הנ”ל, להיות דירה לו יתברך, לעשות רצונו וחפצו בלבב שלם, ועל ידי “באר החסידות” יבואו לחצוב להם בורות אשר יכילו “המים”, הבאים ממקור מים חיים. וזכות הרבים תלוי בו. בכבוד ובברכה.

בפעם נוספת שכתבתי לרבי, זכיתי לקבל את התשובה המדהימה הבאה (אגרות קודש כרך כ”ג עמוד קעג):

מאשר הנני קבלת ספרו חלקת מאיר ות”ח ת”ח.

וביחד עם זה – מצטרף הנני עם קהל מברכיו, ובפרט בועידה הערוכה לכבודו,

ויהי רצון אשר רבות בשנים ינצל כל האפשריות שישנן, והאפשריות שאפשר לייצרן, לביסוס היהדות המסורתית, יהדות בלי פשרות, ובאופן דלא תגורו מפני וגו’.

אני שם לב שהרבי כותב לך כאן על עריכת “ועידה הערוכה לכבודו”; האם אתה מתכוון לעשות מסיבת השקה?

(צוחק) “לאמתו של דבר, לא חשבתי כלל על עריכת מסיבה. גם לאחר שקיבלתי את התשובה, הסתפקתי אם ואיך לעשות זאת. אולם כמה מידידיי אמרו לי שגם לולא מכתב זה, הרבי תמיד מרעיש על דברי חז”ל שעושים סיום לגמרה של תורה. ובפרט כעת, לאחר שקיבלתי הוראה מפורשת.

“ואכן, הנהלת ישיבת ‘תומכי תמימים’ בראשון לציון, בה אני זוכה ללמד, נטלה על עצמה את ארגון המסיבה וההתוועדות, כמו גם הזמנת רבנים ומשפיעים. המסיבה אמורה להתקיים בכ”א בכסלו, כהמשך להתוועדויות חג הגאולה”.

שלוש שאלות ושלוש תשובות בהירות

המשפיע הרב חיים לוי יצחק גינזבורג הינו דמות מוכרת בקרב אלפי חסידי חב”ד. הוא מכהן כיום כמשפיע בישיבת ‘תומכי תמימים’ ראשון לציון (לשעבר בישיבת ‘תומכי תמימים’ המרכזית בכפר חב”ד). חבר הנהלת “מטה משיח” וסופר חסידי שחיבר סדרת ספרים עשירה בעניני חסידות (ראה מסגרת). במשך כל השנים הוא ‘זורק’ את עצמו בשביל הפצת חסידות כמו גם קיום מבצעיו הקדושים של הרבי.

את פרויקט הביאור על ספר התניא החל הרב גינזבורג בשנת תשנ”ג, לאחר ששאל את הרבי האם להתחיל לעבוד על הביאור יחד עם סדרת הספרים “משיח עכשיו”, והרבי הנהן בראשו לחיוב ולברכה.

עשרים ושלוש שנה חלפו מאז, לא מעט. למה זה נמשך כל כך הרבה זמן?

“במשך השנים לא עסקתי רבות בזה. במקביל ל”פניני התניא” כתבתי עוד סדרות של ספרים בנושאים חסידיים שונים, לצד השיעורים הרבים שיש לי ברחבי הארץ. גם מלאכת ההשפעה בישיבה בראשון לציון לצד כתיבת מאמרים ל”בית משיח”, תופסת זמן רב”.

את הביאורים שלו הוא מלקט מספרים וסופרים שונים (הרב יוסף וינברג, הרב יהודה חיטריק, הרב יקותיאל גרין, הרב אבן–ישראל, ועוד), לצד שיחות וביאורים של הרבי, וכן הערות שכתב הרבי על ספר התניא – כשעליהם הוא מוסיף נופך מרעיונות שונים ששמע במשך השנים מפי חסידים ומשפיעים. בתחילה כתב את ביאוריו ללא מראי מקומות, אבל כשקיבל תשובה מהרבי מה”מ באמצעות האגרות קודש על החשיבות שבכתיבת מראי מקום, החל לעשות זאת למרות שהדבר האט את קצב ההתקדמות.

אין זו הפעם הראשונה שהרב גינזבורג זוכה לקבל תשובות בהירות ומפורשות מהרבי לגבי הוצאת הספרים שלו לאור עולם. כשסיים לכתוב את ביאורו “פניני התניא” על פרקים מא–מב, כתב לרבי מכתב בו שילב שלושה נושאים שביקש עליהם תשובות: על הכרך החדש, על עבודתו כמשפיע בישיבה בראשל”צ, ועל עניין מסוים שביקשו להכניס אותו לתוכו אך היה כרוך בעניין של היפך אהבת ישראל.

הרב גינזבורג כתב לרבי אודות הכל בפרוטרוט והכניס לאגרות קודש. הרבי ענה תשובות מדהימות, בשלושה מכתבים באותו עמוד, כאשר כל אחד מהם מתייחס במפורש ובהדגשה למה שנכתב. (אגרות קודש כרך כ”ג עמוד רפח).

על הנושא הראשון השיב הרבי: נעם לי לקרות בסיום מכתבו אשר מתקדמת הדפסת ספרו, ויהי רצון שיברך בקרוב על המוגמר דחלקים אלו וגם אחרי כן ילך מחיל אל חיל כציווי תורה הקדושה. והרי ציווי התורה הוא גם נתינת כח. בכבוד ובברכה.

גם על הנושא השני השיב הרבי ברורות: בעמדנו ביום הולדת כ”ק אדמו”ר (מהורש”ב), מייסד ישיבת תומכי תמימים ומנהלה ע”י וביחד עם כ”ק מו”ח אדמו”ר – אשר מסרו נפשם על יסודה והנהלתה ובאופן עד למסירת נפש על עניני הישיבה ועיקרה – התלמידים התמימים. והרי דברי צדיקים ועל אחת כמה וכמה העשיה שלהם, קיימים לעולם ופועלים פעולתם,

יהי רצון שביום זכאי זה וממנו ולהבא, יושפע בכאו”א מתלמידי התמימים ובכל ההולכים בדרכיו ואורחותיו תוספת אור וחיות וכח בעניניהם הרוחניים ובעניניהם הגשמיים. ובהנקודה – להיות נרות להאיר, כתקות מייסדי ומנהלי הישיבה, כ”ק אדמו”ר (מהורש”ב) וכ”ק מו”ח אדמו”ר – זצוקללה”ה נבג”מ זי”ע.

גם על הנושא השלישי, הרבי שלח תשובה ברורה ובהירה שנפתחה במילים – כנראה אשר הסכסוך בנוגע… שי’ עדיין לא שקט, וזה מכריחני להביע צערי הכי גדול על האמור, וצער גדול ואולי גדול עוד יותר…

“אני תלמיד שלך גם בלי להכיר אותך”

במשך השנים קיבל הרב גינזבורג תגובות חיוביות לרוב. “לא פעם קיבלתי טלפון מאנשים שלא הכרתי שהציגו את עצמם ‘אני תלמיד שלך גם בלי להכיר אותך’… מדובר באנשים שלמדו את ספר התניא יחד עם הביאור שלי”, מספר הרב גינזבורג. השליח בפושקר, הרב שימי גולדשטיין מעודד את הצעירים המטיילים שמגיעים לבית חב”ד אצלו ללמוד את התניא עם ספרי הרב גינזבורג. ההשפעה חלחלה, ורבים התקרבו ליהדות ונכנסו בעקבות זאת ללמוד בישיבה. “יש גם חסידי פולין שמתקשרים ומבקשים לברר היכן אפשר לרכוש את הספר, לאחר שנפגשו בו וביקשו לקנותו”, מוסיף הרב גינזבורג.

הרבי גינזבורג נחשב לאחד מראשי המסבירים את נושא הגאולה. מדי שבוע הוא מוסר שיעורים בתניא וב’דבר מלכות’ בעשרות מקומות ברחבי הארץ! השיחות העוסקות בנושא הגאולה – ובפרט מהשנים תנש”א תשנ”ב – נהירות לו ככף ידו.

מדורו הפופולארי “התוועדות חסידותית” המתפרסם מדי שבוע בשבוע ב”בית משיח” הקנו לו שם ו”מאן דאמר” בכל הנושא של הפצת בשורת הגאולה והסברת תורתו של הרבי, המאירה גם את מהות התקופה הקשה בה אנו נמצאים – תקופה של הסתר והעלם. הרב גינזבורג מוזמן לדבר בשיעורים, הרצאות, ערבי הסברה ופאנלים שונים, שם הוא מייצג ברהיטות את הפן הגאולתי.

אם אשאל אותך איך אתה רואה את השלמת ביאורי התניא שלך לענין גאולה, בוודאי תענה לי שאין לך “יפוצו מעיינותיך חוצה” יותר מזה; ובכל זאת, כשאתה יושב ורושם את הביאורים, זה נותן לך תחושה של גאולה?

“כל הנושא של ‘דירה בתחתונים’ שמתחיל בעיקר פרק לו ומסתיים בפרק נג, מדבר על התכלית של העולם, שזה גאולה. ההסברים שלי בתניא מבארים כל הזמן את הנושא בהקשר של גאולה ולא רק כרעיון מופשט. אני לא נצמד רק לטקסט, אלא גם מרחיב ומבאר באופן קליל וקולח, לצד סיפורי חסידים, את הרעיון של ‘דירה בתחתונים’ שהחל בו הראשון מתוך השבעה, אדמו”ר הזקן, ומסתיים ברבי שליט”א מלך המשיח. בביאור כולו, החל מפרק א’ בליקוטי אמרים, אני משתדל להכניס את החיות והחמימות של תורת החסידות. יש ביאורים שכותבים בצורה פרשנית נטו, יש ביאורים בצורה פילוסופית על מהות החיים והתמודדויות האדם, אבל אני משתדל להגיש את זה בסגנון של התוועדות חסידית, לצד סיפורים, ווערטלאך וכדומה.

מה הפרויקט הבא שלך?

להמשיך עם “שער היחוד והאמונה”, שמדבר על רעיונות יסודיים ביותר בתורת החסידות. העולם היום צמא לדעת עוד ועוד על נושא של אמונה ואחדות ה’, והעיקר, להחיש ולזרז את התגלותו של הרבי מלך המשיח, שעל זה הובטחנו שבזכות “יפוצו מעיינותיך” נזכה ל”קאתי מר, מלך המשיח”.

ספריו של המשפיע

זכה הרב גינזבורג לכתוב ולהוציא לאור שורה של ספרים, כאשר הצד השווה שבכולם – הפצת המעיינות חוצה. הרב גינזבורג בכשרון כתיבה קולח, בנפש חסידית רגישה וביד אמן מעניק לקוראי לקחו הסברים ורעיונות בתורת החסידות לצד סיפורים ומשלים ששמע מפי משפיעים, וכך הוא מחדיר חיות חסידית תוך כדי הלימוד.

משיח עכשיו – סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת חסידות חב”ד ושיטתה. בחלק ד’ מתייחס הספר לאמונת החסידים לאחר ג’ בתמוז. הספר הודפס בכמה מהדורות.

פניני התניא – סדרה (בת שנים עשר כרכים) המבארים בסגנון של התוועדות את ספר התניא.

בחירתו של הפיקח – ביאור ארבעה מאמרים יסודיים של הרבי.

אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה – סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר’ מענדל פוטרפס, שיחות של הרבי ומסרים והוראות בעבודת ה’, תוך הדגשת הקשר לגאולה ומשיח. המאמרים פורסמו בקביעות בשבועון “בית משיח” וסודרו בספר לפי מעגל השנה.

התוועדות חסידותית – מאמרים בסגנון של התוועדות כפי שפורסמו בשבועון “בית משיח”.

המשפיע – סיפוריו של ר’ המשפיע ר’ מענדל פוטרפס.